צדק (כוכב לכת)
| צדק, צולם על ידי וויאג'ר 2 ב־1979 | |
| כוכב האם | |
|---|---|
| כוכב אם | השמש |
| מידע כללי | |
| סוג | כוכב לכת |
| קטגוריה | ענק גזים |
| מיקום | מערכת השמש התיכונה |
| תאריך גילוי | מימי קדם |
| מאפיינים מסלוליים | |
| מרחק ממוצע מהשמש |
778,340,821 ק"מ (5.203,363,01 AU) |
| אפואפסיד |
816,081,455 ק"מ (5.455,167,59 AU) |
| פריאפסיד |
740,742,598 ק"מ (4.951,558,43 AU) |
| אקסצנטריות | 0.0489 |
| זמן הקפה |
11.862 שנים 4,332.589 ימים |
| מחזור סינודי | 398.88 ימים |
| מהירות מסלולית | |
| ‑ ממוצעת | 13.0697 ק"מ/שנייה |
| ‑ מקסימלית | 13.712 ק"מ/שנייה |
| ‑ מינימלית | 12.446 ק"מ/שנייה |
| נטיית מסלול | 1.30530° |
| מספר ירחים | 79[1][2] |
| מאפיינים פיזיים | |
| רדיוס קו משווה | 71,492 ק"מ |
| שטח פנים | 6.41×1010 קמ"ר |
| מסה | 1.899×1027 ק"ג |
| צפיפות ממוצעת | 1.326 גרם/סמ"ק |
| תאוצת הכובד בקו המשווה |
2.528 ג'י 24.79 מטר/שנייה2 |
| זמן סיבוב עצמי |
9 שעות 55 דקות ו־30 שניות 0.4135416667 ימים |
| מהירות סיבוב עצמי | 12.6 ק"מ/שנייה (בקו המשווה) |
| נטיית ציר הסיבוב | 3.12° |
| אלבדו | 0.52 |
| מהירות מילוט | 59.54 ק"מ/שנייה |
| טמפרטורה מינימלית |
−163° C 110 K |
| טמפרטורה ממוצעת |
−121° C 152 K |
| מאפייני אטמוספירה | |
| לחץ אטמוספירי | בגובה שכבות העננים 20–200 קילו פסקל |
| מימן | 89.8±2.0% |
| הליום | 10.2±2.0% |
| מתאן | 0.1% |
| אדי מים | 0.1% |
| אמוניה | 0.02% |
| אתאן | 0.0002% |
| פוספין | 0.0001% |
| מימן גופרתי | <0.00010% |
צֶדֶק (בלועזית: Jupiter, יופיטר) הוא כוכב הלכת החמישי במרחקו מהשמש וזהו כוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש. צדק הוא ענק גזים ומרבית מסתו היא מימן והליום. בדומה לכוכבי לכת גזיים אחרים במערכת השמש, לצדק יש מערכת טבעות ומערכת ירחים.
צדק מוכר לאנושות לאורך כל ההיסטוריה של האסטרונומיה. הוא נראה בקלות בעין בלתי מזוינת בתצפית מכדור הארץ: צדק הוא גרם השמים השלישי בבהירותו הנראית בשמי הלילה, אחרי הירח ונוגה.
השם
בעבר נקרא "כוכב בַּעַל"[3], שם שהכנענים נתנו לכוכב.
היוונים, ואחריהם גם הרומאים, קראו לכוכב זאוס ויופיטר בהתאמה. בלשון המשנה הכוכב נקרא צֶדֶק, וכך הוא מוזכר בתלמוד הבבלי[5].
מקובל לקשר את צדק ליום חמישי. בלטינית נקרא היום "דיאס יוביס" ומכאן שמו בחלק מלשונות אירופה: בצרפתית Jeudi, בספרדית Jueves ובאיטלקית Giovedì
מידע כללי
קוטרו של צדק 142,984 ק"מ (בקו המשווה) וצפיפותו הממוצעת היא 1.33 גרם לסמ"ק. מסתו של צדק גדולה כמעט פי 2.5 ממסתם של כל שאר כוכבי הלכת במערכת השמש יחדיו. הוא מסיבי יותר מכדור הארץ פי 318, קוטרו גדול פי 11 מזה של כדור הארץ ונפחו גדול פי 1,300 מנפח כדור הארץ. אף על פי שצדק מרשים בגודלו, נתגלו כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש להם מסות גדולות משמעותית.
לצדק קצב הסיבוב המהיר ביותר בין כוכבי הלכת במערכת השמש. זמן הסיבוב העצמי (אורך היממה) שלו הוא 9 שעות, 55 דקות ו־30 שניות בלבד. כתוצאה מכך, רדיוסו גדול יותר באזור קו המשווה וצורתו פחוסה; קל לראות זאת כשצופים בו בטלסקופ. אחד המאפיינים הבולטים בצדק הוא הכתם האדום הגדול, סערה שגדולה מכדור הארץ. כוכב הלכת מכוסה שכבת עננים באופן תמידי.
צדק הוא בדרך כלל העצם הרביעי בבהירותו ברקיע, לאחר השמש, הירח ונוגה; עם זאת בזמנים מסוימים מאדים נראה בהיר מצדק, ובפעמים אחרות צדק בהיר יותר מנוגה.
את צדק ניתן לחלק לשלושה חלקים עיקריים: הליבה, החלק הפנימי והחלק החיצוני. משערים שהליבה מכילה ניקל וברזל, רדיוסה 10,000 ק"מ ומעליה מצויה שכבת מימן במצב של נוזל מתכתי. החלק שמעל ליבת המימן המתכתי הוא החלק הגזי של צדק ואנו רואים את חלקו החיצוני. על פני צדק נראות חגורות עננים כהות וכתם אדום גדול. צדק משלים הקפה סביב השמש אחת ל־11.86 שנה[7] במהירות ממוצעת של 13.06 ק"מ לשנייה. צדק מוקף בטבעות והטבעת העיקרית מצויה במרחק של 1.72 עד 1.81 רדיוסי צדק והיא מכילה בעיקר חלקיקי אבק הקטנים ממ"מ.
נכון ל-2016, שתי גשושיות הגיעו עד כה אל צדק - גלילאו (הגיעה אליו ב-7 בדצמבר 1995) וג'ונו (הגיעה ב-4 ביולי 2016)[א].
מאפיניים פיזיים
הרכב פלנטרי
מדענים משערים שלצדק יש ליבה סלעית, וקטנה יחסית, אך זה מעולם לא הוכח, הליבה מוקפת על ידי מימן מוצק, המוקף על ידי מימן נוזלי שמוקף במימן גזי. אין גבול או שטח פנים ברור בין פזות שונות אלו של מימן. צדק מורכב בעיקר ממימן (כ־90% ממספר האטומים שהם כ־75% מהמסה) ומהליום (כ־10% ממספר האטומים שהם כ־25% מהמסה)[8].
אטמוספירה
האטמוספירה של צדק מורכבת בעיקר ממימן (כ־90%) ומהליום (כ־10%). האטמוספירה מורכבת גם מכמויות מזעריות של מתאן, אדי מים, אמוניה וחומרים נוספים. היא מורכבת גם מכמויות זעומות של פחמן, אתאן, מימן גופרתי, ניאון, חמצן, פוספין וגפרית. השכבה החיצונית של האטמוספירה מכילה גבישים של אמוניה קפואה.
ההרכב האטמוספירי דומה מאד להרכב של הענן השמשי. לשבתאי יש הרכב דומה אך לאורנוס ולנפטון יש הרבה פחות מימן והליום.
האטמוספירה העליונה של צדק עוברת רוטציה דיפרנציאלית, אפקט זה הובחן לראשונה על ידי ג'ובאני קאסיני (1690). ההסתובבות של האטמוספירה הקוטבית של צדק ארוכה יותר בכ־5 דקות משל האטמוספירה בקו המשווה. נוסף לכך, רצועות עננים בקווי רוחב שונים נעים בכיוונים מנוגדים ברוחות השכיחות. רוחות במהירות של 600 קמ"ש הן רגילות. סערה חזקה במיוחד, בערך פי שלושה מקוטרו של כדור הארץ, ידועה ככתם האדום הגדול.
טבעות פלנטריות
ערך מורחב – טבעות צדק
לצדק מספר טבעות פלנטריות שנוצרו מחלקיקי אבק. חלקיקי אבק אלה הם תוצאה של פגיעות מטאוריטים בירחיו. הטבעת העיקרית עשויה מאבק הירחים אדרסטאה ומטיס. שתי טבעות מקיפות את הטבעת העיקרית; טבעות אלו נוצרו על ידי פגיעות בשניים מירחיו של צדק - תבה ואמלת'אה. נוסף לכך יש טבעת חיצונית רחוקה יותר ודלילה מאד המקיפה את צדק במהופך.
ירחים
- ערך מורחב – ירחי צדק
נכון ליוני 2017, התגלו 69 ירחים לצדק, חלקם אסטרואידים אשר נלכדו בכוח המשיכה שלו.[9],[10]
ארבעת הירחים הגדולים נקראים הירחים הגליליאניים (משום שהראשון שגילה אותם היה גלילאו גליליי, בעת שצפה בשנת 1610 בטלסקופ לעבר צדק) הם מקיפים את צדק במישור המקביל, כמעט, למישור קו המשווה של צדק ומסלוליהם כמעט מעגליים:
- גנימד, הירח הגדול ביותר במערכת השמש, מרוחק כמיליון ק"מ מצדק, קוטרו כ־5,300 ק"מ.
- קליסטו מרוחק כשני מיליון ק"מ מצדק, נחשב כירח בעל פני השטח העתיקים ביותר במערכת השמש, קוטרו כ־4,800 ק"מ.
- איו מרוחק כ־420,000 ק"מ מצדק, קוטרו כ־3,600 ק"מ, פעיל מבחינה געשית.
- אירופה מרוחק כ־670,000 ק"מ מצדק, קוטרו כ־3,100 ק"מ (כמו זה של ירח כדור הארץ).
קבוצת הירחים הקרובים לצדק (עד 250,000 ק"מ מצדק), מקיפים את צדק במישור המקביל, כמעט, למישור קו המשווה של צדק ומסלוליהם כמעט מעגליים. מונה בין היתר את:
ירחי הקבוצה המרוחקת יותר (עד 10 מיליון ק"מ מצדק), מקיפים את צדק בכיוון השעון - בניגוד לכיוון שבו מקיפים אותו יתר ירחיו, במסלולים אקסנטריים שונים הנטויים בזווית של 153 מעלות בממוצע, יחסית למישור המשווה של צדק. מונה בין היתר את:
הקבוצה המרוחקת ביותר מצדק כוללת ירחים המקיפים את צדק במישור הנטוי בזווית של 28 מעלות, בממוצע, יחסית לקו המשווה של צדק. הקבוצה מונה בין היתר את:
שומייקר־לוי 9
- ערך מורחב – שומייקר-לוי 9
ביולי 1994 פגע בחצי הכדור הדרומי של צדק השביט שומייקר־לוי 9. לאחר שהתגלה כשהוא מפורק ליותר מעשרים שברים, התברר כי מסלולו מוביל אותו היישר לצדק. הפגיעה הייתה בצד שהיה נסתר מכדור הארץ בזמן הפגיעה, אך אזור הפגיעה נצפה כ־20 דקות מאוחר יותר, עקב הסיבוב המהיר של צדק סביב צירו. כל שבר של שביט השאיר את חותמו על צדק בצורת כתם כהה באטמוספירה, ואת הכתמים הרבים ניתן היה לראות גם בטלסקופים חובבניים. תוצאת פגיעות אלו נצפתה גם שנה לאחר הפגיעה על ידי טלסקופ החלל האבל.
חקר צדק
צדק היה ידוע מאז העת העתיקה ונראה גם לעין בלתי מזוינת בשמי הלילה. ב־1610 גילה גלילאו גליליי את ארבעת הירחים הגדולים ביותר של צדק באמצעות טלסקופ.
מספר גשושיות מחקר חקרו את צדק:
הגשושית פיוניר 10 חלפה ליד צדק ושלחה לראשונה תמונות ממנו לכדור הארץ ב־3 בדצמבר 1973. שנה בדיוק לאחריה חלפה ליד צדק גם פיוניר 11. גשושיות אלו סיפקו מידע חדש על המגנטוספירה של צדק וצילמו כמה תמונות ברזולוציה נמוכה של צדק.
וויאג'ר 1 חלפה ליד צדק במרץ 1979 ולאחריה ביולי אותה שנה חלפה וויאג'ר 2. גשושיות אלו שיפרו את ההבנה על הירחים הגליליאנים וגילו את טבעותיו של צדק. גשושיות אלו גם סיפקו לראשונה צילומי תקריב של אטמוספירת צדק.
בפברואר 1992 חלפה הגשושית יוליסס במרחק של 900,000 ק"מ מצדק, בדרכה למסלול קוטבי סביב השמש. הגשושית ביצעה מחקרים על המגנטוספירה של צדק. בפברואר 2004 הגיעה הגשושית לסביבת צדק בשנית, אולם אז המרחק היה גדול יותר, כ־240 מיליון ק"מ.
הגשושית הראשונה שהקיפה את צדק הייתה גלילאו, שנכנסה למסלול סביב צדק ב־7 בדצמבר 1995. היא הקיפה את כוכב הלכת במשך למעלה משבע שנים וחלפה לצד הירחים הגליליאניים ואמלת'אה. ביולי 1995 שחררה גלילאו גשושית שנכנסה לאטמוספירה של צדק ב־7 בדצמבר 1995. הגשושית צנחה 150 ק"מ באטמוספירה ואספה מידע במשך 58 דקות, לפני שנהרסה על ידי הלחץ הרב בו הייתה נתונה. הגשושית גלילאו זכתה לגורל דומה כאשר כוונה לתוך כוכב הלכת ב־21 בספטמבר 2003 ובמהירות של למעלה מ־50 ק"מ לשנייה.
בשנת 2000 חלפה לצד צדק הגשושית קאסיני, שהייתה בדרכה לשבתאי, וסיפקה מספר תמונות שלו ברזולוציה גבוהה. בשנת 2007 הגשושית ניו הורייזונס חלפה בקרבת צדק בדרכה אל כוכב הלכת הננסי פלוטו.
ב־4 ביולי 2016 הגשושית ג'ונו נכנסה למסלול סביב צדק במשימה שנועדה לחקור רמזים לאופן בו צדק נוצר, לחקור את ההרכב הפנימי שלו ולברר אם באמת יש לו ליבה מוצקת וסלעית וכן את השדה המגנטי שלו ומקורותיו. לאחר 37 הקפות סביב צדק (במשך כ־20 חודשים), ג'ונו צפויה לסיים את משימתה בתחילת 2018 ולבצע התרסקות מבוקרת אל תוך צדק.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: צדק |
- אשכול כתבות על צדק, באתר "הידען"
- אפימרידים של צדק, כולל זמני זריחה ושקיעה מישראל
- אפימרידים של ירחי צדק
- התכסויות, ליקויים ומעברים של ירחי צדק על/מאחורי צדק
- הערך צדק באתר אסטרופדיה
- צמ"ד אונליין - מאגר מדע: מערכת השמש - צדק סרטון עם הסברים.
- יוניברס טודיי, שני ירחים חדשים לצדק, באתר "הידען", 11 בפברואר 2012
- חיים מזר, צדק – ממצאים מהשנים האחרונות, באתר "הידען", 18 באפריל 2015
ביאורים
- ^ לפי השעון באזור ארצות הברית. התאריך חל במקרה ביום העצמאות האמריקאי; לפי זמן UTC הגשושית הגיעה לצדק ב-5 ביולי.
הערות שוליים
- ^ הירחים החדשים של צדק, מכון דוידסון, 17 ביולי 2018
- ^ "A dozen new moons of Jupiter discovered, including one "oddball."". Carnegie Institution for Science. 16 ביולי 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 Robert R Steiglitz, The Hebrew Names of the Seven Planets, 1981
- ^ תלמוד בבלי מסכת שבת דף קנ"ו עמוד א' וגם בתלמוד בבלי במסכת עירובין דף נ"ו עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי מסכת שבת דף קנ"ו עמוד א' וגם בתלמוד בבלי במסכת עירובין דף נ"ו עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי מסכת שבת דף קנ"ו עמוד א' וגם בתלמוד בבלי במסכת עירובין דף נ"ו עמוד א'
- ^ בבראשית רבה נכתב מספר קרוב ביותר למספר זה: ”ויש מזל שגומר הילוכו לי"ב שנה והוא צדק” (בראשית רבה, פרשה י', פסקה ד')
- ^ Jupiter l Jupiter facts, pictures and information
- ^ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםירחים - ^ ירחים חדשים של צדק הוכרזו ב-2017 מיוני 2017
_(Apr_2015_update).png){kind=link}
1. כדור הארץ > נוגה > מאדים > כוכב חמה
2. צדק > שבתאי > אורנוס > נפטון > כדור הארץ
3. סיריוס > השמש > פרוקסימה קנטאורי > צדק
4. אלדברן > ארקטורוס > פולוקס > סיריוס
5. ביטלג'וז > אנטארס > ריג'ל > אלדברן
6. UY במגן > NML בברבור > VY בכלב גדול > ביטלג'וז
| מערכת השמש | |
|---|---|
| |
| ראו גם: פורטל מדעי החלל |