תבנית:מלחמת חרבות ברזל - תקציר

ערכים מורחבים – טבח שבעה באוקטובר, מלחמת חרבות ברזל


בבוקר שבת שמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ-6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח והתעללות בנשים, רצחו והרגו 1,173[1] בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[2] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-251[3] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,609[4] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 329[5] חיילים, 58[6] שוטרים ו-10[7] אנשי שירות הביטחון הכללי.
בתגובה הכריזה ישראל על מלחמת חרבות ברזל נגד ארגוני הטרור הפלסטיניים, שכללה תקיפות מהאוויר ומהים ותמרון קרקעי, והובילה לעשרות אלפי הרוגים ולהרס ברצועת עזה. למעלה מ-360,000 ישראלים גויסו למילואים בצו 8. במקביל התפתחה לחימה בגבול ישראל–לבנון נגד חזבאללה וחמאס שהובילה לפינוי התושבים מהיישובים הישראליים שלאורך הגבול, ליותר מ-60 אלף עקורים ולהרס באחדים מיישובים אלה.[8] בנוסף, איראן ביצעה תקיפות נגד ישראל באמצעות ארגוני פרוקסי, כאשר העיקריים שבהם היו חזבאללה והחות'ים (האחרונים שיגרו טילים וכטב"מים לעבר ישראל ותקפו ספינות צי סוחר בים האדום). מערכת ה"חץ" ומיירטי חץ 2 וחץ 3 רשמו יירוטי בכורה מבצעיים של טילים בליסטיים ששיגרו החות'ים. כמו כן, נמשכה לחימה בעצימות נמוכה נגד טרור פלסטיני בזירת יהודה ושומרון. בנובמבר 2023 הגיעו ישראל וחמאס להסכם על שחרור חטופים שבמסגרתו נעשתה הפוגה של כשבוע, שוחררו 80 ישראלים ו-240 אסירים פלסטינים. ב-12 בפברואר 2024 במבצע יד זהב חילצה ישראל שני חטופים מתוך רפיח . באביב 2024 התמקד צה"ל בלחימה בח'אן יונס ופשיטות על מחנות המרכז ברצועה. במקביל, ביצע סיכולים ממוקדים במפקדים בכירים של חזבאללה. ב-11 במרץ חיסל צה"ל את מרואן עיסא. ב-18 במרץ פשט צה"ל על בית החולים שיפא במסגרת מבצע ניתוח מקומי שבו הרגו הכוחות כ-200 מחבלים, עצרו למעלה מ-500 ותפסו אמל"ח וחומר מודיעיני. ב-6 במאי 2024 פתח צה"ל בתמרון קרקעי ברפיח במסגרתו השתלט מחדש על ציר פילדלפי והרג בקרבות למעלה מ-2,000 מחבלים. במקביל ביצע צה"ל שתי פשיטות ארוכות בג'באליה ושג'אעייה. ב-8 ביוני 2024 חילצה ישראל 4 חטופים שהוחזקו בנוסייראת במסגרת מבצע ארנון. ב-13 ביולי 2024 נהרג מוחמד דף בתקיפה אווירית של צה"ל. ב-16 באוקטובר 2024 נהרג מנהיג חמאס יחיא סינוואר בהתקלות עם כוחות צה"ל ברפיח. קרב ג'באליה השלישי החל בנובמבר 2024 ונהרגו בו כ-2,000 מחבלים.
באפריל 2024 פרץ עימות צבאי ישיר בין מדינת ישראל לבין איראן, בעקבות תקיפת ישראל על בכירים איראניים בסוריה ב-1 באפריל. בתגובה, איראן פתחה במבצע "הבטחת האמת" בלילה שבין 13 ל-14 באפריל, מתקפה אווירית שכללה יותר ממאה טילים בליסטיים, כ-185 כטב"מים ו-36 טילי שיוט, ושוגרה מאיראן ומשטח מדינות נוספות באזור. במסגרת מבצע ההגנה 'מגן ברזל', יירטו צה"ל וקואליציה צבאית בהובלת ארצות הברית 99 אחוז מהאיומים. ב-20 ביולי 2024, בתגובה לפיגוע כטב"ם חות'י תקף חיל האוויר הישראלי באל-חודיידה במבצע יד ארוכה. הייתה זו התקיפה הישראלית הראשונה בתימן.
ב-20 בספטמבר 2024 פתח צה"ל במבצע חיצי הצפון - פעילות התקפית עצימה נגד חזבאללה שכללה תקיפות מהאוויר, השמדת משגרי רקטות, השמדת נשק אסטרטגי, הפצצות ברובע הדאחייה בביירות וסיכולים ממוקדים של הנהגת הארגון ושדרת הפיקוד הבכירה. ב-27 בספטמבר 2024 במבצע סדר חדש תקף חייל האוויר את מפקדת חזבאללה ברובע הדאחייה שבביירות והרג את המזכיר הכללי של חזבאללה חסן נסראללה, ומפקדים בכירים נוספים. בלילה שבין 30 בספטמבר ל-1 באוקטובר 2024 פתח צה"ל בתמרון קרקעי בדרום לבנון. בתמרון הושמדו תשתיות חזבאללה רבות, כולל תשתיות תת-קרקעיות אסטרטגיות, עמדות צבאיות, משגרי רקטות ומחסני אמל"ח בהם למעלה מ-80% מארסנל הרקטות והטילים, ו-70% ממלאי הכטב"מים של חזבאללה. למעלה מ-2,000 מחבלים נהרגו בתמרון (רבים מהם מכוח רדואן) וכפרים ב"קו הרכסים" ששימשו את חזבאללה נחרבו. בעקבות המכות הקשות שספג חזבאללה ולחץ אמריקאי, נחתם ב-26 בנובמבר הסכם הפסקת אש. במבצע חיצי הצפון נהרגו למעלה מ-3,000 מחבלים והוא הביא לסיום הלחימה בחזית הצפונית והפסקת שיגורי הרקטות והכטב"מים מלבנון.
ב-1 באוקטובר 2024 במתקפה האיראנית על ישראל שיגרה איראן כ-180 טילים בליסטיים לעבר ישראל. בתגובה ערכה ישראל ב-26 באוקטובר תקיפה אווירית נרחבת באיראן. בינואר 2025 הסכימו ישראל וחמאס על עסקת שחרור החטופים השנייה, שבה תמורת שחרור כ-30 חטופים חיים ושמונה חללים, ישראל הפסיקה את הלחימה בעזה לכחודשיים, שוחררו אסירים ביטחוניים והוכנס סיוע הומניטרי לרצועה.
ב-13 ביוני 2025 פתח צה"ל בשיתוף עם המוסד במבצע עם כלביא נגד איראן ונגד תוכנית הגרעין של איראן. בתום 12 ימים של לחימה שכללה תקיפות אוויריות, חיסול מדעני גרעין איראניים, צמרת חיל האוויר האיראני, מפקד משמרות המהפכה האסלאמית ובכירים איראניים נוספים, כמו גם תגובת נגד איראנית שגבתה את חייהם של 31 אנשים בישראל, תקף צבא ארצות הברית את מתקפי הגרעין באיראן ויום לאחר מכן נכנסה הפסקת אש בין איראן וישראל לתוקף.
ב-28 באוגוסט ביצע חיל האוויר את מבצע טיפת מזל בו חוסלה רוב ממשלת החות'ים, רמטכ"ל הזרוע הצבאית של החות'ים נפטר מפצעיו כחודש לאחר מכן.
ב-9 באוקטובר 2025 נחתמה עסקת שחרור החטופים השלישית. הלחימה ברצועת עזה הופסקה וצה"ל נסוג ממחצית הרצועה. 20 החטופים החיים שנותרו שוחררו ב-13 באוקטובר והחללים שוחררו בימים והשבועות שלאחר מכן בפעימות קטנות. נותרו ברצועת עזה 7 חטופים חללים, מלבד גופתו של הדר גולדין שנחטפה לעזה כעשור לפני כן.
מספר ההרוגים הכולל במלחמת חרבות ברזל מסתכם ב-2,032[9] אבידות בצד הישראלי, מתוכן 940[10] חיילי צה"ל (כאשר 472[11] מהם נהרגו בתמרון הקרקעי ברצועת עזה). מנגד, אוכלוסיית ציר ההתנגדות ספגה 93,241 אבידות. בין האבידות נמנים לפחות 23,000[12] מחבלים שנהרגו ברצועת עזה, וכן 5,623 מחבלי חזבאללה ו-8,096 בכירים במשמרות המהפכה האסלאמית, בהם גנרלים ומפקדים בכירים. כמו כן הציתה המלחמה שיח עולמי ער, הפגנות תמיכה והתנגדות, וגל אנטישמיות ברחבי העולם.
- ↑ ※ ישראל במלחמה – תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (הזירה הפנים-ישראלית, שקף 4) מעודכן ל-22 בינואר 2026
- ↑ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ↑ ※ ישראל במלחמה – תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ↑ ※ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח – והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ↑ ※
מערכת את"צ, סיכום מספר הנפגעים בצה"ל בשנתיים החולפות, באתר צה"ל, 2 בינואר 2025
- ↑ ※ אלון חכמון, גיבורים בכחול: 67 שוטרים ושוטרות חירפו נפשם בהגנה על ישראל בשנת המלחמה, באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2024
- ↑ ※ יואב זיתון, ההקפצה של צוות "טקילה" והאובדן של שב"כ, באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
- ↑ 64.5 אלף עדיין מפונים מביתם, המדינה לא יודעת איפה שני שלישים מהם גרים, באתר מאקו, 7 באוקטובר 2024
- ↑ ※ ישראל במלחמה – תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-19 באפריל 2026.
- ↑ ※
חללי ופצועי צה"ל במלחמה, באתר צה"ל, 19 באפריל 2026
- ↑ ※
חללי ופצועי צה"ל במלחמה, באתר צה"ל, 19 באפריל 2026
- ↑ ※ ישראל במלחמה – תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (מצגת 1, שקף 2) מעודכן ל-20 באוגוסט 2025