רבי שלום הלפרין
 | |||||
| בית האדמו"ר שלום הלפרין | |||||
| לידה |
ט"ו בשבט ה'תר"ח ברדיצ'ב, אוקראינה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
כ"ד באב ה'תרצ"ט (בגיל 91) וסלוי, רומניה | ||||
| מקום קבורה | וסלוי, רומניה | ||||
| מקום פעילות | רדוקנן, וסלוי | ||||
| מקום מגורים | ברדיצ'ב, בוהוש, רדוקנן, וסלוי | ||||
| תחומי עיסוק | התנגדות לציונות | ||||
| רבותיו | סבו, הרב אברהם יעקב פרידמן (הראשון) | ||||
| בת זוג | חנה שרה פרידמן | ||||
| אב | דוד הלפרין | ||||
| אם | לאה פרידמן | ||||
| ילדים | חיים דב הלפרין | ||||
| |||||
רבי שלום הלפרין (ט"ו בשבט ה'תר"ח - כ"ד באב ה'תרצ"ט) בנו של רבי דוד מברדיצ'ב ונכדו של רבי ישראל פרידמן, היה מייסד חסידות וסלוי ואבי השושלת.
תולדותיו
נולד בט"ו בשבט בשנת ה'תר"ח, בעיר ברדיצ'ב, העיר הגדולה ביותר במחוז ז'יטומיר שבאוקראינה. לרב דוד הלפרין[1] שכיהן כרב בברדיצ'ב, וללאה, בת רבי ישראל פרידמן מרוז'ין (הרוז'ינר) שהיה האדמו"ר הראשון לשושלת חסידות רוז'ין ואב למספר חצרות חסידיות. נקרא "שלום" על שם זקינו רבי שלום שכנא מפראהביטש (רבי שלום הגדול)[2].
את בחרותו העביר במחיצת סבו רבי ישראל, ודודו הרב אברהם יעקב פרידמן שהיה מייסד חסידות סדיגורה. ובשנות נעוריו נודע בשקיעותו והתמדתו בתורה.
נישא לחנה שרה, בת רבי יצחק פרידמן מייסד שושלת חסידות בוהוש.
האדמו"רות והנהגתו
בשנת ה'תרנ"ו, בעצת חותנו החל הרב שלום לכהן כאדמו"ר בעיר רדוקנן (Răducăneni) בסמוך לוסלוי שברומניה. בעת שהותו ברדוקנן הפכה העיר למרכז חסידי ידוע ורבים מיהודי רומניה היו נוהרים אל הרב שלום.
נודע כמתנגד חריף לתנועה הציונית[3] לצד התנהגות אצילה וסמכותית שהונהגה בחצרות בית רוז'ין. בהנהגתו השתדל לשלב גם רחמנות לצד אדיקות, כשהוא שם דגש על 'ירידה אל העם' במקביל לתכונותיו השמרניות.
כיון שהיה ממתנגדיה החריפים של הציונות ושל החינוך ההשכלתי שהחל לפרוח בחברה היהודית. עזב את העיר רדוקנן לעיר וסלוי בעקבות בית ספר השכלתי ליהודים ברדוקנן שהיה לא לרוחו. הוא טען כי הערבים ילחמו ביהודים עד בוא המשיח באשמת הציונות. כמו כן היה ידוע באי הסכמתו להשתמש באתרוגי ארץ ישראל שכן הם נעשו בעבודת כפיים של חברי התנועה הציונית-החלוצית.
בשנת ה'תרס"ט ייסד בוסלוי את חצרו שכונתה 'חסידות וסלוי' והפך את העיר למרכז חסידי ידוע.
נפטר בכ"ד אב בשנת ה'תרצ"ט בעיר וסלוי בה נטמן.
צאצאיו
- בנו יחידו רבי חיים דב הלפרין, ממלא מקום אביו והאדמו"ר השני מוסלוי כיהן כאדמו"ר בוסלוי, בבוקרשט ובחיפה (נפטר ה'תשי"ז).
- נכדו, רבי יעקב יוסף שלמה הלפרין האדמו"ר השלישי מוסלוי (נפטר ה'תשמ"ה).
- נינו, רבי אברהם שלום שמשון הלפרין. האדמו"ר הנוכחי מוסלוי.
- נכדו, רבי יעקב יוסף שלמה הלפרין האדמו"ר השלישי מוסלוי (נפטר ה'תשמ"ה).
| ענף אדמו"רי קופיטשניץ | ענף אדמו"רי בוהוש | ענף אדמו"רי פשקאן | ענף אדמו"רי בויאן | ענף אדמו"רי סדיגורה | ענף אדמו"רי שטפנשט | ענף אדמו"רי צ'ורטקוב | ענף אדמו"רי הוסיאטין | ענף אדמו"רי וסלוי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ בן הרב יעקב יוסף, צאצאים של רבי יחיאל היילפרין
- ↑ אבי סבו רבי ישראל מרוז'ין
- ↑ כ"ק מרן הגה"ק רבי שלום האלפערין זיעוכי"א באתר השקפה ברורה
שלום הלפרין31072737Q12411755