1951 במדע

ערך מורחב – 1951

אסטרונומיה

גררד קויפר (Gerard Kuiper) משער את קיומה של חגורת קויפר

ביולוגיה

הביולוג האמריקאי ג'ורג' אוטו גי (George Otto Gey) מגדל שורת תאים נצחיים שנלקחו מגידול של סרטן צוואר הרחם ונקראו תאי הילה ומשמשים מאז במגוון מחקרים רפואיים
פריצת דרך בחקר האינסולין על ידי פרדריק סנגר, פענוח רצף חומצות האמינו בשרשרת (פוליפפטיד) B באינסולין של בקר
ניקולאס טינברגן פרסם את ספרו The Study of Instinct, ספר רב השפעה בחקר התנהגות בעלי חיים

מדעי המחשב

30 במרץ – חברת רמינגטון ראנד מייצרת את המחשב המרכזי UNIVAC הראשון, עבור משרד רישום האוכלוסין האמריקאי
21 באפריל – בניית מחשב Whirlwind - ראשון שעובד בזמן אמת עבור מערכת הביטחון של ארצות הברית
17 בנובמבר – חברת לייונס הבריטית הפעילה מחשב לשימוש תעשייתי
מחשב EDVAC שנבנה בארצות הברית לראשונה מנצל סרט מגנטי לקריאת הנתונים
המצאת A-0 על ידי גרייס הופר - מהדר ראשון בעולם

טכנולוגיה

20 בדצמבר – הפעלת תחנת הכוח הגרעינית הראשונה בעולם, באיידהו שבארצות הברית
5 ביולי – המצאת טרנזיסטור ביפולרי על ידי ויליאם שוקלי

כימיה

לינוס פאולינג יחד עם רוברט קורי והרמן ברנסון (Herman Branson) מציעים כי מבנה סליל אלפא ומשטח בטא הם המבנים הבסיסיים במבנה השניוני של חלבון
הצלחה בסינתזה של הפרוגסטין נוראטיסטרון, מרכיב משמעותי בחלק מהגלולות למניעת היריון הראשונית
פולימריזציה של פרופילן על ידי פול הוגאן (J. Paul Hogan) ורוברט בנקס (Robert Banks)

פיזיקה

מתכנס כנס סולווה ה-9 תחת הכותרת "מצב מוצק"
פיתוח פצצה טרמו-גרעינית על ידי אדוארד טלר וסטניסלב אולם

רפואה

תיאור תסמונת מינכהאוזן, "סינדרום התמכרות לבתי חולים", על ידי ריכרד אשר (Richard Asher)

פסיכולוגיה

ביצוע ניסוי הקונפורמיות של אש שהדגים כיצד קונצנזוס של קבוצה גורם ליחיד לאמץ דעה שגויה בבירור. הניסוי הפך פרדיגמה מקובלת במחקר בתחום הפסיכולוגיה החברתית

פרסים

פרס נובל
- פרס נובל לפיזיקה - ארנסט וולטון וג'ון קוקרופט, על עבודתם החלוצית על טרנסמוטציה של גרעיני אטום על ידי פרוטונים מואצים מלאכותית
- פרס נובל לכימיה - אדווין מקמילן וגלן תיאודור סיבורג, על תגליותיהם בתחום הכימיה של היסודות הטרנס-אורניים שהביאו לפיתוח הכימיה הגרעינית והאנרגיה האטומית
- פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה - מקס תיילר, על פיתוח החיסון לקדחת צהובה

נולדו

23 בפברואר – שיגפומי מורי (Shigefumi Mori), מתמטיקאי יפני זכה במדליית פילדס
26 במרץ – קארל וימן, פיזיקאי אמריקני, חתן פרס נובל לפיזיקה (2001) על חלקו הדגמה ומחקר של עיבוי בוז-איינשטיין
14 באפריל – גרג וינטר (Gregory Winter), ביוכימאי בריטי, חתן פרס נובל לכימיה (2018) על חלקו בפיתוח הטכניקה בשם Phage display המאפשרת שימוש בבקטריופאג'ים לזיהוי הרצף בגן המקודד לחלבון מסוים
21 באפריל – מייקל פרידמן, מתמטיקאי אמריקאי חתן מדליית פילדס בשנת 1986 על עבודתו בתחום השערת פואנקרה
15 במאי – פרנק וילצ'ק, הוא פיזיקאי תאורטיקן ומתמטיקאי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 2004 על חלקו בהסבר אופיו של הכוח הגרעיני החזק
18 במאי – בן פרינחה, כימאי אורגני עוסק בננוטכנולוגיה מולקולרית ובזירוז הומוגני, חתן פרס נובל לכימיה בשנת 2016, על חלקו בעיצוב וסינתזת מכונות מולקולריות
26 במאי – סאלי רייד, אסטרונאוטית האמריקאית, האישה האמריקאית ראשונה שטסה לחלל (נפטרה ב-2012)
25 ביוני – אווה באייר-פלוקיגר, מתמטיקאית שווייצרית,
26 באוגוסט – אדוארד ויטן, פיזיקאי אמריקאי, זכה במדליית פילדס
14 בספטמבר – דאנקן הולדיין, פיזיקאי בריטי, חתן פרס נובל לפיזיקה ב-2016 על חלקו בגילויים תאורטיים של מעברי פאזה טופולוגיים ופאזות טופולוגיות של חומר
30 בספטמבר – ברי מרשל, רופא אוסטרלי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2005 על חלקו בתגלית כי החיידק Helicobacter pylori הוא הגורם למרבית מקרי כיב הקיבה ודלקת הקיבה
11 בדצמבר – מזלן עותמן, אסטרופיזיקאית מלזית, עומדת בראש משרד האו"ם לענייני החלל החיצון משנת 1999
רדיה פרלמן, מהנדסת תוכנה ורשתות, יהודית-אמריקאית, התפרסמה בזכות המצאות חלוציות שפיתחה בתחום טכנולוגיית האינטרנט

נפטרו

22 בינואר – הארלד בוהר, מתמטיקאי דני (אחיו של הפיזיקאי נילס בוהר), (נולד ב-1887)
26 באפריל – ארנולד זומרפלד, פיזיקאי תאורטי, העמיד מספר גדול מאוד של תלמידים חתני פרס נובל (נולד ב-1868)
6 במאי – אלי קרטן, מתמטיקאי צרפתי, (נולד ב-1869)