ג'יימס לורנס אור

ג'יימס לורנס אור
לידה	קרייטונוויל, קרוליינה הדרומית, ארצות הברית
פטירה	סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית
מקום קבורה	בית הקברות של הכנסייה הפרסביטריאנית הראשונה, אנדרסון, קרוליינה הדרומית, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
	12 בדצמבר 1872 – 5 במאי 1873; (145 ימים)
נשיא ממנה	יוליסס ס. גרנט
	→ אנדרו גרג קרטין (אנ') מרשל ג'ול ←
	29 בנובמבר 1865 – 6 ביולי 1868; (שנתיים)
סגן מושל קרוליינה הדרומית	ויליאם דניסון פורטר
	→ בנג'מין פרנקלין פרי רוברט קינגסטון סקוט ←
	18 בפברואר 1862 – 10 במאי 1865; (3 שנים)
	18 בפברואר 1862 – 10 במאי 1865; (3 שנים)
	7 בדצמבר 1857 – 3 במרץ 1859; (שנה)
	→ נתניאל בנקס ויליאם פנינגטון ←
	7 בדצמבר 1857 – 3 במרץ 1859; (שנה)
	→ לין בויד ויליאם פנינגטון ←
	4 במרץ 1853 – 3 במרץ 1859; (6 שנים)
	→ ארמיסטיד בארט (אנ') ג'ון אשמור (אנ') ←
	4 במרץ 1849 – 3 במרץ 1853; (4 שנים)
	→ ריצ'רד פרנקלין סימפסון ויליאם אייקן הבן ←
	25 בנובמבר 1844 – 27 בנובמבר 1848; (4 שנים)
	25 בנובמבר 1844 – 27 בנובמבר 1848; (4 שנים)

ג'יימס לורנס אור (באנגלית: James Lawrence Orr‏; 12 במאי 1822 – 5 במאי 1873) היה דיפלומט ופוליטיקאי אמריקאי, שכיהן כיושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית ה־22 בשנים 1857–1859. לאחר מכן כיהן גם כמושל קרוליינה הדרומית ה־73 בשנים 1865–1868, לאחר כהונה בסנאט של קונפדרציית המדינות של אמריקה.

ביוגרפיה

אור נולד ב-12 במאי 1822 בקרייטונוויל שבקרוליינה הדרומית. בשנת 1841 השלים את לימודיו באוניברסיטת וירג'יניה והוסמך כעורך דין. בשנת 1843 נישא למרי ג'יין מרשל, ולזוג נולדו שבעה ילדים. הוא כיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם קרוליינה הדרומית מטעם המפלגה הדמוקרטית בשנים 1849–1859, ובמהלך תקופה זו אף כיהן כיושב ראש בית הנבחרים בשנים 1857–1859. אור היה תומך בזכויות המדינות, והשתמש במעמדו כדי לסייע לאנשים שקידמו את המשך קיומה של העבדות. הוא חזה את השלכות החלטתה של קרוליינה הדרומית לנסות לפרוש מן האיחוד, אך נותר נאמן למדינתו תוך שמירה על האינטרסים הכלכליים שלו. בשנת 1850 החזיק בבעלותו לפחות ארבעה עשר אנשים משועבדים, ורכש לפחות חמישה נוספים לפני שנת 1860. הוא היה אחד משלושת הנציבים שנשלחו לוושינגטון הבירה כדי לנהל משא ומתן על העברת רכוש פדרלי לקרוליינה הדרומית; כישלון המשא ומתן הוביל ישירות להפגזת אחד הנכסים הפדרליים הבולטים במדינה – פורט סאמטר.

אור כיהן כנשיא ועידת המפלגה הדמוקרטית של קרוליינה הדרומית בשנת 1860, אשר המליצה עליו כמועמד המפלגה לנשיאות.

לאחר קרב פורט סאמטר ופרוץ מלחמת האזרחים האמריקאית, ארגן אור ופיקד על רגימנט רובאי קרוליינה הדרומית של אור (Orr's Regiment of South Carolina Rifles), אשר השתתף במעט קרבות לפני שהתפטר בשנת 1862 ונכנס לסנאט של הקונפדרציה, שם כיהן כיושב ראש הוועדות החשובות לענייני חוץ ולתקנון. הרגימנט המשיך לשאת את שמו לאורך המלחמה ונלחם בכמה מן הקרבות הבולטים של ארמיית וירג'יניה הצפונית. בסנאט של הקונפדרציה נותר תומך נלהב בזכויות המדינות.

בתום המלחמה נבחר אור למושל וכיהן בשנים 1865–1868, עד לאישור חוקה מדינתית חדשה. בשנת 1872 מינה הנשיא יוליסס ס. גרנט את אור לשגריר ברוסיה, כמחווה של פיוס לאחר מלחמת האזרחים. אור נפטר בסנקט פטרבורג שברוסיה ב-5 במאי 1873, זמן קצר לאחר שהגיע כדי להתחיל בתפקידו הדיפלומטי. הוא נקבר בבית הקברות של הכנסייה הפרסביטריאנית הראשונה בעיר אנדרסון שבקרוליינה הדרומית.

דיוקן לאחר מותו של אור, שצויר בידי הציירת אסתר אדמונדס, נמצא כיום באוסף הקפיטול של ארצות הברית. הדיוקן הוסר מתצוגה ציבורית בלובי יושב ראש בית הנבחרים מחוץ לאולם המליאה בעקבות הוראה שהוציאה יושבת ראש בית הנבחרים, ננסי פלוסי, ב־18 ביוני 2020.