מסכת שבועות
מַסֶּכֶת שְׁבוּעוֹת היא המסכת השישית בסדר נזיקין שבמשנה, ומוקדשת בעיקרה לדיני שבועה. אולם בשני פרקיה הראשונים היא דנה בטומאת מקדש וקודשיו - דיני הנכנס לבית המקדש או אוכל בשר קורבן ('קודש') בהיותו טמא, בשוגג - ששכח שנטמא או ששכח שהוא אוכל קודש או נכנס למקדש, ובמזיד, ורק אחר-כך היא מבארת ומפרטת את דיני השבועות השונים. זאת משום הקשר שבין דין טומאת מקדש וקודשיו לחלק מדיני השבועות (שבועת העדות ושבועת ביטוי) שמופיעים יחד בפרשה אחת בספר ויקרא[1], ומביאים עליהם קורבן עולה ויורד.[2]
מסכת זו בתלמוד הבבלי כוללת 48 דפים, ויש נוהגים ללמוד מסכת שבועות בימי הספירה שיש בהם 49 יום, בהספק של דף ליום על מנת לסיימה לפני חג שבועות.[3] בירושלמי יש סה"כ 44 דפים.
מיקומה של המסכת בסדר נזיקין
לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, הטעם הראשון לסידור מסכת זו אחר מסכת מכות הוא ש"יש דמיונים בדיניהם ומשפטיהם כמו שנזכר בתלמוד". טעם אחר הוא שכל עניין השבועות ואכיפתן הוא בסמכות השופטים. ולכן על מסכת זו להימצא אחר מסכת סנהדרין בה התבארו דיני השופטים.
פרקי המסכת
- שְׁבוּעוֹת שְׁתַּיִם[4] (שם זהה לפרק ג) (שבע משניות[5]) עוסק ביחס בין הקרבנות השונים המכפרים על טומאת מקדש וקודשיו.
- יְדִיעוֹת הַטֻּמְאָה (חמש משניות) עוסק בחיובו של החוטא בטומאת וקודשיו וקודשיו בקורבן עולה ויורד.
- שְׁבוּעוֹת שְׁתַּיִם (שם זהה לפרק א) (אחת עשרה משניות) עוסק בעיקר בשבועת ביטוי - הנשבע לשקר או שאינו עומד בשבועתו. הפרק עוסק גם בשבועת שוא - הנשבע על דבר שאינו אפשרי.
- שְׁבוּעַת הָעֵדוּת (שלוש עשרה משניות) עוסק בשבועת העדות - מי שהיה עד להתרחשות כלשהי ונשבע לשקר כדי להתחמק מלהעיד על כך בבית דין.
- שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן (חמש משניות) עוסק בשבועת הפיקדון - נתבע בבית דין שכפר בתביעה ונשבע לשקר.
- שְׁבוּעַת הַדַּיָּנִין (שבע משניות) עוסק בשבועת מודה במקצת - נתבע בבית דין שמודה במקצת מן התביעה, חייב להישבע על החלק מן התביעה שבה הוא כופר.
- כָּל הַנִּשְׁבָּעִין (שמונה משניות) עוסק בשבועת המשנה - שבועות שתיקנו חכמים לחייב בהן את התובע בבית דין במקרים מסוימים.
- אַרְבָּעָה שׁוֹמְרִין (שש משניות) עוסק בשבועת השומרים - אדם שקיבל אחריות לשמור על חפצים של אחר, וטוען שהחפצים אבדו שלא באשמתו, חייב להישבע כדי לגבות את דבריו.
בסה"כ יש במסכת 62 משניות.
הפרשנים על המסכת
בתלמוד הבבלי נדפסו סביב הגמרא, הפרשנים המסורתיים: רש"י ותוספות, התוספות שנדפסו הם תוספות רבי אליעזר מטוך שנוסדו על יסוד תוספות רבי אלחנן בן יצחק.
בתלמוד הירושלמי נדפסו בהדפסות המסורתיות שלושה מפרשים על הדף:
- קרבן העדה ותוספות 'שיירי הקרבן' (רק על חלק מהמסכת, עד פרק ה' אמצע הלכה ד').
- פני משה ותוספות 'מראה הפנים'.
- רידב"ז.
קישורים חיצוניים
משנה, מסכת שבועות, באתר ויקיטקסט- תוספתא, מסכת שבועות, באתר ויקיטקסט
- תלמוד בבלי, מסכת שבועות, באתר ויקיטקסט
- תלמוד ירושלמי, מסכת שבועות, באתר ויקיטקסט
- תלמוד בבלי, מסכת שבועות, במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית
הערות שוליים
| מסכתות ששה סדרי משנה | ||
|---|---|---|
| זרעים | ברכות (ב י) • פאה (י) • דמאי (י) • כלאיים (י) • שביעית (י) • תרומות (י) • מעשרות (י) • מעשר שני (י) • חלה (י) • ערלה (י) • ביכורים (י) | |
| מועד | שבת (ב י) • עירובין (ב י) • פסחים (ב י) • שקלים (י) • יומא (ב י) • סוכה (ב י) • ביצה (ב י) • ראש השנה (ב י) • תענית (ב י) • מגילה (ב י) • מועד קטן (ב י) • חגיגה (ב י) | |
| נשים | יבמות (ב י) • כתובות (ב י) • נדרים (ב י) • נזיר (ב י) • סוטה (ב י) • גיטין (ב י) • קידושין (ב י) | |
| נזיקין | מסכת נזיקין: בבא קמא (ב י) • בבא מציעא (ב י) • בבא בתרא (ב י) • סנהדרין (ב י) • מכות (ב י) • שבועות (ב י) • עדיות • עבודה זרה (ב י) • אבות • הוריות (ב י) | |
| קדשים | זבחים (ב) • מנחות (ב) • חולין (ב) • בכורות (ב) • ערכין (ב) • תמורה (ב) • כריתות (ב) • מעילה (ב) • תמיד (ב) • מידות • קינים | |
| טהרות | כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקואות • נידה (ב י) • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצין | |
ב – מסכת שיש עליה תלמוד בבלי י – מסכת שיש עליה תלמוד ירושלמי
| ||
