רב יהודה הינדואה
| השתייכות | הדור השלישי לאמוראי בבל |
|---|---|
| בני דורו | מר זוטרא |
| צאצאים | לדעת התוספות - רב שמואל בר יהודה |
רב יהודה הינדואה היה אמורא בבלי בדור השלישי. לכמה דעות היה גר צדק.
אודותיו
לדעות רבות היה גר. אך לפי גרסתו של רבי יהודה בן קלונימוס משפיירא הוא לא היה גר[1]. מוצאו היה מארץ "הינדואה"[2] - לפירוש רש"י היא ארץ כוש[3] ולפירוש בעל הערוך היא ארץ חוילה[4].
לשיטת התוספות בנו היה רב שמואל בר יהודה שהתגייר יחד עמו[5].
בתלמוד מסופר שמר זוטרא עלה לבקרו ומאחר שלא היו לרב יהודה הינדואה יורשים חוקיים[6], זכה בעבדו לאחר פטירתו[2].
בתלמוד
נזכר בתלמוד באגדות רבה בר בר חנה כשהוא מספר: פעם אחת הפלגתי בספינה וראיתי אבן טובה שהקיף אותה תנין, כשצוללן ירד להשיג את האבן ניסה התנין ניסה לבלוע את הספינה ואז הגיע עורב וחתך את ראש התנין והמים הפכו לדם, אז הגיע תנין אחר ונטל את האבן ותלה אותה על התנין והוא קם לתחייה ואז ניסה שוב לבלוע את הספינה והגיעה ציפור וחתכה את ראשו. אחר כך נטלו אנשי הספינה את האבן ובספינה היו שתי ציפורים מלוחות וכשהניחו את האבן עליהם הם עפו יחד עם האבן[7]. פירושים שונים ניתנו לסיפור זה על ידי מפרשי התלמוד כשחלקם ממפרשים את הסיפור כאלגוריה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ ערכי תנאים ואמוראים, תשנ"ד, עמ' ע"ה, רב יהודה הנדואה.
- ^ 2.0 2.1 תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף כ"ב עמוד ב'.
- ↑ רש"י, מסכת קידושין, דף כ"ב עמוד ב', ד"ה הנדואה.
- ↑ רבי נתן מרומי, הערוך, אות י', ערך הנדוי.
- ↑ תוספות, מסכת יבמות, דף ק"א עמוד ב', ד"ה ואנא גר אנא; תוספות, מסכת נדה, דף מ"ט עמוד ב', ד"ה חדא לאתויי גר.
- ↑ כי גר לאחר שמתגייר אין קרוביו עד שנתגייר נחשבים כקרובים הלכתיים ובנו רב שמואל נולד לפני שהתגייר .
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ע"ד עמוד ב'.