קמרי הנגב
 | |
| נוף מדברי בחבל, סמוך לעין ירקעם | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| העיר הגדולה | דימונה |
| שטח | 2,600 קמ"ר |
קמרי הנגב הוא חבל ארץ בישראל, בצפון-מזרח הנגב (בהתאם הוא מכונה גם צפון-מזרח הנגב, הנגב הצפון־מזרחי ואף מזרח הנגב).
שמו של החבל מתייחס לשישה קמרים (רכסי הרים) המצויים בו, הנמתחים מהר הנגב צפון־מזרחה, עד אזור ערד בואכה מדבר יהודה. הרכסים מצפון־מערב לדרום־מזרח הם: הר שחר, הר צבוע, רכס ירוחם, רכס חתירה, רכס חצרה ורכס מחמל.
צורות נוף גאולוגיות ייחודית בקמרי הנגב הן מכתשי הנגב, שהעיקריים שבהם נוצרו בתוך הקמרים (ראו להלן). עקב כך מכונה חבל הארץ גם ארץ המכתשים.
שטחו הכולל של חבל הארץ כ-2,600 קילומטר רבוע, הוא מיושב בדלילות, והעיר היחידה בו היא דימונה.
גאוגרפיה
החבל נמצא בארץ ישראל המערבית, מדרום ליהודה ומצפון להר הנגב. מזרחית לו נמצאים הערבה ובקע ים המלח ומערבית לו בקעת באר שבע וחולות חלוצה.
על פי ההגדרה המקובלת הרכסים צרים וארוכים, ומשתרעים לאורך כ-70 קילומטרים. רוחבו של כל רכס עומד על כ-5 קילומטרים. קו פרשת המים הישראלי עובר בו במרכז החבל, כך שחציו המערבי מנוקז אל הים התיכון דרך נחל הבשור שגם מתחיל בו, וחציו המזרחי מנוקז אל ים המלח.
בין קמרי הנגב נמצאים גם עמקים (או "קערים"). המוכרים בהם הם מישור ימין, בקעת ירוחם, בקעת צין ושדה צין. שלושת מכתשי הסחיפה הגדולים באזור מצויים בתוך הרכסים: המכתש הקטן ברכס חצרה, המכתש הגדול ברכס חתירה ומכתש רמון ברכס מחמל. החל משנת 1995 מוגדרים גם מכתשי עריף כחלק מ"ארץ המכתשים".
גאולוגיה
בשלב הראשון הורבדה שכבת אבני חול בסביבה, עת שהייתה יבשתית. בהמשך הוצף ים טתיס והטביע תחתיו את אזור זה, ובזמן היותו מתחת למים הורבדו סלעי משקע ימי – גיר ודולומיט – על אבני החול הרכות שבקרקעית. לאחר מכן החלו לפעול באזור כוחות קימוט, ובכך יצרו את הקמרים. לאחר נסיגת הים מאזור הנגב, הקמרים נחשפו.
ערך מורחב – מכתשים בנגב
נסיגת הים חשפה את האזור לתהליכי בלייה יבשתיים ששחקו את ראשי הקמרים. בנקודות מסוימות, השכבות העליונות העשויות סלעי גיר קשים נשחקו ואבן החול הרכה שבתוך הקמר נחשפה. בנקודות אלו שכבת אבני החול נשחקה באופן מהיר ונסחפה החוצה על ידי נחלים. אותן נקודות הפכו למכתשי הסחיפה שצוינו לעיל.
התיישבות
בהרי ובקעות החבל קיימים יישובים ישראליים, והם: דימונה, ירוחם, מרחב עם, שדה בוקר ומדרשת בן-גוריון. בנוסף קיימים בו אזורי תעשייה, בהם אזור תעשייה מישור רותם.
בסך הכל התגוררו ב-2025 לפחות 55,564 ישראלים בהר המרכזי, שהיוו כחצי אחוז מאוכלוסיית המדינה כולה.
ההתיישבות האנושית באזור כיום כוללת גם מספר חוות בודדים ובסיסים רבים של צבא הגנה לישראל, בהם הקריה למחקר גרעיני – נגב.
התחבורה באזור נשענת בעיקר על כבישים המגיעים לכביש 40, עורק ראשי בנגב כולו המגיע אל מרכז הארץ. הכבישים המגיעים אליו הם כביש 25 (מאזור דימונה), כביש 224 (מאזור ירוחם) והמשכו של כביש 40 (משדה צין). למזרח, מחובר החבל אל כביש 90 על ידי כביש 25 (מאזור דימונה) וכביש 227 (מאזור ירוחם). החבל עצמו מקושר באמצעות כבישים פנימיים העוברים בבקעות שבין הקמרים, והם כביש 258, כביש 204, כביש 206 וכביש 225, כביש רוחב יחיד (פרט לכביש 25 הצפוני יותר), שעובר דרך רכס חתירה במכתש הגדול.
האזור נהנה מתיירות מדבר רבה, ועובר בו שביל ישראל, בקטע שבין בקעת ערד וים המלח למצוק הצינים.
היסטוריה
התקופה הישראלית
- ערך מורחב – התקופה הישראלית
בתקופה הישראלית התקיימה בבקעת ירוחם שבאזור זה העיר ירוחם.
מדינת ישראל
- ערך מורחב – מדינת ישראל
במרץ 1949, בשלבים האחרונים של מלחמת העצמאות, שחררה חטיבת אלכסנדרוני של צבא הגנה לישראל האזור במסגרת מבצע ייצוב. לאחר מכן, הוקמו באזור היישובים שקיימים בו עד היום.
בהמשך הוקם במישור ימין, במרכז חבל הארץ, הקריה למחקר גרעיני – נגב, דימונה התפתחה לעיר וירוחם לעיירה.
רכסים
להלן רשימת ששת קמרי הנגב, מצפון־מערב לדרום־מזרח:
| מיקום | הר | תמונה | הערות |
|---|---|---|---|
| 1 | הר שחר | הרכס הקטן ביותר | |
| 2 | הר צבוע | רכס קטן ביותר | |
| 3 | רכס ירוחם | 
|
הרכס הארוך ביותר, אורכו 70 קילומטרים |
| 4 | רכס חתירה | 
|
בו נמצא המכתש הגדול |
| 5 | רכס חצרה | 
|
בו נמצא המכתש הקטן |
| 6 | רכס מחמל | 
|
נמתח אל תוך הר הנגב, בו נמצא מכתש רמון |
ראו גם
לקריאה נוספת
- תרשים הקמרים בנגב הצפוני ומסלול טיול החותך את קמרי הנגב הצפוני באתר הושבילים
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
| אזורים בארץ ישראל | ||
|---|---|---|
| רמת הגולן וסביבתה | הר חרמון • טרכון • חורן • הבשן • רמת הגולן |  |
| הגליל והעמקים | הגליל העליון • אצבע הגליל • הגליל המערבי • הגליל התחתון • עמק יזרעאל • עמק חרוד • בקעת בית שאן | |
| מישור החוף | מישור החוף הצפוני • הכרמל • חוף הכרמל • השרון • מישור חוף יהודה • גוש דן • מישור החוף הדרומי | |
| הבקע הסורי-אפריקני | בקעת הירדן • עמק החולה • ארץ כינרות • עמק הירדן • הערבה • בקעת ים המלח | |
| מרכז שדרת ההר המערבית | הגלבוע • השומרון • הרי בנימין • הרי ירושלים • גוש עציון • השפלה • יהודה • מדבר יהודה • הר חברון | |
| שאר עבר הירדן המזרחי | הגלעד • ארץ המישור • עמון • מואב • הרי אדום | |
| הנגב | צפון הנגב • מערב הנגב (חבל אשכול) • בקעת באר שבע • קמרי הנגב • הר הנגב • מדבר פארן • הרי אילת | |
קמרי הנגב42073558Q136160152