רבי אבין (השני)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אבין השני
תקופת פעילות הדור השישי לאמוראי ארץ ישראל
רבותיו רבי שמאי
ילדים רבי יוסי בר אבין
ראש ישיבת טבריה

רבי אבון (השני) (בתלמוד בבלי: רבי אבין) היה אמורא בדור החמישי והשישי, המוזכר רבות בתלמוד ירושלמי כ"רבי בון" או "רבי אבין". הוא היה תלמידו של רבי יוסי בר אבין ושימש כראש המתיבתא בטבריה[1] לאחר שרבי מנא עבר לישיבה בציפורי.

משפחתו

גם אביו של רבי אבין היה אמורא, אך הוא מוזכר על שם בנו, ”תני אבוה דרבי אבין”[2]. בנו הוא רבי יוסי בר אבין.

יש[3] המזהים את רבי אבון כבנו של רבין הנחותי, על בסיס דברי המדרש ”ביום שמת רב אבון נולד רבי אבון בריה[4] אמנם דעה זו נתקלת בקושיות רבות[5].

פטירתו

רבי אבון נפטר במועד, ורבי מנא הספידולאחר המועד[6].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. תולדות תנאים ואמוראים ע"פ קה"ר פי"א.
  2. תלמוד ירושלמי, מסכת גיטין, פרק ה'.
  3. בדר הדורות הקצר, מאת שלמה בניזרי.
  4. בראשית רבה, פרשה נ"ח, פסקה ב'
  5. א. זה סותר לדברי החוקרים שאבוה דרבי אבון זה אביו של רבי אבון זה. ב. המשך המדרש: ביום שמת רבי אבון נולד רבי אושעיא איש טריא שלא נולד אחרי רבי אבון השני
  6. תלמוד ירושלמי, מסכת מועד קטן, פרק ג', הלכה ז'.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

רבי אבין (השני)29701586