דן שכטמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דן שכטמן
דן שכטמן
דן שכטמן
לידה 24 בינואר 1941 (גיל: 83)
בריטניהבריטניה תל אביב, פלשתינה (א"י)
ענף מדעי הנדסת חומרים
מקום מגורים ישראל, ארצות הברית
בת זוג ציפורה שכטמן
תרומות עיקריות
גילוי קיומם של גבישים כמו-מחזוריים
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
שכטמן ב-1985 - מסביר במכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה את נושא הגבישים הכמו-מחזוריים
קובץ:Nobel Dan Shechtman 2011-12-08.ogv
ריאיון עם דן שכטמן לאחר נאום הנובל שלו
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
מודל אטומים בקוואזי-גביש

דן שכטמן (נולד ב-24 בינואר 1941) הוא פרופסור מחקר בפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון, מהנדס ישראלי וחוקר מבנה החומר, שגילה והביא להגדרתו של מבנה גבישי חדש של גבישים כמו-מחזוריים (קוואזי-מחזוריים). על גילויו זה זכה בפרס ישראל לפיזיקה לשנת תשנ"ח (1998) ובפרס נובל לכימיה לשנת 2011.[1]

קורות חיים

שכטמן נולד בתל אביב וגדל ברמת גן ובפתח תקווה. סבו (אבי אמו) היה איש העלייה השנייה זאב אשור, מראשוני פועלי ציון.[2]

היה חבר בתנועת השומר הצעיר וספורטאי באגודת הפועל פתח תקווה. למד בתיכון "ברנר" שבפתח תקווה וב-1962 החל ללמוד בטכניון ובו קיבל תואר ראשון בהנדסת מכונות בפקולטה להנדסת מכונות ב-1966. המשך לימודיו בטכניון היה בתחום הנדסת חומרים במחלקה להנדסת חומרים, ובמסגרתם קיבל את התואר השני ב-1968, ואת תואר הדוקטור ב-1972. לאחר מכן התמחה במשך שלוש שנים במעבדות חיל האוויר האמריקני שבאוהיו ועסק במיוחד בחקר מבנה החומרים של תרכובת טיטניום-אלומיניום. בשנת 1975 הצטרף לסגל המחלקה להנדסת חומרים בטכניון. כיהן בטכניון כראש המחלקה להנדסת חומרים ומשנת 1986 הוא בדרגת פרופסור מן המניין. במשך השנים שימש פרופסור אורח גם באוניברסיטת מרילנד ובאוניברסיטת ג'ונס הופקינס.

שכטמן עומד בראש "מרכז וולפסון למחקר" שבטכניון. בנוסף, הוא מכהן כפרופסור באוניברסיטת המדינה של איווה,[3] חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חבר האקדמיה הלאומית להנדסה של ארצות הברית וחבר האקדמיה האירופית למדעים. בשנת ה'תשע"ב שימש כשופט בוועדה לבחירת זוכי פרס ישראל.

ב-17 בינואר 2014, בריאיון עם איילה חסון ששודר בתוכנית "יומן" של הערוץ הראשון, הכריז שכטמן על כוונתו להתמודד בבחירות על תפקיד נשיא מדינת ישראל.[4] החלטתו להתמודד נבעה לדבריו מדאגתו לעתיד החברה בישראל, לנוכח רמת החינוך הנמוכה, האלימות בחברה, וקשיי השילוב של אוכלוסיות גדולות בשוק העבודה.[5] לאורך הצגת המועמדות הבליט שכטמן את היותו א-פוליטי ועל-מפלגתי, כיתרון שיאפשר לו לשמש כנשיא ממלכתי ומאחד באופן, לדבריו, טוב יותר. לאחר שהשיג את עשר חתימות חברי הכנסת הנדרשות להצגת המועמדות,[6] בתום ההצבעה ביום הבחירות לנשיאות, התברר כי זכה בקול אחד בלבד, קולה של רות קלדרון.[7][8]

באפריל באותה שנה החלה הטלוויזיה החינוכית הישראלית לשדר את התוכנית "להיות מדען עם פרופסור דן". בתוכנית, המיועדת לילדים, מציג שכטמן, יחד עם השחקנית נתי קלוגר, סוגיות שונות במדע.[9]

מחקריו

ב-1980 ביקר בטכניון חוקר המתכות ג'ון כאהן והזמין את שכטמן למעבדות NBS באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, שכטמן קיבל את ההזמנה ועבד במעבדות אלו בשנים 1981–1983. הוא ערך ניסויים בייצור חומרים מתכתיים על ידי התמצקות מהירה. יום אחד, כאשר בחן גביש של הסגסוגת מנגן ואלומיניום באמצעות התאבכות של קרני רנטגן בסריג הגבישי ויצירת תבנית פיזור בראג, גילה להפתעתו שהיא בעלת סימטריה מחומשת. מאחר שבאותה התקופה היה בקריסטלוגרפיה עיקרון מקובל השולל סימטריה כזו, החל שכטמן לפתח תאוריה שחומר מוצק מתארגן לעיתים בצורה אסימטרית כגביש קוואזי-מחזורי. שכטמן סיפר, כי כשסיפר על תגליותיו לעמיתיו נתקל בביקורת קשה שכן הייתה ידועה הוכחה בסיסית בקריסטלוגרפיה שמראה כי הסימטריות הסיבוביות היחידות שיכולות להתקיים הן של 2, 3, 4 או 6. ראש המעבדה של NBS סילק אותו מקבוצת המחקר בטענה שהוא "מטיל עליה קלון". מבקר חריף נוסף לתאוריה היה הכימאי המפורסם, לינוס פאולינג, בעל פרס נובל בכימיה, שטען כלפיו, "אין קוואזי-גבישים, אבל יש קוואזי-מדענים". כשחזר לטכניון פגש את אילן בלך ובעזרתו הצליח למצוא מודל המסביר את התופעה.

בקיץ 1984 חזר שכטמן למרילנד ושלח עם בלך מאמר לכתב העת: Journal of Applied Physics, אך המאמר נדחה בטענה ש"המאמר לא יעניין פיזיקאים. אנו ממליצים לשלוח אותו לעיתון של מטלורגיים (חוקרי מתכות)". שכטמן ובלך אכן שלחו אותו לעיתון של מטלורגיים: Metallurgical Transactions, אך העיתון לא מיהר לפרסם אותו והודיע שיפרסמו רק כעבור שנה. באותו זמן הראה שכטמן את המאמר לכאהן, ובעזרת מדען צרפתי נוסף, דניס גרטיאס, שלחו מאמר מקוצר לכתב העת: Physical Review Letters שאכן פורסם בתוך שבועות ספורים, בנובמבר 1984. חודש לאחר פרסום המאמר של שכטמן ושותפיו, פרסמו לוין ושטיינהארדט (Levin, Steinhardt) הסבר לתופעה, המסתמך על הריצוף הקוואזיפריודי של רוג'ר פנרוז. על אף העובדה שתוצאות הניסוי שוחזרו בהצלחה פעמים רבות, נותרו מדענים רבים בתחום בעמדתם הספקנית. אלו התמעטו עם הזמן אך בין המתנגדים העקשנים נמנה לינוס פאולינג, שסירב להכיר בתופעה עד יום מותו. לאחר תגליתו של שכטמן והופעת מספר הצעות להסבר תאורטי לתופעה, נפתחה הדלת לגילויים חדשים, ושונתה ההגדרה המדעית של גביש. נמצאו גבישים נוספים שקיומם נחשב כבלתי אפשרי, ונפתח תחום מחקר חדש.

מחקריו האחרים של שכטמן במהלך השנים עסקו בפיתוח סגסוגת המבוססת על טיטניום ואלומיניום, וכן בחקר המבנה של ציפוי יהלום. חקר מבנה היהלום עמד במרכז עבודתו בשנים 1992–1994, במהלך שהותו במכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה שבארצות הברית.

חיים אישיים

נשוי לפרופ' ציפורה שכטמן, ראש המגמה להנחיית קבוצות בחוג לייעוץ והתפתחות האדם שבפקולטה לחינוך של אוניברסיטת חיפה. לזוג שלוש בנות ובן, הפיזיקאי ד"ר יואב שכטמן, אשר כאביו מכהן כחבר סגל בטכניון.

פרסים ותוארי כבוד

במהלך השנים זכה שכטמן בפרסים רבים:

לקריאה נוספת

  • גלית חמי וסופי שולמן, להמציא כל בוקר מחדש - סיפורה של החדשנות הישראלית, ידיעות ספרים, 2018, הפרק "מצב צבירה חדש", עמ' 168–171

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: דן שכטמן
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דן שכטמן

הערות שוליים

  1. ^ The Nobel Prize in Chemistry 2011, NobelPrize.org (באנגלית אמריקאית)
  2. ^ דיאנה בחור ניר, אמי תמיד אמרה: "בן תרבות לעולם לא יישב לשולחן ללא מפה ופרחים", באתר כלכליסט, 8 בדצמבר 2011
  3. ^ דן שכטמן, באתר אוניברסיטת המדינה של איווה
  4. ^ פרופ' דן שכטמן: מעוניין להתמודד לנשיאות, באתר של "רשת 13", 17 בינואר 2014 (במקור, מאתר "nana10")
  5. ^ שי אספריל, דן שכטמן: "אנו דוהרים לקראת קטסטרופה. אינני יודע אם אפשר לעצור את זה, אבל אני מוכן לנסות", באתר כלכליסט, 23 בינואר 2014
  6. ^ עמית סגל, ‏פרסום ראשון: פרופ' שכטמן מתמודד רשמית לנשיאות, באתר ‏מאקו‏‏, ‏25 במאי 2014‏
  7. ^ זאב קם, ראש בראש: ריבלין מול שטרית בסיבוב השני, באתר nrg‏, 10 ביוני 2014
  8. ^ צבי שיימן, הפאדיחה של שכטמן: זכה לקול אחד בלבד, 10 ביוני 2014, באתר סרוגים.
  9. ^ שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: רותה קופפר, עשרה דברים ששווה לראות, באתר הארץ, 6 באפריל 2014
  10. ^ אתר האקדמיה המלכותית השוודית למדעים.
  11. ^ דן שכטמן - אתר א.מ.ת
  12. ^ מקבלי התואר דוקטור כבוד מאוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת חיפה


זוכי פרס נובל לכימיה
1901–1925 ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925)
1926–1950 סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הוושי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • ג'יוק (1949) • דילס, אלדר (1950)
1951–1975 מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג' (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללואר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975)
1976–2000 ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקוי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמולי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000)
2001 ואילך נולס, נויורי (2001) • ויטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שובן, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שיממורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) • ארנולד, סמית', וינטר (2018) • גודאינף, ויטינגהאם, יושינו (2019) • שרפנטייה, דאודנה (2020) • ליסט, מקמילן (2021) • ברטוצי, מלדל, שארפלס (2022) • יקימוב, בוונדי, ברוס (2023) • בייקר, ג'מפר, הסביס (2024)
זוכי פרס נובל ישראלים
כימיה אברהם הרשקו (2004) • אהרן צ'חנובר (2004) • עדה יונת (2009) • דן שכטמן (2011) • אריה ורשל (2013) • מיכאל לויט (2013)
כלכלה דניאל כהנמן (2002) • ישראל אומן (2005) • ג'ושוע אנגריסט (2021)
ספרות שמואל יוסף עגנון (1966)
שלום מנחם בגין (1978) • שמעון פרס (1994) • יצחק רבין (1994)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35808962דן שכטמן

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=דן_שכטמן&oldid=2233380"