סוסומו קיטגאווה
 | |
| לידה |
4 ביולי 1951 (גיל: 74) קיוטו |
|---|---|
| מדינה | יפן |
| השכלה | אוניברסיטת קיוטו |
| עיסוק | כימאי |
| פרסים והוקרה | פרס נובל לכימיה, פרס הומבולדט למחקר, עמית החברה המלכותית, מדליית הכבוד היפנית |
סוסומו קיטגאווה (ביפנית: 北川 進; נולד ב-4 ביולי 1951) הוא כימאי יפני המתמחה בכימיה קואורדינטיבית, עם דגש על תרכובות היברידיות אורגניות-אנאורגניות ועל התכונות הכימיות והפיזיקליות של פולימרים נקבוביים (אנ'), במיוחד מסגרות מתכתיות-אורגניות (אנ').[1] הוא פרופסור במכון למדעי התא-חומר המשולבים (iCeMS) באוניברסיטת קיוטו, אותו ייסד ואותו הוא גם מנהל כיום.
בשנת 2025 הוענק לו פרס נובל לכימיה במשותף עם ריצ'רד רובסון ועומר יאגי.[2]
ביוגרפיה
קיטגאווה נולד ב-4 ביולי 1951 בקיוטו.[3] הוא קיבל את תואר הדוקטור שלו בכימיה של פחמימנים מאוניברסיטת קיוטו בשנת 1979, לאחר שסיים את לימודי התואר הראשון שלו באותו מוסד. באותה שנה הוא מונה לפרופסור עוזר באוניברסיטת קינדאי (אנ'), שם קודם לכהן כמרצה ב-1983 וכפרופסור חבר ב-1988.[4]
בשנת 1992 התמנה לפרופסור לכימיה אי-אורגנית באוניברסיטת טוקיו מטרופוליטן (אנ'). הוא חזר לאוניברסיטת קיוטו בשנת 1998 כפרופסור לכימיה פונקציונלית אנאורגנית במחלקה לכימיה סינתטית וביוכימיה. ב-2007 הוא ייסד את המכון למדעי התא-חומר המשולבים (iCeMS) ושימש כסגן המנהל שלו לפני שמונה למנהל ב-2013, תפקיד בו הוא מחזיק כיום.[4][5]
הוא החזיק במספר משרות פרופסור אורח בין-לאומיות, כולל באוניברסיטת טקסס A&M בשנים 1986–1987 ובאוניברסיטת העיר ניו יורק (1996). הוא קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה הטכנית של מינכן בשנת 2018.[4]
קיטגאווה הפך לחבר במועצת המדע של יפן (אנ') בשנת 2011. בשנת 2021 הוא ייצג את יפן ואת אוניברסיטת קיוטו בסימפוזיון יפן-טאיוואן, ודן בשיתוף פעולה ביו-רפואי מקיף עם נשיאי האוניברסיטה הקתולית פו ג'ן (אנ') ואוניברסיטת צ'ינג חווה הלאומית.[6]
בשנת 2025, קיטגאווה, יחד עם ריצ'רד רובסון ועומר יאגי, זכו בפרס נובל לכימיה על עבודתם הבסיסית על אבני בניין (אנ') מולקולריות למסגרות מתכתיות-אורגניות.[7]
מחקר
בעקבות תגליותיהם של מאקוטו פוג'יטה (אנ') (1994) ועומר יאגי (1995), קיטגאווה הגדיר לראשונה את היתרונות של המסגרות האורגנו-מתכתיות ואת הפוטנציאל הגלום בגמישות שלהן. הוא תיאר כיצד אפשר לתכנן חומרים כאלה שמתרחבים ומתכווצים בהתאם למולקולות שבתוכם – וכך סלל את הדרך לדור חדש של חומרים רכים ודינמיים, המסוגלים להתאים את עצמם לסביבתם.[2][5][8]
עבודותיו המצוטטות ביותר הן:
- דו"ח משנת 1997 על ספיחת מולקולות קטנות בחומרים דינמיים.[9]
- סקירה מוקדמת משנת 2004 של פולימרים נקבוביים פונקציונליים.[10]
- מחקר משנת 2005 על התכונות הדינמיות של פולימרים קואורדינטיביים נקבוביים המבוססים על קשרי מימן.[11]
- סקירה משנת 2009 של "גבישים נקבוביים רכים".[12]
פרסים והוקרה
- 2003 – פרס האגודה היצירתית של יפן (CSJ)
- 2008 – פרס הומבולדט למחקר
- 2009 – פרס האגודה הכימית של יפן
- 2010 – זוכי פרס תומסון רויטרס
- 2011 – מדליית הכבוד היפנית עם סרט סגול
- 2013 – פרס דה ז'אן (אנ')[13]
- 2016 – פרס האקדמיה היפנית (אנ')
- 2016 – מדליית פרד בסולו, אוניברסיטת נורת'ווסטרן[14]
- 2017 – פרס סולביי לכימיה
- 2017 – פרס פוג'יהארה[15]
- 2019 – הרצאת עמנואל מרק (אנ')[16]
- 2019 – חבר האקדמיה היפנית (אנ')
- 2023 – עמית החברה המלכותית[17]
- 2025 – פרס נובל לכימיה
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של סוסומו קיטגאווה
- סוסומו קיטגאווה, באתר פרס נובל (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ Susumu Kitagawa, ADS, Angewandte Chemie International Edition 48, 2009-11, עמ' 8818–8820 doi: 10.1002/anie.200904270
- ^ 2.0 2.1 רועי בית לוי, המדענים שפיתחו "מסננים מולקולריים" חכמים: אלו הזוכים בפרס נובל לכימיה 2025, באתר ישראל היום, 8 באוקטובר 2025
- ↑ Nobel Prize in Chemistry 2025, NobelPrize.org (באנגלית אמריקאית)
- ^ 4.0 4.1 4.2 Curriculum Vitae, 11.10.2016
- ^ 5.0 5.1 דקה1, פרס נובל בכימיה 2025: רשתות אורגנו-מתכתיות, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 8 באוקטובר 2025
- ↑ Home | Japan-Taiwan Symposium, jtresearch-2021.fju.edu.tw (באנגלית)
- ↑ "Nobel Prize in Chemistry Awarded to Architects of Metal-Organic Frameworks" (באנגלית). 2025-10-08. נבדק ב-2025-10-09.
- ↑ גלי וינרב, כולל חוקר ממוצא פלסטיני: אלו הזוכים בפרס נובל לכימיה, באתר גלובס, 8 באוקטובר 2025
- ↑ Mitsuru Kondo, Tomomichi Yoshitomi, Hiroyuki Matsuzaka, Susumu Kitagawa, Kenji Seki, Three-Dimensional Framework with Channeling Cavities for Small Molecules: [M2(4, 4′-bpy)3(NO3)4·xH2On (M Co, Ni, Zn)], Angewandte Chemie International Edition in English 36, 1997, עמ' 1725–1727 doi: 10.1002/anie.199717251
- ↑ Susumu Kitagawa, Ryo Kitaura, Shin-ichiro Noro, Functional porous coordination polymers, Angewandte Chemie (International Ed. in English) 43, 2004-04-26, עמ' 2334–2375 doi: 10.1002/anie.200300610
- ↑ Susumu Kitagawa, Kazuhiro Uemura, Dynamic porous properties of coordination polymers inspired by hydrogen bonds, Chemical Society Reviews 34, 2005-02, עמ' 109–119 doi: 10.1039/b313997m
- ↑ Satoshi Horike, Satoru Shimomura, Susumu Kitagawa, Soft porous crystals, Nature Chemistry 1, 2009-12, עמ' 695–704 doi: 10.1038/nchem.444
- ↑ {{{מחבר}}}, Royal Society of Chemistry Prize Winners 2013, Angewandte Chemie International Edition 52, 2013, עמ' 9890–9891 doi: 10.1002/anie.201305312
- ↑ Fred Basolo Medal for Outstanding Research in Inorganic Chemistry: Department of Chemistry - Northwestern University, chemistry.northwestern.edu (באנגלית)
- ↑ The Fujihara Foundation of Science, www.fujizai.or.jp
- ↑ Emanuel Merck Lectureship
- ↑ Fellow Detail Page | Royal Society, royalsociety.org (באנגלית)
סוסומו קיטגאווה42118809Q11401680