ויליאם פנינגטון

ויליאם פנינגטון
לידה	ניוארק, ניו ג'רזי, ארצות הברית
פטירה	ניוארק, ניו ג'רזי, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
מפלגה	המפלגה הוויגית ; המפלגה הרפובליקנית
	1828
	1828
	27 באוקטובר 1837 – 27 באוקטובר 1843; (6 שנים)
	→ פילמון דיקרסון (אנ') דניאל היינס (אנ') ←
	4 במרץ 1859 – 3 במרץ 1861; (שנתיים)
	→ ג'ייקוב וורטנדייק (אנ') נחמיה פרי (אנ') ←
	1 בפברואר 1860 – 3 במרץ 1861; (שנה)
	→ אין, תפקיד חדש גלושה גרואו ←
	1 בפברואר 1860 – 3 במרץ 1861; (שנה)
	→ ג'יימס לורנס אור גלושה גרואו ←

ויליאם פנינגטון (באנגלית: William Pennington‏; 4 במאי 1796 – 16 בפברואר 1862) היה פוליטיקאי ועורך דין אמריקאי, אשר כיהן כמושל ניו ג'רזי ה־13 בשנים 1837–1843. בנוסף, כיהן כהונה אחת בבית הנבחרים של ארצות הברית, שבמהלכה היה יושב ראש בית הנבחרים הרפובליקני הראשון בשנים 1860–1861.

ביוגרפיה

ראשית חייו והשכלה

פנינגטון נולד ב-4 במאי 1796 בניוארק שבניו ג'רזי. בשנת 1813 השלים את לימודיו בקולג' של ניו ג'רזי (כיום אוניברסיטת פרינסטון), ולאחר מכן למד משפטים אצל תאודור פרילינגהייזן. בשנת 1817 הוסמך לעריכת דין ושירת כפקיד בבית המשפט הפדרלי המחוזי במחוז ניו ג'רזי בשנים 1817–1826 (שם כיהן אביו כשופט). אביו, ויליאם סנפורד פנינגטון (אנ'), היה ותיק מלחמת העצמאות של ארצות הברית ושימש בעצמו כמושל ניו ג'רזי בשנים 1813–1815, לפני שהנשיא ג'יימס מדיסון מינה אותו לשופט פדרלי.

מושל ניו ג'רזי

כחבר המפלגה הוויגית, נבחר לאספה הכללית של ניו ג'רזי בשנת 1828, ובהמשך נבחר מדי שנה למושל ניו ג'רזי בשנים 1837–1843. תקופת כהונתו כמושל התאפיינה במחלוקת שנודעה בשם 'מלחמת החותם הגדול'. לאחר בחירות שנויות במחלוקת לנציגי הקונגרס מטעם ניו ג'רזי, אישר פנינגטון את בחירתם של חמישה מועמדים ויגים, בעוד שמזכיר המדינה הדמוקרטי אישר חמישה מועמדים דמוקרטים. לאחר סכסוך ממושך, הושבעו לבסוף הדמוקרטים לתפקיד.

יושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית

בנובמבר 1858 נבחר פנינגטון, מטעם המפלגה הרפובליקנית, לייצג את מחוז הבחירה החמישי של ניו ג'רזי בבית הנבחרים של ארצות הברית במסגרת הקונגרס ה־36. הוא נבחר ליושב ראש בית הנבחרים רק לאחר הליך בחירה ממושך במיוחד שנמשך 44 הצבעות לאורך שמונה שבועות (5 בדצמבר 1859 – 1 בפברואר 1860). זו הייתה הפעם השנייה בלבד מאז 1789 שבה בחר בית הנבחרים חבר קונגרס חדש לתפקיד יושב הראש (לאחר הנרי קליי בשנת 1811), והישג זה לא חזר על עצמו מאז.

במרץ 1861 חתם על תיקון קורווין – הצעה לתיקון לחוקת ארצות הברית שנועדה להגן על 'המוסדות הפנימיים' של המדינות (לשון נקייה לעבדות) מפני תיקונים חוקתיים עתידיים ומפני ביטול או התערבות מצד הקונגרס. ההצעה הוגשה למדינות לאשרור זמן קצר לפני פרוץ מלחמת האזרחים האמריקאית, אך לא אושרה בידי מספר המדינות הדרוש.

מותו

לאחר שנכשל בניסיונו להיבחר מחדש בשנת 1860 לקונגרס ה־37, חזר לניו ג'רזי. הוא נפטר ב-16 בפברואר 1862 בניוארק ממנת יתר בלתי מכוונת של מורפיום. הוא נקבר בבית הקברות מאונט פלזנט בניוארק.