רופוס צ'ואט

רופוס צ'ואט

לידה	1 באוקטובר 1799 איפסוויץ', מסצ'וסטס, ארצות הברית
פטירה	13 ביולי 1859 (בגיל 59) הליפקס, נובה סקוטיה, קנדה הבריטית
מקום קבורה	בית הקברות מאונט אובורן
מדינה
השכלה	דארטמות' קולג', בית הספר למשפטים בהרווארד
מפלגה	המפלגה הוויגית
ילדים	רופוס צ'ואט הבן, Miriam Foster Choate
חתימה
אב	David Choate
חבר בית הנבחרים של מסצ'וסטס 1825–1826
חבר הסנאט של מסצ'וסטס 1827
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הבחירה השני מסצ'וסטס 4 במרץ 1831 – 30 ביוני 1834 (3 שנים) → בנג'מין קראונינשילד סטיבן פיליפס ←
התובע הכללי של מסצ'וסטס ה־10 1853–1854
סנאטור מטעם מדינת מסצ'וסטס 23 בפברואר 1841 – 3 במרץ 1845 (4 שנים) → דניאל ובסטר דניאל ובסטר ←

רופוס צ'ואט (באנגלית: Rufus Choate‏; 1 באוקטובר 1799 – 13 ביולי 1859) היה עורך דין, נואם וחבר הסנאט של ארצות הברית, שייצג את מסצ'וסטס מטעם המפלגה הוויגית. הוא נחשב לאחד מעורכי הדין הדגולים של המאה ה-19 בארצות הברית, ועסק ביותר מאלף תיקים כמעט בכל תחום משפטי שהיה מוכר אז. בין השאר היה מחלוצי הטכניקה המשפטית של גיוס אמפתיה של חבר המושבעים בתיקי נזיקין. באחד המקרים זכה עבור אלמנה פצועה בפסק דין חסר תקדים של 22,500 דולר – הסכום הגבוה ביותר שנפסק עד אז לטובת תובע.

יחד עם עמיתו הקרוב דניאל ובסטר, נחשב צ'ואט גם לאחד הנואמים הדגולים של תקופתו. בין נאומיו המפורסמים נמנים "הנאום על תקופת ההתיישבות הקולוניאלית בניו אינגלנד" (1831), שנישא באיפסוויץ' לרגל מאה שנים להתיישבות, ו"נאום על עידן הצליינים כתקופה ההירואית של ההיסטוריה שלנו" (1843) בפני החברה של ניו אינגלנד בניו יורק. באמצעות נאומים אלה היה לאחד הדוברים הבולטים שהציגו את המתיישבים הפוריטנים כמייסדי הרפובליקה האמריקאית.

צ'ואט היה לאומן פטריוטי ותומך נלהב באיחוד. עם זאת, התנגד למפלגה הרפובליקנית בראשית דרכה, כיוון שראה בה "מפלגה אזורית" המאיימת על אחדות המדינה. בבחירות לנשיאות ב־1856 אף הביע בפומבי את תמיכתו במועמד הדמוקרטי ג'יימס ביוקנן, על פני המועמד הרפובליקני ג'ון פרימונט.

ביוגרפיה

ראשית חייו

צ'ואט נולד באיפסוויץ' שבמסצ'וסטס, והיה בנם של מרים (פוסטר) ודייוויד צ'ואט – מורה וותיק מלחמת העצמאות האמריקאית. הוא היה מצאצאי משפחה אנגלית שהתיישבה במסצ'וסטס ב־1643. בן דודו, הרופא ג'ורג' צ'ואט, היה אביהם של ג'ורג' ס. צ'ואט וג'וזף הודג'ס צ'ואט. בית הולדתו, "Choate House", נותר עד היום כמעט כפי שהיה.

בילדותו התבלט בכישרון יוצא דופן: בגיל שש כבר ידע לדקלם בעל־פה חלקים נרחבים מן התנ"ך ומספר "מסע הצליין". ב־1819 השלים את לימודיו בקולג' דרטמות' כמצטיין המחזור, ושימש שם מורה צעיר בשנים 1819–1820.

ב־1820 נרשם לבית הספר למשפטים "דיין" בקיימברידג', ולמד אצל נשיא בית המשפט העליון פרקר ופרופ' אסהל סטירנס. בשנה שלאחר מכן השתלם בוושינגטון, במשרדו של ויליאם וירט, התובע הכללי של ארצות הברית.

קריירה משפטית ופוליטית

ב־1823 הוסמך כעורך דין במסצ'וסטס ופתח בקריירה משפטית בעיר דנברס הדרומית (כיום פיבודי). במקביל כיהן בבית הנבחרים של מסצ'וסטס בשנים 1825–1826 ובשנת 1827 כיהן כחבר הסנאט המדינתי. ב־1825 נישא להלן אולקוט ולשניים נולדו שבעה ילדים.

ב־1828 עבר לסיילם, שם זכה לפרסום בזכות ניהול מוצלח של תיקים חשובים. ב־1830 נבחר מטעם המפלגה הוויגית לבית הנבחרים של ארצות הברית, כשהביס את בנג'מין קראונינשילד – מזכיר הצי לשעבר ומועמד המפלגה הג'קסוניאנית. ב־1832 נבחר מחדש, ובלט בנאומיו להגנת מדיניות המכסים.

ב־1834 פרש מן הקונגרס לפני תום כהונתו השנייה, ועבר לבוסטון כדי להקדיש עצמו לעריכת דין. שמו כנואם כבר יצא למרחוק, והוא הוזמן לשאת נאומים רבים באירועים ציבוריים. מיומנותו הייתה כה בולטת, עד שבית הספר התיכון בדדהאם נהג לשחרר תלמידים ממסגרות הלימוד כדי להאזין לו בבית המשפט הסמוך.

ב־1841 מונה לסנאטור, במקום דניאל ובסטר, שנבחר לתפקיד בממשל. בסנאט עסק בין היתר במכסי מגן, במחלוקת על גבול אורגון, בתמיכתו בחוק הבנק הפדרלי ובניסיונות לבלום את סיפוח טקסס. לאחר סיום כהונתו ב־1845 חזר לעריכת דין בבוסטון. מאוחר יותר כיהן כתובע הכללי של מסצ'וסטס (1853–1854). בשנת 1846 התפרסם כששכנע מושבעים כי אלברט טירל לא רצח את חברתו – ואם עשה כן, היה זה מתוך הליכת ירח. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה המשפטית האמריקאית שהגנת "שינה" התקבלה במשפט רצח.

צ'ואט תמך במדיניותו של דניאל ובסטר, ובפרט בנאומו המפורסם "נאום שבעה במרץ" (1850). הוא פעל למען מינויו של ובסטר כמועמד לנשיאות מטעם הוויגים בבחירות 1852. ב־1853 השתתף בוועידת החוקה של מסצ'וסטס.

ב־1856, בניגוד לרוב חבריו הוויגים לשעבר, סירב להצטרף לרפובליקנים ותמך במועמד הדמוקרטי ג'יימס ביוקנן, שאותו ראה כנציג המפלגה הלאומית לעומת "המפלגה האזורית".

בריאותו

ב־1850 יצא לשלושה חודשי מסע באירופה כדי לשפר את בריאותו. בשנת 1859, כאשר מצבו הבריאותי החמיר, יצא שוב לאירופה אך מצבו הידרדר. הוא ירד מהאונייה בהליפקס שבנובה סקוטיה, שם נפטר ב־13 ביולי 1859. הוא נקבר בבית הקברות מאונט אובורן בבוסטון.

מורשת

צ'ואט הותיר אחריו ספרייה פרטית מרשימה של כ־7,000 ספרים, מהם 3,000 כרכים משפטיים. בית ילדותו נשמר כיום כחלק משמורת הטבע "Crane Wildlife Refuge". פסלו, מעשה ידי הפסל האמריקאי הנודע דניאל צ'סטר פרנץ', ניצב בבית המשפט המחוזי של סאפוק בבוסטון.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רופוס צ'ואט בוויקישיתוף

• רופוס צ'ואט באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• רופוס צ'ואט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

רופוס צ'ואט41933136Q2174770