רוברט צ'ארלס וינת'רופ

רוברט צ'ארלס וינת'רופ

לידה	12 במאי 1809 בוסטון, מסצ'וסטס, ארצות הברית
פטירה	16 בנובמבר 1894 (בגיל 85) בוסטון, מסצ'וסטס, ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות מאונט אובורן
מדינה
השכלה	אוניברסיטת הרווארד
מפלגה	המפלגה הוויגית
ילדים	Robert Charles Winthrop Jr.
פרסים והוקרה	עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
חתימה
אב	Thomas L. Winthrop
אם	Elizabeth Bowdoin Temple
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הבחירה הראשון של מסצ'וסטס 9 בנובמבר 1840 – 25 במאי 1842 (שנה) → אבוט לורנס נייתן אפלטון ←
29 בנובמבר 1842 – 30 ביולי 1850 (7 שנים) → נייתן אפלטון סמואל אטקינס אליוט ←
יושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית ה־18 6 בדצמבר 1847 – 3 במרץ 1849 (שנה) → ג'ון וסלי דייוויס האוול קוב ←
סנאטור מטעם מדינת מסצ'וסטס 30 ביולי 1850 – 1 בפברואר 1851 (187 ימים) → דניאל ובסטר רוברט רנטול ←

רוברט צ'ארלס וינת'רופ (באנגלית: Robert Charles Winthrop‏; 12 במאי 1809 – 16 בנובמבר 1894) היה עורך דין, פילנתרופ ופוליטיקאי אמריקאי, חבר המפלגה הוויגית, אשר ייצג את מסצ'וסטס בבית הנבחרים ובסנאט של ארצות הברית בשנים 1840–1851. וינת'רופ כיהן כיושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית ה-18 והיה בעל ברית פוליטי ועמית של דניאל ובסטר. לאחר עלייה מהירה בפוליטיקה המדינתית והארצית, וכהונה אחת כיו"ר, ירש וינת'רופ את מקומו של ובסטר בסנאט. מסע הבחירה המחודשת שלו הסתיים בהפסד ממושך ומתוקשר לצ'ארלס סאמנר. בשנת 1851 התמודד על משרת מושל מסצ’וסטס אך הפסיד בשל דרישת הרוב המוחלט בחוקת המדינה – מה שסימן את סוף הקריירה הפוליטית שלו ואת שקיעת המפלגה הוויגית במסצ'וסטס.

ביוגרפיה

ראשית חייו

וינת'רופ נולד ב-12 במאי 1809 בבוסטון לתומאס לינדול וינת'רופ (1760–1841), סגן מושל מסצ'וסטס, ולאליזבת באודוין טמפל (1769–1825). הוא היה הצעיר מבין 13 ילדים. סבו מצד אמו היה סר ג'ון טמפל, השליח הבריטי הראשון לארצות הברית, וסבתו הייתה בתו של מושל מסצ'וסטס ג'יימס באודוין. מצד אביו היה צאצא של ג'וזף דדלי ווייט סטיל וינת'רופ.

וינת'רופ התחנך בבית הספר הלטיני של בוסטון, ובשנת 1828 השלים את לימודיו באוניברסיטת הרווארד. לאחר מכן למד משפטים אצל דניאל ובסטר והוסמך לעריכת דין בשנת 1831.

קריירה פוליטית

בשנת 1835, בגיל 24, נבחר לבית הנבחרים של מסצ'וסטס וכיהן בו עד 1840, כאשר בשנים 1838–1840 שימש יו"ר הבית. בשנת 1838 נבחר לחבר החברה האמריקאית לאספנות עתיקות.

ב־1840 נבחר בבחירות מיוחדות לבית הנבחרים של ארצות הברית, כנציג בוסטון, במקומו של אבוט לורנס שהתפטר. הוא נבחר מחדש לכהונה מלאה אך התפטר במאי 1842 עקב מות אשתו. כעבור שישה חודשים, כאשר מחליפו נייתן אפלטון התפטר, נבחר וינת'רופ מחדש וכיהן עד 1850. הוא נבחר שלוש פעמים נוספות ברציפות, וב־1847 נבחר ליושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית בקונגרס ה־30. בבחירות לכהונה שנייה כיו"ר, בשנת 1849, הפסיד להאוול קוב מג'ורג'יה לאחר הצבעה של 66 סבבים.

ביולי 1850 התפטר דניאל ובסטר מן הסנאט כדי להתמנות למזכיר המדינה. מושל מסצ'וסטס גורג' בריגס מינה את וינת'רופ להחליפו. דעותיו של וינת'רופ לא נמצאו מקובלות על מתנגדי העבדות יותר מאלו של ובסטר, והוא נכשל בבחירתו מחדש על ידי בית המחוקקים של מסצ'וסטס לאחד משני מושבי הסנאט של המדינה בשנת 1851. הוא התפטר מתפקידו מבלי להשלים את כהונתו, מיד לאחר הפסדו בבחירות.

מאוחר יותר באותה שנה זכה וינת'רופ למעשה ברוב יחסי בבחירות למשרת מושל מסצ'וסטס, אולם מאחר שחוקת המדינה דרשה רוב מוחלט, הועברה ההכרעה לבית המחוקקים. אותה קואליציה של דמוקרטים ומתנגדי העבדות ממפלגת האדמה החופשית הפילה אותו בשנית. ניסיונו האחרון להתמודד לתפקיד ציבורי נבחר היה כחבר בחבר האלקטורים מטעם המפלגה הוויגית בשנת 1852. לאחר מכן הפך וינת'רופ לעצמאי, ותמך ללא הצלחה במילרד פילמור, ג'ון בל וג'ורג' מקללן.

קריירה מאוחרת

לאחר פרישתו בגיל צעיר, הקדיש את חייו לפעילות ספרותית, היסטורית ופילנתרופית. הוא היה ממייסדי הספרייה הציבורית של בוסטון, ונשיא החברה ההיסטורית של מסצ'וסטס בשנים 1855–1885. ב־1880 נבחר לחבר החברה הפילוסופית האמריקאית. הוא גם שימש כנשיא אגודת התנ"ך של מסצ'וסטס והדגיש את חשיבות המוסר הנוצרי לשמירה על חירות. אמרתו הידועה הייתה: ”במילה אחת, בני אדם חייבים להיות נשלטים או על ידי כוח פנימי שבתוכם או על ידי כוח חיצוני; על ידי דבר האל או על ידי זרוע האדם; על ידי התנ"ך או על ידי כידון.”

הוא כיהן כיו"ר קרן פיבודי לחינוך בדרום משנת 1867 ועד מותו, והיה אחראי להפניית תרומות רבות למוסדות חינוך. הוא עצמו תרם סכום של 1,500 דולר להקמת מכללה למורים ששינתה את שמה ל"אוניברסיטת וינת'רופ" כהוקרה. הוא נודע גם כנואם, ונשא הספד לג'ורג' פיבודי בשנת 1870 ונאום בחגיגות נחיתת עולי הרגל. כמו כן נשא נאום בטקס חנוכת אנדרטת וושינגטון ב־1848.

חייו האישיים

ב־12 במרץ 1832 נשא לאישה את אליזבת קאבוט בלאנשרד (1809–1842). נולדו להם שלושה ילדים: רוברט צ'ארלס וינת'רופ הבן (1834–1905), אליזבת ("אלייזה") קבוט וינת'רופ (1838–1921), וג'ון וינת'רופ (1841). לאחר מות אשתו נישא ב־6 בנובמבר 1849 ללורה (דרבי) וולס, אלמנתו של ארנולד פרנסיס וולס ובתו של עורך הדין ג'ון דרבי. לאחר מותה נישא בשלישית, ב־15 בנובמבר 1865, לאדל (גריינג'ר) ת'ייר (1820–1892), אלמנתו של ג’ון א. ת'ייר ובתו של פרנסיס גריינג'ר, שר הדואר בממשלו של ויליאם הנרי הריסון.

וינתרופ נפטר בבוסטון ב-16 בנובמבר 1894 ונקבר בבית העלמין מאונט אובורן בקיימברידג'. בצוואתו הוריש כספים לחברה ההיסטורית של מסצ'וסטס, לבית החולים לילדים של בוסטון, לספריית בית הספר הלטיני של בוסטון ולספריית בית הספר של כנסיית השילוש.

צאצאים

נכדתו, מרגרט טינדל וינת'רופ (1880–1970), בתו של רוברט צ'ארלס וינת'רופ הבן, נישאה לג'יימס גרנט פורבס. בתם, רוזמרי איזבל פורבס, נישאה לריצ'רד ג'ון קרי והייתה אמו של הסנאטור והמועמד לנשיאות ג'ון קרי. בת נוספת של הזוג פורבס הייתה פיונה דידרה פורבס, שנישאה לאלן גותייה ללונד – והשניים היו הורים של בריס לאלונד, השר לאיכות הסביבה בצרפת ומועמד בבחירות לנשיאות צרפת 1981.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רוברט צ'ארלס וינת'רופ בוויקישיתוף

• רוברט צ'ארלס וינת'רופ באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• רוברט צ'ארלס וינת'רופ, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

רוברט צ'ארלס וינת'רופ41929578Q1375119