אריס (כוכב לכת ננסי)
 | |
| אריס וירחו דיסנומיה | |
| כוכב האם | |
|---|---|
| כוכב אם | השמש |
| מידע כללי | |
| סוג | כוכב לכת ננסי |
| קטגוריה | גוף טרנס-נפטוני |
| מיקום | הדיסק המפוזר |
| תאריך גילוי | 5 בינואר 2005 |
| מגלה |
מייקל בראון צ'אד טרוחיו דייוויד רבינוביץ |
| מאפיינים מסלוליים | |
| מרחק ממוצע מהשמש |
10,123,132,800 ק"מ (67.668 AU) |
| אפואפסיד |
14,594,976,000 ק"מ (97.56 AU) |
| פריאפסיד |
5,650,392,000 ק"מ (37.77 AU) |
| אקסצנטריות | 0.44177 |
| זמן הקפה |
558.04 שנים 203,830 ימים |
| מהירות מסלולית | |
| ‑ ממוצעת | 3.436 ק"מ/שנייה |
| נטיית מסלול | 44.187° |
| מספר ירחים | 1 (דיסנומיה) |
| מאפיינים פיזיים | |
| רדיוס קו משווה | 1,163 ק"מ |
| מסה | 1.66×1022 ± 0.02 ק"ג |
| צפיפות ממוצעת | 2.3 גרם/סמ"ק |
| תאוצת הכובד בקו המשווה | 0.8 מטר/שנייה2 |
| זמן סיבוב עצמי |
8~ שעות 0.3333333333 ימים |
| אלבדו | 0.86 ± 0.07 |
| בהירות נראית | 18.7 |
| מהירות מילוט | 1.384 ק"מ/שנייה |
| טמפרטורה מינימלית |
−243 °C 30 K |
| טמפרטורה מקסימלית |
−218 °C 55 K |
| טמפרטורה ממוצעת |
−231 °C 42.5 K |
אריס (שם מלא: 136199 אריס; באנגלית: 136199 Eris; סמל: .svg){kind=small}
)[1] הוא גוף טרנס-נפטוני באזור הדיסק המפוזר שנצפה על ידי אסטרונומים מקליפורניה במצפה הר פאלומר. במשך שנים נחשב כ"גדול בבירור" מכוכב הלכת הננסי פלוטו, עד למעבר הגשושית ניו הורייזונס ליד פלוטו ב־2015, אז התברר שגודל הגופים כמעט זהה[2].
קוטרו של העצם הוערך באפריל 2006 כ־2,400 ק"מ על סמך מידע מטלסקופ החלל האבל. כמות האור שעצם זה מחזיר (האלבדו שלו) היא גדולה למדי (כ־0.86), ותצפיות ראשוניות מראות שמתאן קפוא נמצא על פניו של העצם. תכונות אלו עושות אותו לדומה יותר לכוכב הלכת הננסי פלוטו מאשר כל עצם אחר שנתגלה לפניו במערכת השמש החיצונית. בשל כך כינו אותו "כוכב הלכת העשירי" מגליו, נאס"א וכלי תקשורת שונים. האיגוד האסטרונומי הבינלאומי אישר ב־24 באוגוסט 2006 לאריס את ההגדרה "כוכב לכת ננסי".
מקור השם
השם קשור בכך שגילוי אריס גרם למחלוקות ולוויכוחים רבים בעולם האסטרונומיה, וגרם בסופו של דבר להורדת פלוטו ממעמדו ככוכב לכת רשמי ולהקטנת מערכת השמש לבעלת שמונה כוכבי לכת בלבד. עצם זה זכה לשם אריס רק ב־13 בספטמבר 2006, לאחר זמן ממושך בו נודע בשמו הזמני 2003 UB313. במשך זמן רב לא קיבל גוף זה שם קבוע, בשל אי בהירות באשר לשאלה האם הוא יקרא על פי השמות המוסכמים לכוכבי לכת, או לפי השמות המוסכמים לאסטרואידים וגופים קטנים. הקבוצה שגילתה את העצם כינתה אותו בשם הזמני "זינה", על שם גיבורת תוכנית הטלוויזיה לצידו של הרקולס.
גילוי
136199 אריס נתגלה על ידי הקבוצה של מייקל בראון, צ'אד טרוג'ילו ודייוויד רבינוביץ' ב־5 בינואר 2005 מתמונות שצולמו ב־21 באוקטובר 2003 והגילוי הוכרז ב־29 ביולי 2005, באותו היום כשני עצמים אחרים מחגורת קויפר: 2003 EL61 ו-2005 FY9.
צוות המחקר סרק באופן שיטתי אחר גופים גדולים מחוץ למערכת השמש במשך מספר שנים, ובעבר היה מעורב בגילויים של עצמים טרנס־נפטוניים גדולים אחרים כולל קווה-וואר וסדנה. תצפיות שגרתיות נעשו על ידי הקבוצה ב־31 באוקטובר 2003 בעזרת טלסקופ סמואל אוסשין במצפה הר פלומר שבקליפורניה, אך העצם שנתפס בתמונות לא נתגלה עד ינואר 2005, כאשר תמונות מאוחרות יותר של אותו תחום חשפו את תנועתו האטית כנגד כוכבי הרקע. תצפיות שבאו בעקבות כך איפשרו אז קביעה ראשונית של מסלולו, דבר שאיפשר להעריך את מרחקו וגודלו.
הקבוצה תכננה לחכות עם ההודעה על הגילוי עד שיעשו תצפיות נוספות אשר יאפשרו הגדרות מדויקות יותר של גודל ומסת הגוף, אך נאלצו לכאורה להקדים את ההודעה כאשר גילו שהידיעה על הגילוי דלפה והייתה עלולה להתפרסם על ידי מישהו אחר.
גודל
ב־2 בפברואר 2006 פרסמה קבוצת אסטרונומים מגרמניה מאמר בכתב העת "נייצ'ר" ובה טענו כי אריס גדול מפלוטו. באמצעות מדידת פליטת החום שלו הצליחו המדענים לקבוע כי קוטרו הוא כ־3,000 ק"מ - כ־700 ק"מ גדול יותר מפלוטו. לפיכך זהו העצם הגדול ביותר שהתגלה במערכת השמש מאז גילויו של נפטון בשנת 1846.
בשנת 2007 נערכה סדרה של תצפיות על העצמים הטרנס נפטוניים הגדולים ביותר באמצעות טלסקופ החלל שפיצר. תצפיות אלה נתנו אומדן קוטר של כ־2,600 קילומטר.
בשנת 2010 עבר אריס במסלולו על פני כוכב רחוק והסתיר אותו. ממשך זמן הליקוי של הכוכב הוסק כי קוטרו של אריס הוא 2,326 קילומטר, עם טווח טעות של 12 קילומטר.
ב־14 ביולי 2015 הגשושית ניו הורייזונס חלפה ליד פלוטו, וקבעה שקוטרו של פלוטו הוא 2,370 ק"מ, כלומר שפלוטו גדול יותר מאריס[2].
מסלול
משך הזמן בו אריס משלים את מסלולו הוא 558.04 שנים והוא נמצא כעת כמעט במרחק האפשרי הגדול ביותר שלו מהשמש (אפהליון), מרחק כ־97 יחידות אסטרונומיות מכדור הארץ. בדומה לפלוטו מסלולו אקסצנטרי מאד ומביא אותו לטווח של 35 יחידות אסטרונומיות מהשמש בפריהליון. בניגוד לכוכבי הלכת הארציים ולענקי הגז, שמסלולם נמצא בערך באותו המישור כשל כדור הארץ, מסלולו של אריס משופע בזווית של 44 מעלות ביחס למישור המילקה.
ירח
בשנת 2005 התגלה ירח של אריס על ידי מייקל בראון. הירח נקרא דיסנומיה על שם ה"בת" של אריס במיתולוגיה היוונית. גילויו של דיסנומיה עזר לחשב את המסה של אריס (פי כ־1.27 משל פלוטו). רדיוס מסלולו של דיסנומיה סביב אריס הוא ±140 37,350 ק"מ. הוא מקיף את אריס כל 15.774±0.002 ימי ארץ[3].
קישורים חיצוניים
- אשכול כתבות על אריס, באתר "הידען"
הערות שוליים
- ^ JPL/NASA (2015-04-22). "What is a Dwarf Planet?". Jet Propulsion Laboratory. נבדק ב-2022-01-19.
- ^ 2.0 2.1 אבי בליזובסקי, ניו הוריזונס חשפה: קוטרו של פלוטו 2,370 ק"מ, באתר "הידען", 14 ביולי 2015
- ^ מייקל בראון, אמילי שאלר, The Mass of Dwarf Planet Eris, מגזיןscience כרך 316, גיליון 5831, עמ' 1585, DOI:10.1126/science.1139415
| מערכת השמש | |
|---|---|
| |
| ראו גם: פורטל מדעי החלל |
