בקעת ים המלח
בקעת ים המלח, או עֵמֶק הַשִּׂדִּים, היא אזור גאוגרפי בין הרי אדום והרי מואב שבממלכת ירדן למדבר יהודה ומדבר צין שבישראל. אזור זה הוא חלק מהשבר הסורי-אפריקני. במרכזה של הבקעה נמצא ים המלח ששטחו נמצא בשליטה משותפת של ישראל וירדן. הגבול בין המדינות עובר באמצעו.
בקעת ים המלח היא האזור הנמוך ביותר על פני היבשה בעולם כולו. עומקו כ-427 מטרים מתחת לפני הים. לפי המסורת היהודית, במקום זה אירעה מהפכת סדום ועמורה, וממנה נוצר השקע העמוק הזה. מבחינה גאולוגית המקום מצוי בין שני לוחות טקטוניים: הלוח האפריקאי והלוח הערבי. מסיבה זו היווה אזור זה מספר פעמים המוקד לרעידות אדמה.
האקלים בבקעת ים המלח הוא החם ביותר בישראל ובירדן, כשהממוצע בעונה החמה הוא 38 מעלות צלזיוס ובעונת החורף 20 מעלות, וכמות משקעים נמוכה ביותר. בעת שיורדים גשמים רבים באזור ירושלים או הר חברון, נוצרים שיטפונות בערוצים היורדים לעבר בקעת ים המלח,[1] אשר מהווים סכנה למטיילים באזור, ואף גורמים במקרים רבים לחסימת הכבישים באזור לנסיעה.
ישנם מיני צמחים רבים המתאימים במיוחד לאקלים זה. החקלאות באזור מתבססת על דקל תמר, ובחורש הטבעי גדלים עצי שיטה שאינם צורכים הרבה מים. ליד מעיינות או במקום בו מי התהום קרובים לפני השטח, גדלים צמחי קנה ועבקנה. באזור מקווי המים אפשר לצפות לפנות ערב בעדרי יעלים. כמו כן, בשנים האחרונות הוחזרו נמרים לטבע באזור זה. הגמל, כבעל חי שאינו צורך כמעט שתייה, שימש בעבר כלי תחבורה נוח לאזור זה, וגם היום מגדלים הבדווים גמלים באזור. בזוחלים נמצא החילזון הלבן, ונחש שרף עין גדי הגדל רק באזור זה, והוא מהמסוכנים שבנחשים בארץ ישראל.
באזור בקעת ים המלח נמצאת מצדה, בה התבצרו יהודים בתקופה הרומית, וכן היו שהתחבאו במערות במדבר יהודה.
בבקעת ים המלח נמצאים יישובים השייכים למועצה אזורית תמר ולמועצה אזורית מגילות, וכן יישובים השייכים למחוז כרכ.
ישנם מטיילים רבים באזור בקעת ים המלח, הבאים כדי לראות את הנופים הייחודיים לאזור זה. בנוסף, תיירים מן העולם מגיעים לצורכי בריאות לאזור ים המלח, שבו קרינת שמש בזווית המועילה ביותר לחולים מסוימים, כמו כן, חולי פסוריאזיס יכולים להירפא על ידי תכונות ים המלח והשהייה באזור זה.
היסטוריה
בשנת 438 לפנה"ס, בראשית תקופת בית שני כאשר העניק כורש עצמאות ליהודה, נכלל צפון בקעת ים המלח בתחום ממלכת יהודה.
רעידת האדמה הידועה החזקה ביותר שהייתה במאה ה-20 הייתה ביולי 1927, כשמוקד הרעש היה בצפון ים המלח. עוצמת הרעש הייתה 6.2 בסולם ריכטר, והוא הורגש בחוזק רב בכל אזור המרכז ואף בתים רבים בירושלים ניזוקו. באפריל 1979 הייתה שוב רעידה חזקה שמוקדה היה בדרום ים המלח ועוצמתה הייתה 5.3 בסולם ריכטר. ב-11 בפברואר 2004 אירעה רעידה בעצמה של 5.1 בסולם ריכטר אשר הורגשה היטב באזור ירושלים ואף נפערו סדקים בבניינים רבים בתחומה. מאז נרשמו ארבע רעידות אדמה שעוצמותיהן נעו בין 3.5 ל-4.7 בסולם ריכטר.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
סרטון בנושא בקעת ים המלח, באתר מט"ח
הערות שוליים
- ^ מצגת מהשיטפונות היורדים לבקעת ים המלח http://guyshachar.com/content/heb/2009/floods-desert-feb26-mar2-09