פרנסיס ניולנדס

פרנסיס ניולנדס

לידה	נאטצ'ז, מיסיסיפי, ארצות הברית
פטירה	וושינגטון די. סי., ארצות הברית
מדינה
מפלגה	מפלגת הכסף המפלגה הדמוקרטית
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הבחירה הכללי של נבדה 4 במרץ 1893 – 3 במרץ 1903 (10 שנים) → הוראס ברטיין קלרנס ואן גוזר ←
סנאטור מטעם מדינת נבדה 4 במרץ 1903 – 24 בדצמבר 1917 (14 שנים) → ג'ון פ. ג'ונס צ'ארלס הנדרסון ←

פרנסיס גריפית' ניולנדס (באנגלית: Francis Griffith Newlands‏; 28 באוגוסט 1846 – 24 בדצמבר 1917) היה פוליטיקאי ויזם נדל"ן אמריקאי, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כחבר בית הנבחרים והסנאט של ארצות הברית מטעם מדינת נבדה.

ניולנדס תמך במדיניות התרחבות מערבה, וסייע להעביר את חוק ניולנדס להשקיה (1902), שהקים את הלשכה להשקיה וסייע לפיתוח החקלאות במדינות המערביות הצחיחות באמצעות בניית סכרים ותשתיות השקיה.

עם זאת, ניולנדס היה גם גזען מוצהר ותומך עליונות לבנה: הוא קרא להגבלת הגירה על בסיס גזעי ואף לביטול התיקון ה־15 לחוקה (שהעניק זכות הצבעה לאפרו-אמריקאים).

בתחום פיתוח הקרקעות ייסד את השכונות Chevy Chase בוושינגטון די. סי. ובמרילנד, ולקח צעדים כדי למנוע ממיעוטים לגור בהן. לצורך פיתוח הפרוורים החדשים ייסד את חברת החשמלית Rock Creek Railway, שהפכה לאחת משתי חברות החשמלית המרכזיות בבירת ארצות הברית בראשית המאה ה-20.

ביוגרפיה

ראשית חייו

ניולנדס נולד ב־28 באוגוסט 1846 (יש מקורות המציינים 1848) בעיר נאטצ'ז, מיסיסיפי. הוא היה הרביעי מתוך חמישה ילדים להוריו ג'סי וג'יימס ניולנדס, מהגרים מסקוטלנד. אביו, שהיה רופא שהוכשר באדינבורו, נפטר בשנת 1851. ניולנדס גדל באילינוי ובוושינגטון די. סי..

ב־1867 החל ללמוד באוניברסיטת ייל אך פרש לאחר שנה אחת. ב־1869 סיים תואר במשפטים בקולומביאן קולג' (כיום הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון), והוסמך לעריכת דין. בשנת 1901 הוענק לו תואר כבוד.

ראשית הקריירה

ב־1870 עבר לסן פרנסיסקו. בשנת 1874 נישא לקלרה אדלייד שרון, בתו של הסנאטור לעתיד ויליאם שרון. לשניים נולדו שלוש בנות. ניולנדס עזר לחותנו לפתוח מחדש את בנק קליפורניה, וניהל את מלון פאלאס בסן פרנסיסקו. לאחר פטירת אשתו ירש את רכוש משפחת שרון. ב־1888 נישא בשנית לאדית מקאליסטר ועבר לנבדה.

יזם נדל"ן

בסוף שנות ה-80 של המאה ה-19 החל לרכוש קרקעות בצפון-מערב וושינגטון די. סי. ובמחוז מונטגומרי, מרילנד, כדי לפתח פרוור חדש עם תחבורה בחשמלית. ב־1888 קיבל זיכיון להפעלת Rock Creek Railway, וב־1890 הקים עם שותפיו את Chevy Chase Land Company, שהחזיקה יותר מ־1,700 דונם. בין 1890 ל־1892 בנו כביש חדש והניחו מסילות חשמלית שהובילו ממרכז וושינגטון לעבר מרילנד.

חברות הפיתוח שלו הציבו מגבלות על מכירת מגרשים: לא הוזכרו במפורש גזע או דת, אלא נקבעו תנאים כספיים לבניית בתים בשווי מינימום גבוה – מה שהדיר בפועל אוכלוסיות מיעוט עניות.

הוא ייסד את מלון Chevy Chase Springs (שמאוחר יותר הפך לבית ספר לבנות וכיום מרכז נוער 4H), דאג לתשתיות מים, ביוב, כנסיות ובתי ספר, ואף דאג שתושבים יקבלו משלוחים מוושינגטון חינם. משנת 1894 ועד 1936 הפעילה החברה פארק שעשועים ליד האגם כדי למשוך קונים פוטנציאליים ולספק נוסעים לחשמלית.

בנוסף, ב־1893 החל לפתח גם נכסים שקיבל בירושה בברלינגיים, קליפורניה, שם הקים את מועדון ברלינגיים ותחנת רכבת.

קריירה פוליטית

בית הנבחרים

ניולנדס נבחר לנציג נבדה בבית הנבחרים של ארצות הברית, וכיהן בתפקיד בין השנים 1893–1903 מטעם מפלגת הכסף. ב־1898 יזם את החלטת ניולנדס שסיפחה את הרפובליקה של הוואי לארצות הברית.

הוא קידם חקיקה להרחבת תפקידי הממשל הפדרלי בשימור משאבי טבע ובמימון פרויקטי השקיה במערב. בשנת 1902 עבר חוק ההשקיה שנשא את שמו – חוק ניולנדס – שהקים את הלשכה הפדרלית להשקיה.

הסנאט

ב־1903 נבחר לסנאט מטעם המפלגה הדמוקרטית. הוא תמך בהקמת שירות היערות (1905) ובייסוד שירות הפארקים הלאומיים (1916).

ב־1912 היה חבר בוועדה שחקרה את טביעת הטיטניק, והתמקד במיוחד בחוסר סירות ההצלה. חקירה זו נחשבת לאחת החשובות במאה ה־20 והשפיעה על בטיחות ימית עולמית.

ב־1916 היה הסנאטור הדמוקרטי היחיד שהתנגד למינוי לואי ברנדייס לבית המשפט העליון.

דעות גזעניות

ניולנדס היה תומך עליונות לבנה מוצהר וראה בארצות הברית "ארץ ללבנים בלבד". ב־1905 קרא ל"התיישבות מחדש בתשלום" של אפרו-אמריקאים באיים הקריביים.

במאמר מ־1909 תיאר שחורים כ"עם של ילדים" המהווים סכנה לחברה האמריקאית, והביע פחד מהגירה אסייתית המונית לחוף המערבי. הוא כתב ש"הסינים צייתנים", אך "היפנים בעלי תכונות חזקות ומסוכנות יותר".

ב־1912 פרסם בניו יורק טיימס כי "אמריקה צריכה להיות ארץ של האדם הלבן". באותה שנה ניסה להכניס למצע המפלגה הדמוקרטית סעיף רשמי שקרא לבטל את התיקון ה־15 ולצמצם הגירה ללבנים בלבד.

מוות ומורשת

ניולנדס לקה באי ספיקת לב במשרדו בסנאט ומת בליל 24 בדצמבר 1917 בביתו בוושינגטון. הוא נקבר בבית העלמין אוק היל.

ב־1943 הושקה על שמו אוניית ליברטי בשם Francis G. Newlands.

ב־Chevy Chase Circle הוקמה מזרקת זיכרון על שמו, אך החל משנות ה־2000 התעוררה מחלוקת לגבי שמו בשל דעותיו הגזעניות. בשנת 2020 החליטה מועצת השכונה בצ'בי צ'ייס לבקש מהשירות הפדרלי להסיר את שמו מהמזרקה ולהקים במקום תצוגה שמסבירה את מורשתו הבעייתית.

גם בעיר רינו שבנבדה, מתקיימים מאמצים לשנות שמות פארקים ומבנים שנקראו על שמו.

ביתו לשעבר ברינו הוכרז כאתר היסטורי לאומי, ואנשים מפורסמים רבים התארחו בו בשנות ה־30 בעת ניהול גירושיהם בעיר.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פרנסיס ניולנדס בוויקישיתוף

• פרנסיס ניולנדס באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• פרנסיס ניולנדס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

פרנסיס ניולנדס41962272Q670812