קיר המכוניות
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | הנצחת טבח פסטיבל נובה |
| מיקום | ממערב לתקומה, עוטף עזה |
|
(למפת מערב הנגב רגילה)   קיר המכוניות | |
קיר המכוניות הוא ערימת מכוניות שרופות מערבית למושב תקומה שבעוטף עזה, שמדמה צורת קיר. במקור ערימה זו נוצרה מפינוי המכוניות השרופות מכביש 232 ומקומות נוספים בעוטף עזה לאחר מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר 2023 בכלל, והטבח בפסטיבל נובה בפרט, משם הגיעו רובן הגדול של המכוניות. בהמשך הפך קיר המכוניות השרופות לאנדרטה לטבח שבוצע בפסטיבל, שהיה לפיגוע הטרור הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל.
לצד קיר המכוניות השרופות ישנן במגרש עוד מאות מכוניות שיצאו מכלל שימוש, ומוצגות אף הן כאנדרטה למעשי הטבח שבוצעו בבעליהן.
רקע
בבוקר שבת שמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור אלפי רקטות, חדרו כ־3,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ופגיעה בנשים, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[1] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־251[2] אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,609[3] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[4] שוטרים ו־10[5] אנשי שירות הביטחון הכללי.
האנדרטה
לאחר הטבח בפסטיבל נובה, שבעקבותיו מאות רבות של מכוניות שרופות ותקולות נותרו פזורות בצידי כביש 232, פונו המכוניות למגרש מכוניות שנמצא מערבית למושב תקומה, וצפונית־מערבית לנתיבות, על מנת לפנות את כביש 232 ולרכז את מכוניות הנרצחים לצורך תהליך איתור וזיהוי שרידי הגופות.[6] 860 רכבים פונו לשם מרחבי עוטף עזה, רובם מפסטיבל נובה. מתוך כל הרכבים שהגיעו למגרש, רק 62 קיבלו את אישור הבוחנים לחזור לכביש, ואילו השאר סומנו כבעלי ליקוי בטיחותי חמור, עקב העובדה שהמחבלים ירו לכיוון מנוע הרכבים במטרה להשבית את הרכב, ואז ירו ביושביו למוות.[7]
לצד המכוניות ישנה גם ערימה של טוסטוסים שעליהם רכבו המחבלים.
בנובמבר 2023 הגיעו ארכאולוגים למגרש במטרה לאתר בתוך הרכבים השרופים ממצאים מהנרצחים. גם אנשי זק"א הגיעו למקום על מנת לאתר ממצאים שיוכלו להביא לקבר ישראל.[8]
קישורים חיצוניים
- עדות מטלטלת לטבח: מאחורי מגרש הרכבים השרופים מ-7 באוקטובר, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 2 במרץ 2024
- אייל לוי, "הכמות כאן מייצגת את המסה של הרוע": מגרש המכוניות שממחיש את זוועות 7 באוקטובר, באתר ישראל היום, 18 בינואר 2024
הערות שוליים
- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ ※ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ^ ※ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 – makoVOD (וידאו)
- ^ נתיב השכול והגבורה בנגב המערבי, באתר טבע ונופים בישראל.
- ^ אייל לוי, "הכמות כאן מייצגת את המסה של הרוע": מגרש המכוניות שממחיש את זוועות 7 באוקטובר, באתר ישראל היום, 18 בינואר 2024
- ^ בני סולומון, הרכבים מהעוטף ומהמסיבה נבדקו על ידי ארכיאולוגים וזק"א, באתר כיכר השבת, 5 בנובמבר 2023
| הנצחת הטבח בפסטיבל נובה | ||
|---|---|---|
|
.jpg)
39628707קיר המכוניות