קוממיות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קוממיות
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מועצה אזורית שפיר
גובה ממוצע[1] ‎70 מטר
תאריך ייסוד 1950
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1]
  - אוכלוסייה 468 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-22.8% בשנה
31°39′42″N 34°43′51″E / 31.6616424646316°N 34.7308032856346°E / 31.6616424646316; 34.7308032856346
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[2]
1 מתוך 10

קוֹמְמִיּוּת הוא מושב חרדי-חסידי באזור דרום השפלה בקרבת העיר קריית גת השייך למועצה אזורית שפיר. במקום מתגוררות כמאה ועשרים משפחות חסידיות, מכמה חצרות חסידיות.

היסטוריה

קבוצת קוממיות התגבשה בשנת 1949 כקיבוץ של צעירי אגודת ישראל, והורכבה בעיקר מקבוצת לוחמים בפלוגה הדתית של אלכסנדרוני. בתחילה שהו במחנה הכשרה בנחלת יהודה[3], על השטח שבו הקימה צא"י מאוחר יותר את כפר הנוער שדה חמד.

בשנת 1950 עלתה הקבוצה לנקודת הקבע בה היא יושבת כיום, על אדמות קק"ל[4].

לקראת שנת השמיטה ה'תשי"ב (1951–1952) התושבים חיפשו רב ובהמלצתו של הרב אברהם ישעיהו קרליץ פנו אל הרב בנימין מנדלזון שהיה הרב של קריית אתא (אז כפר אתא). הרב מונה לתפקיד רב המושב. הוא החזיק במשרה זאת במשך 27 שנים[5].

לאחר פטירתו בכ''ד אייר תשל''ט הוכתר אחריו בנו הרב מנחם מנדל מנדלזון, שכיהן בתפקיד 33 שנה.

אחרי פטירתו בשנת ה'תשע"ב הוכתר כממלא מקומו בנו, הרב משה מנדלזון, לרב היישוב.

במקביל לעבודה החקלאית הוקמו במושב מספר בתי חרושת, בפרט כדי לספק פרנסה בשנת השמיטה. בין השאר הוקמו מאפייה[6], מחלבה ומפעל רעפים[7]. ביישוב קיימים גם מפעל ליצור שיש, מפעל ליצור תפילין ומאפיית מצות[8][9].

בשנת ה'תש"ך המושב עלה לכותרות בקשר לפרשת יוסל'ה שוחמכר, אחרי שנתגלה שהילד הוסתר שם במשך כשבועיים. בני הזוג קוט, שהסתירו את שוחמכר בביתם, נדונו למאסר של שנה על-תנאי לאחר שטענו, שבמשך רוב שהותו בביתם לא ידעו מהי זהותו האמיתית[10]. מספר תושבים, ובהם רב המושב, הועמדו לדין באשמת שותפות בחטיפה של אדם אחר, שטען כי נחטף בדרך דומה, אך זוכו לאחר שהתביעה חזרה בה משנתגלו העובדות.

כיום פועל ביישוב תלמוד תורה "משאת בנימין", בית ספר בית יעקב יסודי לבנות, ישיבה גדולה של חסידות סאטמר, ישיבה קטנה של חסידות בעלז וכן כולל האברכים בראשות הרב דוד שמידל, בו שוהים האברכים במשך כל השבוע, ושבים לביתם רק לשבתות.

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היישוב מדורג במקום החמישי מהסוף במדד החברתי כלכלי לשנת 2015[11].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קוממיות בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ קבוץ קוממיות להכשרה, דבר, 2 במאי 1949
    כנוס ארצי של מדריכי צעירי אגודת ישראל, הבוקר, 10 ביוני 1949
    הכנסת ספר תורה לקיבוץ "קוממיות", הצופה, 23 באוגוסט 1949
  4. ^ קוממיות, הצופה, 18 במאי 1950
    חברי קוממיות הניסו מסתננים, מעריב, 27 במרץ 1950
  5. ^ הגה"ח רבי בנימין מנדלזון זצ"ל, נזר התורה - טבת תשס"ח, עמוד 33
  6. ^ מאפייה אזורית הושלמה באזור שפיר, הצופה, 14 בדצמבר 1953
  7. ^ י. מ. סנפיר, בשולי השבוע, דבר, 12 בספטמבר 1952
  8. ^ נהרסה מאפיית המצות בקוממיות, דבר, 28 ביוני 1962
  9. ^ אנשי קוממיות אופים מצה שמורה, דבר, 24 באפריל 1959
  10. ^ בני הזוג קוט נדונו למאסר שנה, דבר, 8 בנובמבר 1962
  11. ^ המדד החברתי-כלכלי 2015, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
מרכז המושב (במרכז בית הכנסת ובצד ימין המזכירות)


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37341445קוממיות