רבי אבא (השלישי)
| מקום פעילות | ארץ ישראל |
|---|---|
| תקופת הפעילות | דור שישי לאמוראים |
| בני דורו | רב אשי |
רבי אבא השלישי היה אמורא ארץ ישראלי בדור השישי.
על תולדותיו של אמורא זה כתב בעל תולדות תנאים ואמוראים, ערך רבי אבא ג': "זה רבי אבא נשכח כמת מלב מכל כותבי דברי הימים", וחשבו שהופעותיו בבבלי יחד עם רב אשי הם טעות סופר. אולם בתשובות הגאונים[1] נמנה רבי אבא, בן דורו של רב אשי, בין אחרוני האמוראים בארץ ישראל. מכך מוכח שהוא אינו רבי אבא המפורסם.
בתקופתו נחתם כבר התלמוד הירושלמי, וחרבו ישיבות ארץ ישראל. מסיבה זו לא הוזכר בירושלמי, וכפי הנראה זו גם סיבת ירידתו לבבל.
בכמה מקומות הביא בפני רב אשי את תורת ארץ ישראל: "במערבא אמרינן הכי" - במערב, ארץ ישראל המערבית לבבל, אנחנו אומרים כך.[2] כמו כן, שכיחה בפיו ההנגדה בין "אנן" ל"אתון" - "אנחנו" (בני ארץ ישראל) לומדים דין זה ממקור א', בעוד "אתם" (בני בבל), לומדים אותו ממקור ב'.[3]
ממאמריו
אם יש צורך לעשות מלאכה במוצאי שבת לפני ההבדלה, ניתן להסתפק באופן זמני באמירת המילים "המבדיל בין קודש לחול".[4]
בשם עולא: ידוע שאנשים אינם מתבוננים בדרכים. לכן, אדם שנתקל בחפץ שהונח ברשות הרבים ושברו, פטור מלשלם.[5]
תלמיד חכם זקוק למידה מסוימת של קשיחות. רמז לכך קיים בפסוק ”ארץ אשר אבניה ברזל” (דברים ח ט) - בוניה, שהם תלמידי החכמים, קשים כברזל.[6]
קישורים חיצוניים
- רבי אהרן הימן, "רבי אבא השלישי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט.
- הרב יהודה אדרי, "ר' אַבָּא (השלישי)", בנתיב האמוראים, ירושלים תש"מ, עמ' 19, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ הרכבי, סימן רמח
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"נ עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף כ"ז עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ד' עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קמ"ז עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף נ"ה עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"נ עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף כ"ז עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ד' עמוד א'.
29640224רבי אבא (השלישי)