פשיעה בפתח תקווה
 | |
| בניין עיריית פתח תקווה | |
| סוג | פשיעה |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום | פתח תקווה |
|
(למפת גוש דן רגילה)   פתח תקווה | |
פתח תקווה היא העיר הרביעית בגודלה בישראל, ומתגוררים בה כ-270 אלף תושבים. מתחילת העשור השלישי של המאה ה-21 עלה היקף הפשיעה באופן משמעותי, כאשר כלי תקשורת מתארים אותה לעיתים כ"בירת הפשע של ישראל".[1] על פי נתוני משטרת ישראל, עיקר הפשיעה בעיר הוא בתחום הרכוש: העיר הפכה למוקד לגניבות כלי רכב, וארבע משכונותיה נכנסו לרשימת עשר השכונות המובילות בגניבות רכב בארץ. במקביל דיווחו הגורמים על עלייה בתיקי תקיפה וירי ובכמות עבירות הביטחון בעיר. תחום שיפוטה העיקרי של העיר פתח תקווה מטופל על ידי תחנת פתח תקווה של מחוז מרכז של המשטרה. למול מגמות העלייה בפשיעה הכריזה המשטרה על תגבור כוחות בשטח.
עד 2021 נחשבה פתח תקווה לשקטה יחסית מבחינת היקף הפשיעה בה, אלא באותה שנה נרצח דוד שימול, ראש "כנופיית ההייטק" ששלטה בפשיעה בעיר עד לאותה נקודה, באירוע שפתח שרשרת חיסולים ורציחות בין ארגוני פשיעה במאבק על השליטה בעיר, כאשר עד היום חמישה מקרי רצח של דמויות מפתח בעולם התחתון לא פוענחו. העיר סובלת ממאבקי שליטה בתחומי ההלוואות השחורות, הלוואות הנדל"ן, הימורי הספורט וקווי האשראי.[2] הסכסוך העברייני על העיר מתעצם לנוכח העובדה שיש בה כסף רב והיא מושכת אליה השקעות ומכרזים, משאבים משמעותיים עבור העולם התחתון, נוסף על חוסר ב"בעל בית" בכיר אחד בעיר מאז חיסולו של שימול, וכן בעקבות זליגה של הפשיעה בחברה הערבית, בחסות ארגוני פשיעה מהמשולש הערבי הסמוך שמסייעים לארגונים מהעיר.[3]
לאורך מלחמת הפשיעה המקומית נפגעה גם האוכלוסייה שומרת החוק בעיר; במספר רב של מקרים נזרקו רימוני יד לבנייני מגורים ברחבי פתח תקווה ואירועים מסוימים נפצעו עוברי אורח בעיר בניסיונות חיסול של ארגוני פשיעה האחד כלפי השני.[3][2][4] לפי סקרים, מרבית תושבי העיר מדווחים על תחושת ביטחון גבוהה למרות המצב; בסקר ביטחון אישי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שבוצע ב-2024 דיווחו 86% מתושבי העיר שהם מרגישים בטוחים בה, השיעור הגבוה מבין ערי ישראל. עם זאת, באזורים המושפעים יותר מהפשיעה בעיר חשים התושבים פחד וחוסר ביטחון.
היסטוריה
המאה ה-19
פתח תקווה נוסדה כמושבה בשנת 1878. בעשורים הראשונים לקיומה הייתה בעלת אופי חקלאי, ובהתאם עד לעשור השני של המאה ה-20 עיקר הפשיעה בעיר התקיים סביב גניבות וסכסוכי קרקעות. חלק משמעותי מהפשיעה בעיר התקיים על רקע ביטחוני מכיוון ערביי ארץ ישראל שהתנגדו להקמת המושבה העברית בין כפריהם. כפי שמתאר השומר הראשון של המושבה, יהודה ראב, לא עבר יום ללא ניסיונות שוד, ולילה-לילה היו "ביקורי ידידות" בשדה או בחצר, בניסיון לגנוב את הבהמות. על פי עדותו, היו אלו ניסיונות של יחידים ולא פעולה מאורגנת ומתוכננת.[5] ההתנפלות המאורגנת הערבית הראשונה על המושבה התרחשה ב-29 במרץ 1886, כאשר כמאתיים מערביי הכפרים השכנים, בייחוד מהכפר יהודיה, תקפו את המושבה, הכו אנשים ברחוב, שברו חלונות, גנבו כלי בית ועקרו עצים. זרח ברנט, ממייסדי פתח תקווה, מתאר ש"האיכרים לא היו מוכנים לקראת ההתנפלות הזאת, וקרובה הייתה המושבה להיחרב חלילה לגמרי על ידי פראי הסביבה. עוד מעט קט והיו בתיה לבז ובניה להרג ולמשיסה".[6] לפי אברהם יערי זו הייתה "ההתנפלות המאורגנת הראשונה על מושבה יהודית", תופעה שהתגברה והלכה עם התרחבות ההתיישבות. בהתנפלות נהרגה רחל חדד הלוי, אמו של השומר סנדר חדד.
בשנות ה-90 של המאה ה-19 הקים אברהם שפירא, משומרי פתח תקווה, ארגון שמירה אשר פעל במושבה ובכל מושבות יהודה, מבאר טוביה בדרום ועד חדרה בצפון, בהגנה על ביטחונן ובמניעת פשיעה חקלאית. ארגונו העסיק שומרים עבריים בצד שומרים ערבים. כאשר החלה העלייה השנייה, ועוד יותר עם הקמת ארגון "השומר" שדגל באידאולוגיה של עבודה עברית, עלו גם בפתח תקווה קולות, בעיקר מצד הנוער, שהתנגדו לשמירה ערבית. אברהם שפירא סירב לפטר את השומרים הערבים, גם בטענה שכך הוא שומר על מקורות פנימיים בקרב האוכלוסייה הערבית.[7] בשנת 1920, עם הקמת ארגון "ההגנה", פירק שפירא את ארגון השמירה שלו והטמיע אותו במנגנון "ההגנה" של פתח תקווה.
המאה ה-20
בעשור השני של המאה ה-20 התגברה הפשיעה הלאומנית הערבית סביב פתח תקווה באופן משמעותי, וכן ההתקפות עליה. במהלך הקרב על פתח תקווה, בו ניסו ערביי האזור לכבוש את המושבה, הם בזזו את עדר הפרות שרעה בחלקה הצפוני של המושבה והציתו את בית האריזה בפרדס בחריה.[8] מקרה נוסף של פשיעה לאומנית כלפי המושבה התרחש בתקופת המרד הערבי הגדול, עת ירו תושבים מאבו כישכ יריות לעבר פתח תקווה ויישובי הסביבה,[9] ואירעו מספר מקרי תקיפה על ידי אנשי הכפר כלפי אנשי פתח תקווה, שכבר הייתה לעיר.[10]
מאז הקמת מדינת ישראל ב-1948 ובריחת ערביי הסביבה במלחמת העצמאות הופסקה הפשיעה הלאומנית הערבית כלפי העיר. לאורך המחצית השנייה של המאה ה-20 נחשבה פתח תקווה לשקטה יחסית מבחינה כמות הפשיעה והיקפה.[11]
המאה ה-21
בשני העשורים הראשונים של המאה ה-21 נחשבה פתח תקווה לעיר שכמות הפשיעה בה מתונה ביחס לגודלה המשמעותי, הרביעית במספר תושביה במדינת ישראל.[12] בראש הפשיעה בעיר היה ארגון הפשיעה "כנופיית ההייטק", בראשות העבריין דוד שימול, שהיה נחשב לשליט על הפשע בעיר. הכנופיה השתלטה על העיר בראשית המאה, וצברה יכולת לעקוב אחר יריביה באמצעים טכנולוגיים משוכללים. על פי עבריין מקומי הארגון גלגל עשרות מיליוני שקלים בשנה.[13]
עם זאת, נרשמו זמנים של חוסר יציבות יחסית בעולם הפשיעה בעיר גם בזמן שלטונה של כנופיית ההייטק. בשנים 2012–2014 התחרש סכסוך כנופיות בהיקף גדול משהכירה עד אז, שכלל רצח כפול של שני בני אדם בעיר, רצח עבריין המוכר למשטרה, רצח קשיש בדירה בעיר, רצח הנער נאור אטיאס בדקירה בקטטה בעיר, פציעת תושבים ועוברי אורח בירי ובפיצוצים מספר רב של פעמים, פיצוץ מטען חבלה שהוצמד למכוניתו של ממלא מקום ראש העיר, אוריאל בוסו, ונגד מכונית נוספת בעיר, השלכת רימון רסס לעבר עסק, והצתות כלפי בנייני מגורים ובנייני משרדים.[11]
העלייה המשמעותית ביותר ברמת ובכמות הפשע בעיר החלה, על פי הערכות, עם חיסולו של דוד שימול, ראש כנופיית ההייטק, בסוכת אבלים בדימונה במרץ 2021. אירוע הרצח שלו לא פוענח מעולם,[2] אולם במשטרה טוענים שמדובר בעבריינים תושבי פתח תקווה שעקבו אחריו זמן רב במטרה לחסלו. על פי הערכות שולחי הרוצח היו עבריינים שהיו חייבים עשרות אלפי שקלים לשימול.[13] השליטה בתחומי העבריינות בעיר, ובפרט במתן הלוואות בשוק האפור ובשוק הנדל"ן, שהיו תחת שימול על לאותה נקודה, היו פתאום להפקר, והפכו את הרצח ליריית הפתיחה של שרשרת דמים ורציחות בפתח תקווה. העיר נהייתה מוקד לסכסוכים בין כנופיות מקומיות ומשכה אליה ארגוני פשע משמעותיים בישראל, ומסגרת "מלחמת הרימונים" שנפתחה בעיר בוצעו בה ניסיונות חיסול רבים, בין היתר באמצעות כלי ירי ורימוני יד.[14][1]
לאחר הרצח החלו לפעול בעיר באופן עצמאי האחים העבריינים מני ומאור אלופר וניסו להשיג שליטה על העבריינות בעיר, אולם ניסיונות החיסול שבוצעו נגדם והפציעה הקשה של מאור באחד מהם בספטמבר 2022 הביאו לסוף היכולות שלהם.[3][13] בחודשים לאחר מכן התחיל לפעול עצמאית העבריין אופק נווה, צעיר בשנות העשרים לחייו, אחד מחברי הכנופיה של אלופר, והחל לנהל ארגון פשיעה מקומי. על פי עבריין מקומי בעיר, יריביו הוציאו עליו חוזה חיסול בסך של מיליון דולר.[13] בדצמבר, בעת רכב נווה על האופנוע שלו בעיר, התפוצץ בכלי הרכב מטען חבלה, ובהמשך דיווחו עדי ראייה על ירי לעברו. שני עוברו אורח נפצעו בנוסף לנווה. אף על פי שהחשד הראשוני במשטרת ישראל היה כי יריביו של נווה ניסו לחסלו, בהמשך נבדק כיוון חקירה על פיו מטען החבלה שהתפוצץ באופנוע היה שייך לנווה עצמו, ולאחר שפוצץ, על פי גורם בכיר במשטרה, נווה ירה לעצמו ברגל בעצמו על מנת לייצר אליבי. בחקירתו שמר על זכות השתיקה, ולבסוף שוחרר מחוסר ראיות.[13]
מנגד לנווה עמדו בר אלטנני ואביו תומר אלטנני מכפר מעש הסמוך, עבריינים ותיקים שעסקו בהלוואות בלתי חוקיות בשוק השחור ובתחומי הנדל"ן. במסגרת הסכסוך בין ארגוני הפשיעה, נזרקו רימוני יד לעבר בתיהם ונכסיהם של בני המשפחות היריבות, ובניסיונות חיסול הדדיים נפצעו עוברי אורח, חלקם חפים מפשע.[15] בפברואר 2024, נרצח יוסי סרוסי באמצעות מטען חבלה שהוצמד לרכבו. סרוסי היה מקורב למשפחת אלטנני אך לא היה עבריין בכיר.[16] באפריל 2024 נעצרו ליאל דהן ואור בית עדה, המזוהים עם נווה, לאחר שהשליכו רימון יד ללובי בניין בעיר.[3] ב-9 במאי 2024 חוסל לבסוף נווה בראשון לציון באירוע ירי שנחשד בתחילה כתאונת דרכים, בעת שחזר מחתונה.[2]
חיסולו של נווה לא הביא לסוף מלחמת השליטה בעיר, אלא פתח מלחמת ירושה על תחומי הפשיעה הרבים וקווי הכספים עליהם שלט. בהמשך, אירעו שורה של חיסולים נוספים ב"מלחמת הרימונים" המקומית: בנובמבר נרצח העבריין בן קוסטה בפיצוץ מטען חבלה ברכבו, כאשר ההערכה היא שיעד החיסול היה עבריין בכיר אחר שעבר לעיר מצפון הארץ והשתקע בה כחלק ממלחמת הכנופיות;[3] בינואר 2025 נורה ונרצח יאיר ביטון, מקורב לנווה, בבניין ברחוב רוטשילד בעיר;[2] ובמרץ 2025 נרצח ג'ורג' בית עדה, אחיינו של ראש ארגון הפשע אבי רוחן ומקורב לנווה לשעבר, סמוך לבית כנסת בעיר.[2] בית עדה היה עבריין בכיר שהיה מעורב קודם לכן בפרשת 1131, מלחמת כנופיות על השליטה בראשון לציון שהתנהלה ב-2011–2012. לאחר חיסולו של בית עדה חזר לארץ צ'יקו אחיו, ויצר ברית עם עבריינים יהודים מרמלה, ובהמשך גם עם פלגים ממשפחת ג'רושי ולכנופיית SSQ. ביולי נעצר על ידי המשטרה יחד עם עוד תשעה עבריינים נוספים.[17]
בשנת 2024 נרשמו 30 אירועים הקשורים לגרימת פיצוץ באמצעות חומר נפץ, מטעני חבלה או השלכת רימון. ב-2025 התגברו נתוני הפשיעה אף מעבר לכך.[18]
אחד האירועים הבולטים בהקשר של הפשיעה הגואה בעיר היה רצח ימנו זלקה, שהתרחש בליל יום העצמאות 2026, כשמספר נערים ארבו לו מחוץ לפיצרייה בה עבד, זרקו לעברו חפצים ודקרו אותו ברגלו.[19] הוא פונה במצב אנוש עם פציעות בבטן ובגפיים[20] אל בית החולים בילינסון וכעבור יומיים נקבע מותו.[21]
סטטיסטיקה
בעוד מדינת ישראל חווה ירידה בהיקף עבירות הרכוש בשנות ה-20 של המאה ה-21,[דרוש מקור] השוואה של פתח תקווה למצב בשאר הארץ מראה שבעיר קיימת עלייה חדה וחריגה בהן, בנוסף לעלייה בפשיעה החמורה. על פי דו"חות סטטיסטיים של המשטרה שפורסמו במהלך שנות מאבקי הכנופיות בעיר, נרשמה בה עלייה משמעותית בעבירות רכוש. כך, לדוגמה, ב-2024 הפכה העיר למוקד גניבות רכב משמעותי, כאשר ארבע משכונותיה הופיעו בעשירייה הראשונה בקטגוריה זו במדינה, כשבראש הטבלה עמדה כפר גנים ג' בעיר עם 151 אירועים.[22] בנוסף, נרשמה עלייה משמעותית בעבירות רצח, ניסיון רצח ותקיפה, בעיקר סביב אזור מרכז העיר, במסגרת מלחמת הכנופיות.[23]
שכונות העיר
פרסומים סטטיסטיים מתייחסים למספר העבירות בכל תחום בחלוקה לפי שכונות בעיר:
| שכונה | אירוע | כמות | שנה | מקום ארצי | מקור |
|---|---|---|---|---|---|
| מרכז העיר | רצח וניסיון רצח | 12 | 2023 | ראשון | [23] |
| תקיפה | 333 | 2023 | שני | [23] | |
| עברות רכוש | 678 | 2023 | שישי | [22] | |
| עברות רכוש | 663 | 2024 | שביעי | [22] | |
| פתיחת תיקים פליליים | 1,138 | 2024 | |||
| עבירות ביטחון | 49 | 2024 | |||
| כפר גנים ג' | גנבות כלי רכב | 151 | 2024 | ראשון | [22] |
| נווה עוז | גנבות כלי רכב | 126 | 2024 | שלישי | [22] |
| קריית אריה | גנבות כלי רכב | 113 | 2024 | שמיני | [22] |
| המרכז השקט | גנבות כלי רכב | 109 | 2024 | תשיעי | [22] |
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 זירת קרב בין כנופיות: כך הפכה פתח תקווה לבירת הפשע של ישראל, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 14 בדצמבר 2024
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 שמעון איפרגן, חמישה חיסולים, אפס עצורים, עיר אחת: "מרחץ דמים שלא עוצר", באתר מאקו, 18 בדצמבר 2025
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 שמעון איפרגן, בן קוסטה לא היה אמור להירצח, אבל ככה זה בפתח תקווה, באתר מאקו, 21 בנובמבר 2024
- ↑ אלון חכמון, "לא סופרים את המשטרה": השכונה השקטה בעיר הגדולה שהפכה לשדה קרב של עבריינים, באתר מעריב, 11 באוגוסט 2025
- ↑ יהודה ראב, התלם הראשון, הספריה הציונית, תשמ"ח, עמ' 65
- ↑ זכרונות ר' זרח ברנט / זרח ברנט - פרויקט בן־יהודה, באתר benyehuda.org
- ↑ StackPath, petah-tikva.rishonim.org.il
- ↑ ברוך אורן (ע), שנותיהם היפות, כרך ג', ועד ארגון ההגנה בפתח תקווה והסביבה, תשמ"ג, עמ' 68
- ↑ יריות ליד פתח-תקוה, דבר, 10 בספטמבר 1936
הכנופיות "עובדות", דבר, 27 בספטמבר 1936 - ↑ נבלה של "לוחמי החרות", דבר, 27 בספטמבר 1936
- ^ 11.0 11.1 רענן בן צור, פתח תקווה - עיר במלחמה: "חיים בסרט אימה", באתר ynet, 26 בפברואר 2014
- ↑ שמעון איפרגן, אופק נווה מנסה להשתלט על פתח תקווה? משהו כאן לא מסתדר, באתר מאקו, 21 במרץ 2024
- ^ 13.0 13.1 13.2 13.3 13.4 שמעון איפרגן, אופק נווה מנסה להשתלט על פתח תקווה? משהו כאן לא מסתדר, באתר מאקו, 21 במרץ 2024
- ↑ שוש מולא, "רצח, פיצוצים, יריות. התושבים בפחד מתמיד": מלחמת הכנופיות המדממת בפתח-תקווה, באתר ynet, 8 במאי 2025
- ↑ שמעון איפרגן, מלחמת הרימונים בפתח תקווה: העבריין אופק נווה הסתבך עם בנו של איש עסקים, באתר מאקו, 3 בינואר 2024
- ↑ שמעון איפרגן, הסכסוך בפתח תקווה שהוביל לחיסול: "יוסי היה ילד טוב, סתם רצחו אותו", באתר מאקו, 9 בפברואר 2024
- ↑ שמעון איפרגן, חבר לג'רושים והסתבך: ההימור של צ'יקו בית עדה, באתר מאקו, 4 ביולי 2025
- ↑ אלון חכמון, הפשיעה בפתח תקווה הולכת ומתעצמת: "הפושעים משכירים בשכונות שקטות", באתר מעריב, 22 במאי 2025
- ↑ ימנו בנימין זלקה הוא הצעיר שנדקר למוות בליל יום העצמאות מחוץ לפיצה האט פתח תקווה, באתר פתח תקווה NEWS, 24 באפריל 2026
- ↑ הדס גרינברג, פרטים חדשים מחקירת רצח בנימין ימנו זלקה: המשטרה מחזיקה בתיעוד של רגע התקיפה - 10 קטינים מעורבים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 24 באפריל 2026
- ↑
יהושע בריינר, מת מפצעיו עובד שנדקר בפתח תקווה בידי נערים לאחר שביקש מהם לא לרסס קצף בפיצרייה, באתר הארץ, 24 באפריל 2026
- ^ 22.0 22.1 22.2 22.3 22.4 22.5 22.6 נינה פוקס, סער הס, הנתונים נחשפים: מפת הפשע בשכונות - ולאן נעלמה זו שליד התחנה המרכזית בת"א?, באתר ynet, 23 באפריל 2025
- ^ 23.0 23.1 23.2 הדס גרינברג, נתוני הפשיעה בישראל: איזו שכונה הכי פריצה ואיפה גונבים יותר רכבים?, באתר כאן 11, 9 ביולי 2024
פשיעה בפתח תקווה43243709Q139568103