ג'יימס פייר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'יימס פייר
לידה קלוגר, אירלנד, הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת
פטירה סן פרנסיסקו, קליפורניה, ארצות הברית
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
סנאטור מטעם מדינת נבדה
4 במרץ 18813 במרץ 1887
(6 שנים)

ג'יימס גראהם פייראנגלית: James Graham Fair‏; 3 בדצמבר 183128 בדצמבר 1894) היה מהגר אירי לארצות הברית, מהנדס כרייה ואיש עסקים מצליח. השקעותיו במכרות הכסף בנבדה הפכו אותו למיליונר, והוא היה אחד מ"מלכי הכסף" שהתעשרו ממכרות הקומסטוק. בהמשך הפך למשקיע נדל"ן ובונה מסילות ברזל בקליפורניה. בשנת 1881 נבחר לסנאט של ארצות הברית מטעם נבדה. בניגוד לרוב הברונים השודדים של התקופה, שהיו פרוטסטנטים, פייר נותר עד מותו קתולי אדוק, אף שנולד במשפחת אנגליקנים ענייה.

ביוגרפיה

ראשית חייו

פייר נולד ב-3 בדצמבר 1831 למשפחה ענייה בקלוגר, מחוז טיירון שבאירלנד. בשנת 1843 היגר עם אביו לארצות הברית וגדל בחווה באילינוי. שם רכש השכלה רחבה בעסקים, ולאחר מכן עבר ב־1850 לקליפורניה לחפש זהב באזור נהר פית'ר. הוא התמקד בחציבה מסלעי קוורץ ולא בשטיפת זהב רגילה. מאוחר יותר עבר לנבדה, ניהל בתי ריסוק עפרות בנהר קרסון, וקיבל משרות שונות של פיקוח במכרות סביב אזור הקומסטוק. בשנת 1867 מונה למפקח מכרה הייל ונורקרוס בווירג'יניה סיטי, נבדה.

פייר חבר לשלושה אירים נוספים – ג'ון ויליאם מקיי ושני בעלי סלונים מסן פרנסיסקו, ג'יימס ס. פלוד וויליאם ס. או'בריאן. החברה כונתה רשמית Flood and O'Brien, אך נודעה בשם "חברת הבוננזה" (Bonanza Firm). הארבעה צברו הון עתק מהחזקות במכרות הכסף בקומסטוק – מחוז הכרייה הגדול הראשון של כסף בארצות הברית. בתוך שני עשורים הפיקו מכרות הקומסטוק מעל מאה מיליון דולר. הצלחתם הגדולה ביותר הייתה ב־1873, כשבמכרה קונסולידייטד וירג'יניה גילו מרבץ עצום שכונה "הבוננזה הגדולה".

חלקו של פייר בהכנסות הושקע ברכבות ובנדל"ן, והונו האישי הגיע לכ־50 מיליון דולר. אף שנחשב למהנדס כרייה מוכשר ואיש עסקים נבון, הוא לא היה אהוד וזכה לכינוי "ג'ים החלקלק". יחד עם מקיי הקים את "בנק נבדה" בסן פרנסיסקו, שהתחרה בבנק קליפורניה של ויליאם רלסטון. לאחר קריסת האימפריה של רלסטון הפך בנק נבדה לזמן מה לבנק הגדול ביותר בארצות הברית.

מסילת הרכבת "South Pacific Coast Railroad"

בשנת 1876 הקים פייר, יחד עם שותפים נוספים, את מסילת הברזל הצרה South Pacific Coast Railroad. הקו החל סמוך לעיר ניוארק (קליפורניה של ימינו), עבר לאורך מפרץ סן פרנסיסקו, דרך סן חוזה ולוס גאטוס, וחצה את רכס הרי סנטה קרוז. המסילה כללה מנהרה באורך 1,900 מטר, מנהרה נוספת באורך 1,500 מטר ועוד שש מנהרות קצרות יותר. בעבודות השתתפו כ־600 פועלים סינים, שמתוכם נהרגו 31 בתאונות, בעיקר מפיצוצי גז טבעי.

בדרומה רכשה החברה את מסילת Santa Cruz & Felton Railroad, והקו הושלם במאי 1880. המסילה נחלה הצלחה כלכלית מיידית. פייר ניסה להרחיב את פעילותו לרכבות עירוניות באוקלנד, אך התנגדות עזה לשימוש בקטרי קיטור ברחובות העיר גרמה לביטול התוכניות.

בשנת 1886 נמכרה המסילה לחברת Southern Pacific תמורת 6 מיליון דולר (כ־210 מיליון דולר בערכים של 2025). החברה שדרגה חלקים מהקו לרוחב מסילה סטנדרטי, והמשיכה להפעילו עד 1940, אז ננטש המקטע שחצה את ההרים.

קריירה פוליטית

בשנת 1881 נבחר פייר לסנאט של ארצות הברית מטעם נבדה. עיקר עניינו היה בקידום מעמדו של הכסף במערכת המוניטרית, בשעה שהחלה תנועה ל"דימוניטיזציה" של הכסף[1]. פייר כיהן כהונה אחת בלבד, ולאחר מכן שב לסן פרנסיסקו ב־1887.

חייו האישיים

ב־1861 נישא פייר לתרזה רוני, שניהלה בית הארחה. השניים התגרשו ב־1883, וארבעת ילדיהם גודלו בידי תרזה בעזרת הסכם גירושין נדיב.

ב־1890 נישאה בתם הבכורה, תרזה אליס "טסי" פייר, להרמן אולריקס, מבעלי חברת הספנות הגרמנית "נורדדויטשה לויד", בחתונה שנחשבה לאירוע החברתי הגדול ביותר של סן פרנסיסקו. פייר עצמו לא הוזמן ונשאר בסוויטה שלו במלון, אך העניק לבתו מיליון דולר מתנה.

בצוואתו הוריש 40 מיליון דולר לשתי בנותיו – תרזה (טסי) פייר אולריקס ווירג'יניה פייר (שלימים נישאה לוויליאם ונדרבילט השני) – ולבנו היחיד שנותר בחיים, צ'ארלס לואיס פייר. צ'ארלס נהרג בתאונת רכב בצרפת ב־1902, בגיל 35, לאחר שנושל מצוואת אביו.

לאחר מותו טענה אישה בשם נטי קראבנס כי הייתה אשתו החוקית, אך תביעתה נדחתה והיא חיה את שארית חייה בעוני ובבית חולים לחולי נפש.

מותו ומורשתו

פייר נפטר בסן פרנסיסקו ב-28 בדצמבר 1894. תחילה נקבר בבית העלמין לורל היל, אך מאוחר יותר הועבר לקבורה בבית העלמין "הולי קרוס" בקולמה, קליפורניה.

בנותיו בנו את מלון "פיירמונט" בסן פרנסיסקו כמונומנט לזכרו, שנקרא על שמו. הבנייה החלה ב־1902, אך הן מכרו את חלקן זמן קצר לפני רעידת האדמה הגדולה של 1906.

שמו מונצח גם ברחוב פייר בסנטה קרוז ובשכונת ברנל הייטס בסן פרנסיסקו.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'יימס פייר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. הפסקת מעמדו של הכסף כאמצעי תשלום חוקי ומעבר למערכת המבוססת על הזהב בלבד.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ג'יימס פייר41960417Q3161114