פחיסות
פחיסות (אנגלית: Flattening או Oblateness) היא מדד לשוני של אליפסה מעיגול או של ספרואיד (אליפסואיד בעל שני צירים שווים) מכדור. הגודל מסומן לרוב באות f והוא מוגדר לפי:
- הפענוח נכשל (SVG (אפשר להפעיל MathML בעזרת הרחבת דפדפן): תשובה בלתי־תקינה ("Math extension cannot connect to Restbase.") מהשרת "https://wikimedia.org/api/rest_v1/":): {\displaystyle f =\frac {a - b}{a}}
כאשר a הוא הציר הגדול של האליפסה (או ספרואיד) ו-b זה הציר הקטן. קיים קשר פשוט בין הפחיסות לבין אקסצנטריות של אליפסה או פני שטח הספרואיד:
- הפענוח נכשל (SVG (אפשר להפעיל MathML בעזרת הרחבת דפדפן): תשובה בלתי־תקינה ("Math extension cannot connect to Restbase.") מהשרת "https://wikimedia.org/api/rest_v1/":): {\displaystyle f=1-(1-e)^{1/2}}
לפחיסות יש חשיבות גבוהה במדעים פלנטריים, מכיוון שכוכבי לכת החגים סביב עצמם נוטים להיות פחוסים.
גם כוכבים הסובבים במהירות על צירם יהיו פחוסים ויש מקרי פחיסות קיצוניים.
פחיסות של כוכב לכת
במערכת השמש ניתן להבחין בכך שכוכבי לכת המסתובבים סביב צירם נוטים להיות פחוסים במידה מסוימת. בענקי הגזים הפחיסות ניכרת אפילו בתצפיות אסטרונומיות חובבניות. מקורה של אותה הפחיסות תוארה עוד על ידי אייזק ניוטון ב-1687 בספרו עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע.[1] כוכב לכת בשלבי היווצרות אינו גוף צפיד, ולכן סיבובו הוא כסיבוב של זורם. נוצר מצב של שיווי משקל הידרוסטטי, כך שהכבידה העצמית של כוכב הלכת הנוצר שמסתובב מתאזנת עם הכוח הצנטריפוגלי. מידת הפחיסות תלויה רבות בהרכב וצפיפות של החומר ממנו מורכב כוכב הלכת.[2]
קשרים מתמטיים במדעים פלנטריים
על מנת לתאר את הקשר בין סיבוב עצמי של כוכב לכת לבין מידת הפחיסות שלו, מגדירים מספר גדלים פיזיקליים ומתמטיים. ניתן להגדיר מספר לאו (Love number) על ידי פחיסות ופקטור גיאודינמי:
כאשר h הוא מספר לאו ו- q הוא פקטור גאודינמי הנתון על ידי:
כאשר הפענוח נכשל (SVG (אפשר להפעיל MathML בעזרת הרחבת דפדפן): תשובה בלתי־תקינה ("Math extension cannot connect to Restbase.") מהשרת "https://wikimedia.org/api/rest_v1/":): {\displaystyle \omega} היא מהירות זוויתית של סיבוב עצמי, הפענוח נכשל (SVG (אפשר להפעיל MathML בעזרת הרחבת דפדפן): תשובה בלתי־תקינה ("Math extension cannot connect to Restbase.") מהשרת "https://wikimedia.org/api/rest_v1/":): {\displaystyle R_{e}} רדיוס הפלנטה בקו המשווה, G קבוע ניוטון וM מסת כוכב הלכת.
מספר לאו מבטא את מידת קשיחותו של הגרם והתנגדותו לשינויים כתוצאה מפוטנציאלי הגאות. באמצעות מספר לאו ניתן לקשר בין הפחיסות לבין מומנט התמד פולרי מנורמל:
- הפענוח נכשל (SVG (אפשר להפעיל MathML בעזרת הרחבת דפדפן): תשובה בלתי־תקינה ("Math extension cannot connect to Restbase.") מהשרת "https://wikimedia.org/api/rest_v1/":): {\displaystyle \frac{C}{MR_{e}^{2}}=\frac{2}{3}\left[1-\frac{2}{5}\left(\frac{5q}{2f}-1\right)^{1/2}\right]}
ערכים במערכת השמש
מיקום מהשמש | שם | פחיסות |
---|---|---|
0 | השמש | 0.00005 |
1 | כוכב חמה | 0.0000 |
2 | נוגה | 0.0000 |
3 | כדור הארץ | 0.00335 |
4 | מאדים | 0.00648 |
5 | צדק | 0.06487 |
6 | שבתאי | 0.09796 |
7 | אורנוס | 0.02293 |
8 | נפטון | 0.01708 |
ראו גם
קישורים חיצוניים
- Shapes and gravitational fields of rotating two-layer Maclaurin ellipsoids: Application to planets and satellites, Schubert, Anderson, Zhang, Kong, Helled
הערות שוליים
- ^ Newton's Principia, עמודים 406-407
- ^ גיא ניר, מדוע הכוכבים כדוריים?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי
- ^ Ellipticity (Flattening) of the Planets and the Sun
34316500פחיסות