לין בויד

לין בויד
לידה	נאשוויל, טנסי, ארצות הברית
פטירה	פאדוקה, קנטקי, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
	1827
	1827
	1831
	1831
	4 במרץ 1835 – 3 במרץ 1837; (שנתיים)
	→ קריטנדן ליון (אנ') ג'ון ל. מאריי ←
	4 במרץ 1839 – 3 במרץ 1855; (16 שנים)
	→ ג'ון ל. מאריי הנרי קורנליוס ברנט (אנ') ←
	1 בדצמבר 1851 – 3 במרץ 1855; (3 שנים)
	→ האוול קוב ג'יימס לורנס אור ←
	1 בדצמבר 1857 – 3 במרץ 1859; (שנה)
	→ האוול קוב נתניאל בנקס ←
	30 באוגוסט 1859 – 17 בדצמבר 1859; (110 ימים)
תחת מושל קנטקי	בריה מגופין (אנ')

לין בויד (באנגלית: Linn Boyd‏; 22 בנובמבר 1800 – 17 בדצמבר 1859), היה פוליטיקאי אמריקאי בולט בשנות ה־40 וה־50 של המאה ה-19, וכיהן כיושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית בשנים 1851–1855. בויד נבחר לבית הנבחרים כג'קסוניאני מטעם קנטקי בשנים 1835–1837 ושוב כדמוקרטי בשנים 1839–1855, וכיהן בסך הכול שבע כהונות בבית הנבחרים. מחוז בויד שבקנטקי נקרא על שמו.

ביוגרפיה

ראשית חייו ומשפחתו

בויד נולד ב-22 בנובמבר 1800 בנאשוויל שבטנסי, והיה בנו של אברהם בויד, ציר במשרה חלקית. הוא גדל והתחנך במידה מסוימת במחוז טריג. בשנת 1832 נשא לאישה את אליס בנט, ילידת מחוז טריג. בשנת 1850, לאחר שהתאלמן, נישא לאלמנה מפנסילבניה בשם אנה ל' דיקסון.

ראשית הקריירה

בשנת 1826 עבר בויד למחוז קאלוויי כדי לעסוק בחקלאות. בשנה שלאחר מכן נבחר כנציג מחוז קאלוויי בבית הנבחרים של קנטקי, ובשנים 1828–1829 כיהן שם לצד אביו, שייצג את מחוז טריג. בשנת 1831 שב למחוז טריג, ובוחריו בחרו בו לייצגם בבית המחוקקים המדינתי.

חבר הקונגרס של ארצות הברית

בשנת 1833 הפסיד בויד בהתמודדותו הראשונה לבית הנבחרים של ארצות הברית. בשנת 1835 נבחר לבית הנבחרים וכיהן עד 1837, אז איבד את מושבו בעקבות ניצחון סוחף של המפלגה הוויגית שנבע ממשבר הכלכלי של 1837 (אנ').

בוחרי מחוז הבחירה הראשון של קנטקי החזירו את בויד לבית הנבחרים, והוא כיהן ברציפות משנת 1839 ועד 1855. הוא היה תומך נלהב של הנשיא אנדרו ג'קסון. בשנת 1845, בתקופת כהונתו של הנשיא ג'ון טיילר, מילא בויד תפקיד מרכזי בקידום סיפוח טקסס דרך הקונגרס. הוא היה גם גורם חשוב בהעברת פשרת 1850, המזוהה בעיקר עם הנרי קליי. במידה רבה בזכות מעמדו הבולט בהובלת הפשרה לאישור, נבחר בויד ליושב ראש בית הנבחרים בשנת 1851 וכיהן בתפקיד עד 1855.

בעת כהונתו בבית הנבחרים הרשים את עמיתו צ'ארלס בנטון (אנ') עד כדי כך שבנטון קרא לבנו, הממציא ואיש העסקים לעתיד לין בויד בנטון, על שמו.

הקריירה המאוחרת

בעודו מכהן בקונגרס, דחה בויד בשנת 1848 מועמדות לתפקיד מושל קנטקי, ובמקומו נבחר לזרוס פאוול. בשנת 1852 עבר לעיר פאדוקה.

לאחר שעזב את בית הנבחרים הוזכר כמועמד לתפקיד סגן נשיא ארצות הברית בוועידה הדמוקרטית הלאומית של 1856, אך מעולם לא הוצב רשמית כמועמד; המועמד שנבחר לבסוף היה בן מדינתו ג'ון ברקינרידג'.

בשנת 1859 נבחר בויד לסגן מושל קנטקי ה־17, אך נפטר לאחר פחות מארבעה חודשים בתפקיד. עובדה זו קיבלה חשיבות עם פרוץ מלחמת האזרחים. המושל בריה מגופין (אנ'), שתמך בעבדות, בפרישה מן האיחוד ובזכויות המדינות, הפך לבלתי פופולרי ומעורר אי־אמון כאשר ניסה לשמור על נייטרליותה של קנטקי בין האיחוד לבין הקונפדרציה. תומכי האיחוד החזיקו ברוב של שני שלישים בשני בתי האספה הכללית של קנטקי בקיץ 1861 ולעיתים קרובות ביטלו את החלטות הווטו של מגופין. באוגוסט 1862 הבהיר מגופין כי הוא מוכן להתפטר. אולם בשל מותו של לין בויד, הבא בתור לרשת את המושל היה יושב ראש הסנאט ג'ון פ. פיסק, שמגופין ראה בו מועמד בלתי רצוי. לאחר שפיסק התפטר מתפקידו והוחלף בידי ג'יימס פישר רובינסון (אנ'), התפטר מגופין. כך הפך רובינסון למושל, ופיסק שב לכהן כיושב ראש הסנאט.

מותו

בויד נפטר בפאדוקה ב־17 בדצמבר 1859, ונקבר בבית הקברות אוק גרוב בעיר. ביתו המרווח, שנבנה מלבנים בפאדוקה בשנת 1852 ונקרא 'אוקלנדס', אינו קיים עוד, למעט כשם של רחוב.