אסמכתא (קניין)

אסמכתא (במשפט העברי) היא התחייבות המותנית בהתקיימות תנאי עתידי, אשר נעשתה ללא קבלת תמורה מתאימה, כאשר מההקשר עולה שהמתחייב לא גמר בדעתו לקיימה, אלא סומך על כך שהתנאי לא יתקיים. בדין ההלכה, אסמכתא אינה יוצרת חיוב משפטי תקף.

הדיון המפורט בדיני אסמכתא מובא בשולחן ערוך, חושן משפט, סימן ר"ז.

יסודות ההלכה

בתלמוד נדונים דיני אסמכתא במספר סוגיות - בסנהדרין, בבא מציעא, נדרים, בבא בתרא ועוד.

במחלוקת התנאים אם אסמכתא קונה, נפסקה ההלכה כשיטה הסוברת שאסמכתא אינה קונה.

דוגמאות קלאסיות

אריס וקנס

הסכם בין אריס לבין בעל השדה, שלפיו אם לא יעבוד האריס בשדה ישלם קנס כספי - מהווה אסמכתא, שכן סביר להניח שהאריס הסכים לתנאי זה רק בהסתמכו על כוונתו לעבוד, ואילו היה יודע מראש שלא יעבוד, לא היה מתחייב בתשלום זה.

משחקי מזל

"משחק בקוביה" - כינוי חז"לי למשחקי מזל - מהווה אסמכתא, שכן כל צד נכנס להסכם בהנחה שיזכה, שהרי ברור שאם היה יודע מראש שיפסיד, לא היה משתתף במשחק.

השיטות ההלכתיות

שיטת בעלי התוספות

בעלי התוספות חילקו את דיני אסמכתא לשלושה מצבים:

תלוי בעושה התנאי ללא הגזמה - כגון אריס שקיבל על עצמו קנס השווה לערך תנובת השדה - אין כאן אסמכתא. תלוי באחרים - כגון "אם תקנה לי יין בזול במקום פלוני, אתן לך כך וכך" - זוהי אסמכתא. תלוי בגורם אקראי - כמו מזל במשחקים - אין זו אסמכתא. על שיטה זו נסמך הרמ"א בפסיקתו.

שיטת הרמב"ם

הרמב"ם קבע עיקרון כללי: כל קניין התלוי בעתיד, ואינו מוגדר כחל "מעכשיו", נחשב אסמכתא - למעט קניין מוחלט החל מיידית.

עמדה זו אומצה על ידי השולחן ערוך.

דעות נוספות

ספר החינוך - סבר שבהעדר קנס, אין זו אסמכתא. רמב"ן - הבחין רק בין תנאי התלוי במתנה (שאינו אסמכתא) לתנאי התלוי באחרים (שהוא אסמכתא).

דרכי עקיפת האיסור

למרות העיקרון שאסמכתא אינה קונה, פיתחו הפוסקים מנגנונים הלכתיים לעקיפת מגבלה זו.

תקנת חכמי ספרד

ברמב"ם מובאת תקנה מיוחדת של חכמי ספרד: המתחייב נוטל על עצמו חיוב מוחלט ללא תנאים, והנושה מוחל לו על החוב בתנאי שיבצע פעולה מסוימת. במבנה זה נמנעים מבעיית האסמכתא, שכן החיוב מוחלט, אך הצדדים מתנים שבקיום תנאי מסוים ימחל החוב.

לפי הבית יוסף, זוהי הדרך הבלעדית לעקיפת האיסור: ”ולענין הלכה אין להוציא ממון כי אם על פי דרך חכמי ספרד”. שיטה זו נהוגה כיום בחוזים מורכבים הכוללים התחייבויות מותנות.

נוסח "מעכשיו"

לפי הרמ"א - קניין הנעשה בנוסח "מעכשיו" ובבית דין חשוב חל ללא בעיית אסמכתא.

הבית יוסף הגביל שיטה זו למקרים מסוימים - כגון הקנאת חפץ (לא התחייבות כספית) הנמצא ברשות המקנה, ובמקרים אחרים דרש שימוש בתקנת חכמי ספרד. פוסקים אחרים התירו גם בהתחייבויות כספיות.

יישומים בעידן המודרני

הגרלות ולוטו - הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא התיר השתתפות בהגרלות גם לשיטת הרמב"ם, בנימוק שרכישת כרטיס ההגרלה מהווה קניין ממשי. לעומתו, הרב עובדיה יוסף פסק כי לפי השולחן ערוך הדבר אסור, ומותר רק לשיטת הרמ"א^{[דרוש מקור]}. פיצויים וקנסות חוזיים - במקרים כגון איחור במסירת נכס, נחלקו הפוסקים בשאלת תוקף הקנסות לפי חוק המדינה (מכוח "דינא דמלכותא דינא"), בייחוד כאשר הקנס קצוב ואינו משקף את הנזק בפועל.^{[דרוש מקור]}

קישורים חיצוניים

• אסמכתא באתר ויקישיבה
• אסופת מאמרים בנושא אסמכתא, באתר אסיף
• אסמכתא, באתר עולמות, ‏16 ביוני 2020

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אסמכתא (קניין)41104279Q4807397