שווה כסף ככסף

שווה כסף ככסף הוא כלל הלכתי המחדש שדבר השווה כסף דינו ככסף. הסוגיא נמצא במסכת קידושין

מקור הדין

דעת התוספות

דעת התוספות שדין שוה כסף ככסף הוא חידוש, ולכן אי אפשר ללמדו מסברא, ופירטו התוספות את מקור הדין לכל הלכה והלכה:

עבד עברי: נאמר בפסוק "ישיב גאלתו מכסף נקנתו" ודרשו בגמרא שהמילה "ישיב" באה לרבות שווה כסף ככסף.

נזיקין: נאמר בפסוק "בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו", והמילה "ישיב" מרבה שוה כסף

קידושין: לומדים בבניין אב מנזיקין ועבד עברי.

ערכין: לומדים בבניין אב מנזיקין ועבד עברי.

הקדש: במסכת בבא מציעא דורשים זאת מכלל ופרט וכלל.

פדיון הבן: במסכת מסכת שבועות דורשים זאת מכלל ופרט וכלל.

דעת הרמב"ן וסייעתו

הרמב"ן ועוד ראשונים בקידושין שם שדין שוה כסף ככסף נלמד מסברא

בגזילה

בבבא קמא נחלקו שמואל ורבי אלעזר האם אפשר לשלם בשווה כסף על גזילה.

במקח וממכר

הקשה הגאון רבי פסח מקוברין, מדוע התוספות לא שאלו מנין שבמקח וממכר יש דין שוה כסף ככסף.

ותירץ, שאף לשיטת התוספות במקח וממכר אין צריך מקור ששוה כסף ככסף, שהרי דעת הסמ"ע שיש הבדל בין קנין כסף של קידושין לקנין כסף של מקח וממכר, שקנין כסף של קידושין הוא "כסף קנין" כלומר שמעשה הקנין הוא שהקונה נותן למקנה כסף, בעוד כסף של מקח וממכר הוא "כסף שוויות" כלומר שברגע שהקונה נתן תמורה למקנה על הדבר הנקנה, עבר הדבר לרשות הקונה, ולכן במקח וממכר פשוט ששווה כסף ככסף, כיון שגם שווה כסף הוא תמורה, ולכן אין צריך דרשה למקח וממכר.

ובאמת האבי עזרי כתב בדעת הרמב"ם שבמקח וממכר לא מועיל שווה כסף.

בגדר הדין

חקרו האחרונים האם מה שמועיל כסף הוא מפני שהמעלה שיש בכסף עצמו זה שיש בו שוה כסף, או שזהו דין מחודש שחידשה התורה ששווה כסף יש בו את המעלה שיש בכסף.

ראו גם

שווה כסף

קנין כסף

קישורים חיצוניים

דברי יחזקאל סי' לח - בענין שווה כסף ככסף, ה'תרצ"ה, באתר היברובוקס

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא הלכה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.