מדרשת בן-גוריון
 מדרשת בן-גוריון מהאוויר
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | רמת הנגב |
| גובה ממוצע[1] | 473 מטר |
| תאריך ייסוד | 1963 |
| סוג יישוב | יישוב כפרי אחר |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יולי 2024 (אומדן)[1] | |
| - אוכלוסייה | 2,004 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -17.3% בשנה |
(למפת צפון הנגב רגילה)   מדרשת בן-גוריון | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
| http://www.mbg.org.il | |
מִדּרֶשֶׁת בֶּן-גּוּרִיּוֹן היא יישוב קהילתי בקרבת קיבוץ שדה בוקר שברמת הנגב, בין באר שבע למצפה רמון, ובו מוסדות חינוך ומחקר. מרבית פעילות היישוב מופעלת על ידי תאגיד מדרשת שדה בוקר, ולכן היישוב נקרא גם על שמו.
מדרשת בן-גוריון
ראשיתה של מדרשת בן-גוריון בתוכנית של דוד בן-גוריון להקים אוניברסיטה במדבר. עוזריו של בן-גוריון אספו לצורך כך כספים ובשנת 1960 נסלל כביש גישה לקראת תחילת עבודות ההקמה[3]. בשנת 1962 החלה בניית המבנים הראשונים במקום, ובשנת 1962 נפתח בית ספר שדה שדה בוקר, והונחה אבן הפינה למדרשה, לפי חזונו של ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון:
אני חולם על מעין אוקספורד עברי בנגב, מעין יבנה עברית, מודרנית... יהיה זה מקום של יצירה רוחני, החל מגן הילדים ועד המחקר המדעי...
— דוד בן-גוריון בטקס הנחת אבן הפינה למדרשה, 6 באוקטובר 1963
המדרשה שימשה מאז הקמתה כמרכז לימוד ומחקר, בעיקר של הנגב אך גם בנושאים אחרים. המדרשה הוקמה כתאגיד ממשלתי "מדרשת שדה בוקר" מתוקף 'חוק בן-גוריון', התאגיד היה הבעלים של היישוב וטיפל בכל הנושאים המוניציפליים. משנת 2003 הוכרז המקום כישוב (בדומה לכול יישוב אחר בארץ) במסגרת המועצה האזורית רמת נגב. סמוך למדרשת בן-גוריון נמצאת אחוזת הקבר של דוד ופולה בן-גוריון. כשנפטרה אשתו פולה, רכש דוד בן-גוריון עבורה חלקת קבר על צוק המשקיף אל עבר בקעת צין ומצוק הצינים. דוד בן-גוריון עצמו נקבר על הצוק לצד אשתו על פי בקשתו, בניגוד לנורמה המקובלת - קבורה בהר הרצל שבירושלים. את הקבר עצמו בנה בנימין לוי, חברו הטוב של בן-גוריון.
במדרשת בן-גוריון פועלים המכון לחקר המדבר של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ע"ש יעקב בלאושטיין, המכון למורשת בן-גוריון שהוקם בעקבות "חוק בן-גוריון", המרכז הבינתחומי, המכון לחקר אנרגיה סולרית, מרכז גל למנהיגות המפעיל תוכניות מנהיגות שונות (ביניהן מכינת הנגב - מכינה קדם צבאית ציונית למנהיגות חברתית), בית ספר תיכון ופנימיה לחינוך סביבתי, בית ספר שדה - "שדה בוקר", מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, בית ספר יסודי "צין" ובסיס גדנ"ע כמו כן, נמצאת ביישוב גם יחידת ההסברה הגאוגרפית של צה"ל- יחידת הסברה נגב.
(יחידת הסברה נגב עמלה על חינוך חיילים לציונות תוך חשיפה לנגב, למרחביו ולנופיו האנושיים והפיזיים)
דרך מדרשת בן-גוריון ניתן להגיע לשמורת הטבע עין-עבדת, נחל צין, חוד עקב, עין עקב ועוד אתרים רבים. מהמצוק במדרשה (טיילת בן-גוריון) ניתן לראות את בקעת צין היפהפייה. במדרשה מתקיימים כנסים וימי עיון רבים, ביניהם ה"עדלאידע הסביבתית" בחג פורים ופסטיבל 'ימי שירה במדבר', פסטיבל משוררים ביוזמת אילנה שחף ומירון נומיס.
במדרשת בן-גוריון מתגוררים פרט לתושבים, גם סטודנטים, חוקרים, תלמידי הפנימיה, חניכי המכינה הקדם צבאית. זהו היישוב הגדול ביותר בתחומי המועצה אזורית רמת נגב.
המדרשה מאוגדת בחברה ממשלתית באחריות שר החינוך.
התיכון לחינוך סביבתי
בשנת 1965 הוקם במדרשה בית ספר תיכון שנקרא "תיכון הר הנגב", אשר לימים נהפך ל"בית הספר התיכון לחינוך סביבתי". בבית הספר, נכון ל-2018, כמאה תלמידים בכל שכבה, מכיתה ט' עד יב. בבית הספר לומדים תלמידים מכל רחבי הארץ מדרום עד צפון אשר מתגוררים בפנימיה שבמקום (פנימיסטים), בנוסף לילדיהם של עובדי ותושבי המדרשה אשר מתגוררים בבתיהם (מדרשניקים). בבית הספר מושם דגש על חינוך לשמירת טבע ועל הסביבה, על ידי חמש יחידות לימוד חובה במדעי הסביבה וטיולים אישיים אשר תלמידי התיכון יכולים לצאת אליהם ללא השגחת מבוגר. בעגת המקום טיולים אלה נקראים "שילוחים". התיכון הביא לכך שיותר ממאה בוגריו לאחר סיום לימודיהם עברו לנגב על מנת לפתחו.
מוסד ותיק אשר הקנה פרסום הן למדרשה והן לבית הספר התיכון הוא ה"עדלאידע הסביבתית", אשר רובו הגדול של רכיביה עשוי מחומרים משומשים או ממוחזרים. העדלאידע מופקת ומוצגת על ידי תלמידי בית הספר.
מרכז גל למנהיגות
מרכז גל למנהיגות צעירה בנגב המרכז הוקם בשנת 2007 במטרה לפתח מנהיגות צעירה בנגב ולטפחה. חזון המרכז לקדם קיומה של חברת מופת ולפיכך חרת על דגלו את ערכי הליבה חתירה למצוינות, ערבות הדדית, קיימות, רדיפת שלום וצדק, שוויון, צניעות, טוהר המידות וכבוד למסורת. המרכז מחנך את חניכיו למעורבות חברתית ולהגשמה בנגב ובכל שדרות החברה הישראלית. המרכז להנצחת שמו ופועלו של ד"ר מיכאל גל, איש חינוך, רוח ומעשה.
במרכז גל למנהיגות (מג"ל) פועלות שלוש מסגרות המבקשות להגשים את מטרותיו: מכינת הנגב, על שם אלחנן ישי: מכינה קדם צבאית ציונית למעורבות חברתית. המכינה מיסודם ובתמיכתם של מדרשת שדה בוקר, המועצה האזורית רמת הנגב, המכון למורשת בן-גוריון וקרן אביחי. קו הזינוק, תוכנית מנהיגות לצעירי הפריפריה בנגב. תוכנית משותפת מבית מדרשן של עמותת "קו הזינוק" ומדרשת שדה בוקר. "בין השיטים", מרכז לסדנאות ולפעילויות אתגר בנגב.
הקורס הבינלאומי לכיתות אמן בפסנתר "תל-חי"
בכל קיץ מאז שנת 1992 מתקיים במדרשת בן-גוריון קורס כיתות אמן בינלאומי לפסנתרנים, בניהולו של דמיטרי בשקירוב.
בין המורים המלמדים שם, ניתן לכלול את עמנואל קרסובסקי, ויקטור דרביאנקו, אסף זהר, תומר לב, דואו קנאזאווה-אדמוני, יונתן זק ועוד מספר מורים מהארץ ומהעולם.
בוגרים ידועים
- יופי תירוש - דיקן בית הספר למשפטים במכללת ספיר
- שאנן סטריט - זמר חבר להקת הדג נחש
- אהד אזרחי - מייסד מכללת "נביעה"
- אבי לויתן - סופר ומשורר
- עפרה נחמד - אשת רדיו
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מדרשת בן-גוריון |
- מדרשת בן-גוריון, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- מדרשת בן-גוריון, באתר המועצה האזורית רמת הנגב
- אתר מדרשת בן-גוריון, מטעם הוועד המקומי
- אתר מדרשת שדה-בוקר, מטעם תאגיד מדרשת שדה-בוקר
- Tichon.boker.org.il - אתר האינטרנט של בית הספר לחינוך סביבתי
- מיכאל יעקובסון, סקירת פרויקט המגורים של משה ספדיה במדרשה בבלוג "חלון אחורי", אוגוסט 2010
- מיכאל יעקובסון, סקירת שכונת נוה צין שבמדרשה בבלוג "חלון אחורי", אוקטובר 2010
- מיכאל יעקובסון, סקירה על המרכז המסחרי ובו ניסיון לתכנון אקלימי, בבלוג "חלון אחורי", 15 ביולי 2015
- מיכאל יעקובסון, כאן גרים בלי מזגנים - ולא חם: השכונה החדשה בשדה בוקר שתוכננה אחרת, באתר Xnet, 21 ביולי 2015
| ||||||||||||||||
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ מנחם תלמי, אוניברסיטה בלב מדבר, מעריב, 9 בספטמבר 1960
30210243מדרשת בן-גוריון