אדם טבע ודין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמליל העמותה
הסמליל הקודם של העמותה

אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה היא עמותה ישראלית שהוקמה בשנת 1990 ועוסקת בשימור והגנת הסביבה. העמותה משלבת גורמים מדעיים ומשפטיים מקצועיים ומכוונת לשימור אינטרס השמירה על איכות הסביבה בישראל. העמותה עובדת לצד אזרחים, חברות ועמותות נוספות במתן שירותי הסברה, קידום מאבקים חוקיים ומשפטיים ופעילות לצד הקהילה בנושאים סביבתיים שונים.

היסטוריה ומבנה ארגוני

עמותת "אדם טבע ודין- אגודה ישראלית להגנת הסביבה" (מספר 580177863) הוקמה בשנת 1990 על ידי פרופ' אלון טל, לצד אנשי מקצוע נוספים מתחומי המדע והמשפט. טל, משפטן יהודי-אמריקאי שעלה לישראל בשנת 1980, ניהל את העמותה במשך שש שנים ובנה קריירה פוליטית וסביבתית אותה פיתח גם לאחר שעזב את תפקידו[1]. העמותה חרתה על דגלה לפעול בתחום החברתי, המדעי והמשפטי למען קידום הגנת הסביבה והמודעות לה בישראל. מטה העמותה ממוקם ברחוב יהודה הלוי 48 בתל אביב- יפו.

העמותה מעסיקה 26 עובדים בשכר ומתנדב אחד. סגל העמותה מורכב מעורכי דין, אנשי מדע ועובדים אדמיניסטרטיביים. העמותה אינה מתוקצבת על ידי הממשלה, אך נכון לשנת 2016 מקבלת מעיריית תל אביב- יפו תמיכה כספית בסך כ-22,500 ₪, נוסף על הקלות בתשלום הארנונה. העמותה מקבלת כ־70% מתקציבה, המונה 1.2 מיליון דולר, מקרנות אמריקאיות. רוב תקציבה של העמותה לשנת 2016, מעל מיליון שקלים, הושקע במטרות קידום חקיקה בנושאי פסולת, מים ואנרגיה מתחדשת. מאות אלפי שקלים נוספים הושקעו במלחמה בתעשיות וכימיקלים מזהמים, קידום תשתיות תחבורה ציבורית ותמיכה בקהילה[2].

תחומי פעילות ומטרות

בראש מעייניה של העמותה עומדות שמירה על הסביבה ועל זכויות הציבור עליה. היא פועלת בדרכים משפטיות והסברתיות לפתרון מחדלים סביבתיים ממגוון תחומים, בעיקר כאשר העניין נוגע לגופים פרטיים מזהמים או נגרם כתוצאה מרשלנות של המדינה. בין דרכי פעולתה השגרתיות ניתן למנות ניהול ותמיכה במאבקים משפטיים וקידום חקיקה בנושאי איכות הסביבה, כגון הטלת רגולציות ושימור מערכות אקולוגיות. באמצעים אלה חותרת העמותה, המייצגת לטענתה את האינטרס הציבורי להגנת הסביבה, להגדלת הזכות של הפרט על סביבתו. בהתאם, מטרותיה המוצהרות של העמותה מתמקדות בהגברת שקיפות המידע הנחשף לציבור, שיפור בריאותו באמצעות הגנה על הסביבה והגנה על משאבי הטבע השייכים לו. בין מאבקיה המתמשכים ניתן למנות מניעת סלילת כבישים באזורים רגישים מבחינה אקולוגית, דאגה לפעולה תקינה של תאגיד המחזור הארצי, כמו גם תביעה לפינוי חומרים מזהמים מבסיסי צה"ל למען רווחת החיילים וניקיון סביבתם.

אחד ממאבקיה העיקשים של העמותה עסק בהנגשת החופים לכלל הציבור ומניעת הבנייה על קו החוף על ידי יזמים פרטיים וגופים ממשלתיים. העמותה התערבה בפרשת האסון הסביבתי בנחל אשלים ביוני 2017, חקרה את הדליפה במפעל "רותם אמפרט" הסמוך שגרמה למות עשרות יעלים ובקשה לפתוח בחקירה פלילית נגדם[3]. לאחר חקיקת "חוק אוויר נקי" שקידמה העמותה בשנת 2011, עתרה העמותה לבג"ץ בטענה שהממשלה אינה מיישמת את התוכנית הלאומית למניעת זיהום אוויר, ובכך מפרה את תנאי החוק[4]. ביולי 2018 נודע כי המשרד להגנת הסביבה ערך מחקר בו נבחנו התועלות והעלויות הצפויות מיישום הסבב הראשון (2016-2011) של החוק, נמצא כי על כל שקל שמושקע ביישום חוק אוויר נקי - חוסך לציבור ולמדינה 3 שקלים. החסכון נובע מהפחתת מזהמים והטבה לבריאות הציבור[5].

בתחום ההסברתי פועלת העמותה בפרסום עיתון בשם "אדם טבע ודין" המקדם את העיסוק באיכות הסביבה, כמו גם פרסום עלוני הסברה ומנשרים, עריכת כנסים וועידות, ופרסום הודעות מטעמה בתקשורת. העמותה מקבלת ואוספת באופן קבוע פניות מהציבור העוסקות בליקויים סביבתיים ממקורות שונים, ופועלת במספר דרכים לתיקונם. מול הממשל פועלת העמותה בחיפוש הפרות תקנים וחוקים, ובעקבות זאת מגישה לעיתים בקשה לפתיחה בהליכים משפטיים נגד העבריינים. העמותה פנתה בעבר לגורמי אכיפת החוק בבקשה לפתוח בחקירה פלילית, וכמו כן שלחה לוועדות ומשרדים ממשלתיים מכתבים המתריעים בפניהם על העבירה שבוצעה ודורשים מהם לפעול לעצירתה. יתרה מכך, במקרים רבים השיגה העמותה הסכם עם הגופים העבריינים המבטיח את צמצום או הפסקת הפעולה הפוגעת. בקרב הציבור פועלת העמותה בניסיון להעלאת מודעותו לעבירות המתרחשות סביבו וכך להביא לעצירתן.

פעילויות בולטות

בשנת 2015 אישרה הוועדה המקומית תל אביב תוכנית מתאר מקומית של הריסת מבנה הדולפינריום בעבור זכויות בנייה למגורים, מלונאות ומסחר. עמותת אדם טבע ודין יצאה למאבק נגד התוכנית, בטענה שהיזם קיבל זכויות עודפות, שיש להוציא את העסקה למכרז, וכי ביצוע התוכנית כרוך בהפסד כספי אדיר לקופת הציבור[6]. ביוני 2018 יצאה התוכנית לדרכה עוד בטרם נסתיים הדיון בעניינה בבית המשפט העליון[7].

במרץ 2018, לקראת חג הפורים, יצאו עמותת אדם טבע ודין והקרן לבריאות וסביבה למאבק בנוגע לבטיחותם ולבריאותם של ילדים, פעוטות ותינוקות בישראל. העמותה הביאה לפתיחת הליכי אכיפה של משרד הכלכלה נגד עסקים המייבאים ומשווקים מוצרים שאינם עומדים בתקני בטיחות בינלאומיים, כגון מוצצים, בקבוקי האכלה לתינוקות, צעצועים, תחפושות ומוצרים נלווים[8].

לקראת הבחירות לכנסת ה-21 החל הארגון לפרסם את "דוח הלחץ", עשרה פרקים העוסקים בתמונת המצב של תחומי החיים הסביבתיים-חברתיים בישראל ערב הבחירות. בין היתר עסק הדוח במצב התחבורה בישראל בראשית שנת 2019 וציין כי כ-70% מן הישראלים נאלצים מדי יום להשתמש ברכבם הפרטי ולעמוד בפקקים בגלל היעדר תשתיות של תחבורה ציבורית; זאת בניגוד למדינות מפותחות אחרות ב-OECD שבהן כ-70% נהנים מדי יום מתחבורה ציבורית איכותית ונוחה. כמו כן ציין פרק התחבורה של "דוח הלחץ" כי למעלה ממיליון וחצי יחידות דיור מתוכננות להיבנות במדינה עד שנת 2040 ללא תכנון לשילוב תחבורה ציבורית הולמת[9].

הזדהות פוליטית

העמותה אינה מצהירה על שיוך לזרם פוליטי מסוים. על אף מאבקה המתמשך בתאגידים וחברות, כמו גם בגופי ממשלה, העמותה מצהירה כי היא רוצה בשגשוגן ובתפקודן התקין של הממשלה והתעשייה על ידי התנהלות בת- קיימא לנוכח הצורך בניצול המשאבים הסביבתיים. העמותה מפעילה לחץ על הממשלה לפקח על פעילותה ועל פעילותם של הגופים הפרטיים המשרתים אותה והכפופים לה, וכך נאבקת בהפרת זכויות סביבתיות וזכויות אדם. לעיתים קרובות העמותה מצויה במתח עם הממשלה, תאגידים, יזמים וקבוצות אינטרסים עשירות בתוך האוכלוסייה. לפיכך ניתן לשייך את 'אדם טבע ודין' לשמאל הדמוקרטי הכלכלי המתון, בהתחשב בסייגים המופיעים בפסקה זו. העמותה אינה נתונה לחסות זרה כלשהי, ופעילותה ונוגעת לישראל בלבד.

קישורים חיצוניים

 הערות שוליים

  1. ^ "אלון טל" מתוך "אקו-ויקי"
  2. ^ דו"חות "אדם טבע ודין"
  3. ^ זיהום סביבתי בנגב עקב קריסת מאגר חומצי של מפעל "רותם אמפרט" (אתר אדם טבע ודין)
  4. ^ חוק אוויר נקי (Ynet)
  5. ^ עשור לחוק אוויר נקי: התועלת הצפוייה - 115 מיליארד שקל
  6. ^ גיא נרדי, מבנה הדולפינריום נהרס, אבל הסאגה על עתיד המתחם ממשיכה, באתר Globes
  7. ^ בלומנטל, איתי (2018-07-05). "סופו של מתחם הדולפינריום בת"א: בשבוע הבא תחל הריסתו". Ynet. נבדק ב-2018-05-31.
  8. ^ חן מענית ומיכל רז-חיימוביץ', "לא ניתן לסמוך על המוצרים שאנחנו קונים לילדים שלנו", באתר Globes
  9. ^ בעוד 5 שנים נעמוד בפקקים שעה נוספת בכל יום: 'דוח הלחץ' מציג מציאות עגומה-מעריב
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24942413אדם טבע ודין