סיריל נורמן הינשלווד
לידה | 19 ביוני 1897 |
---|---|
פטירה | 9 באוקטובר 1967 (בגיל 70) |
ענף מדעי | כימיה |
מקום מגורים | אנגליה |
פרסים והוקרה |
מדליית דייווי (1942) המדליה המלכותית (1947) פרס מַרצוּת פאראדיי (1953) פרס נובל לכימיה (1956)[1] |
תרומות עיקריות | |
מחקרים על מנגנון תגובות כימיות |
סר סיריל נורמן הינשלווד (באנגלית: Sir Cyril Norman Hinshelwood; 19 ביוני 1897 - 9 באוקטובר 1967) היה כימאי-פיזיקלי אנגלי הידוע בתרומתו למחקר המנגנון של תגובות כימיות. הינשלווד זכה יחד עם ניקולאי סמיונוב בפרס נובל לכימיה בשנת 1956.[2][3]
חינוך
נולד בלונדון, לאביו נורמן מקמילן הינשלווד, רואה חשבונות מוסמך ולאמו את'ל פרנסס. בילדותו הוא התחנך בקנדה ובשנת 1905 חזר ללונדון לאחר מות אביו והתגורר בדירה קטנה בצ'לסי שם חי עד סוף ימיו. במהלך חייו התחנך בבייליול קולג' וב'וסטמינסטר סיטי סקול'.
קריירה
במהלך מלחמת העולם הראשונה, הינשלווד היה כימאי במפעל לחומרי נפץ. בין השנים 1921 עד 1937, הוא היה מורה פרטי בטריניטי קולג', מכללה באוניברסיטת אוקספורד ומשנת 1937 שימש כפרופסור לכימיה באוקספורד. הינשלווד היה חבר בועדות ייעוץ בעניינים מדעיים לממשלת בריטניה.
מחקריו הראשונים בקינטיקה המולקולריית הובילו לפרסום המאמרים "הקינטיקה של שינוי כימי" ו"תרמודינמיקה לתלמידי כימיה" בשנת 1926. יחד עם הרולד ווריס ת'ומפסון, הוא למד על תגובת הפיצוץ של מימן וחמצן ותיאר את התופעה של תגובת שרשרת. העבודה הבאה שלו על שינויים כימיים בתאים בקטריאליים התבררה כבעלת חשיבות רבה במחקר מאוחר יותר על אנטיביוטיקה. בשנת 1946, פורסם ספרו "הקינטיקה הכימית של תאים בקטריאלים" שהמשכו "גדילה, תפקוד ורגולציה בתאים בקטריאלים" פורסם בשנת 1966. בשנת 1951, פרסם את "המבנה של כימיה פיזיקלית", בשנת 2005, אוניברסיטת אוקספורד פרסמה מחדש את ספר זה כחלק מ"תמלילי אוקספורד קלאסיים".
פרסים ואותות הוקרה
בשנת 1929, נבחר הינשלווד לעמיתי החברה המלכותית(אנ')[4] וכיהן כנשיא החברה המלכותית בין השנים 1955-1960. הוענקה לו אות מסדר ההצטיינות בשנת 1960.
בשנת 1956, הוא זכה יחד עם ניקולאי סמיונוב הרוסי בפרס נובל לכימיה עבור מחקריו על מנגנון התגובות הכימיות. עם השנים הינשלווד כיהן כנשיא האגודה הכימית, החברה המלכותית, ההתאחדות הקלאסית, חברת פאראדיי וזכה בפרסים ותארי כבוד רבים.
חייו האישיים
הינשלווד מעולם לא נישא. הוא דבר שבע שפות, מודרניות וקלאסיות. תחביביו היו ציור, ספרות זרה ואסיפת כלי חרס סיניים. ב-9 באוקטובר 1967, הינשלווד נפטר בביתו. לאחר מותו, נמכרו חפציו ובשנת 1976 מדליית פרס נובל שקיבל נמכרה לסוחר מטבעות בלוס אנג'לס תמורת 15,000 דולר.[5]
קישורים חיצוניים
- סיריל נורמן הינשלווד באתר פרס נובל (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ www
.nobelprize .org /nobel _prizes /chemistry /laureates /1956 /hinshelwood-bio .html - ^ Cullis, C. F. (1945). "Obituary: Cyril Norman Hinshelwood, Kt., O.M., M.A., D.Sc., F.R.S., 1897?1967". Journal of the Chemical Society (Resumed): X001–X002. doi:10.1039/JR945000X001.
- ^ Rowlinson, J. S. (2004). "The wartime work of Hinshelwood and his colleagues". Notes and Records of the Royal Society. 58 (2): 161–175. doi:10.1098/rsnr.2004.0050. PMID 15209074.
- ^ |Hinshelwood Archives at the Royal Society
- ^ "Nashua Telegraph". Google News. 8 במרץ 1976. p. 20.
{{cite news}}
: (עזרה)
זוכי פרס נובל לכימיה | ||
---|---|---|
1901–1925 | ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925) | |
1926–1950 | סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הוושי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • ג'יוק (1949) • דילס, אלדר (1950) | |
1951–1975 | מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג' (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללואר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975) | |
1976–2000 | ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקוי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמולי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000) | |
2001 ואילך | נולס, נויורי (2001) • ויטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שובן, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שיממורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) • ארנולד, סמית', וינטר (2018) • גודאינף, ויטינגהאם, יושינו (2019) • שרפנטייה, דאודנה (2020) • ליסט, מקמילן (2021) • ברטוצי, מלדל, שארפלס (2022) • יקימוב, בוונדי, ברוס (2023) • בייקר, ג'מפר, הסביס (2024) |