על הנסים
על הניסים
|
|---|
|
עַל (נוסח ספרד: וְעַל) הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַנֶּחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה. לחנוכה:
בִּימֵי מַתִּתְיָהו בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי (יש גורסים: חַשְׁמוֹנַאי או חַשְׁמֻנַאי) וּבָנָיו. כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַשׁכִּיחָם תּוֹרָתָךְ (נוסח אחר: מִתּוֹרָתָךְ) וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנָךְ. וְאַתָּה, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם: רַבְתָּ אֶת רִיבָם דַּנְתָּ אֶת דִּינָם נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמָךְ וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה. וְאַחַר כֵּן (נוסח אחר: כָּךְ), בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ וְטִהֲרוּ אֶת-מִקְדָּשֶׁךָ וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה (נוסח אחר: שְׁמוֹנָה יַמִים) אֵלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל. לפורים:
בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע, בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוֹז. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים - הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבוֹתָ-לוֹ גְמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ (יש מוסיפים: וְעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וְנִפְלָאוֹת וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל סֶלָה). |
תפילת עַל הַנִּסִּים היא תוספת לתפילת העמידה ולברכת המזון הנאמרת בחנוכה ופורים. התפילה כוללת אזכור של הנסים שנעשו בימי הודאה אלו, ולפי נוסחים מסוימים גם בקשה לנסים בעת הזאת.
מקור התפילה והלכות הנוגעות לה
מקור התפילה
תפילת על הנסים נזכרת כבר בתוספתא המציינת שבחנוכה ופורים אומרים "מעין המאורע" בברכת הודאה של תפילת שמונה עשרה[1]. הנוסח המדויק "על הנסים" אינו נזכר בתוספתא (אלא "מעין המאורע") ואף התלמודים כאשר הם מתייחסים לתפילה מציינים "מעין המאורע". ככל הנראה הראשון שמזכיר בפירוש את המילים "על הנסים" הוא רב אחאי משבחא בספר השאילתות[2] ונוסח מלא שלה נמצא לראשונה בסדר רב עמרם גאון וסידור רס"ג. במסכת סופרים מובא נוסח אחר, שהיה נהוג בנוסח ארץ ישראל[3].
הזכרתה בתפילת העמידה של מוסף
התלמוד הבבלי[4] דן בסוגיה האם יש לומר את התפלה גם בתוך תפילת מוסף של שבת או של ראש חודש. מצד אחד כיוון שחג החנוכה אינו חג שקובע תפילת מוסף (שכן אינו חג מן התורה ואין בו קורבן מיוחד בשל עצמו) ואז אין להזכיר או שהתקנה היא לכלל תפילות היום, וכיוון שבאותו יום (שבת או ראש חודש) מתפללים תפילת מוסף - הרי שגם בה יש לומר "על הנסים". רב הונא ורב יהודה סוברים שאין להזכיר, ואילו רב נחמן ורבי יוחנן סוברים שיש להזכיר. לאחר משא ומתן פוסק התלמוד להלכה שיש להזכיר "על הנסים" גם בתפילת מוסף.
הזכרת התפילה בברכת המזון
התלמוד הירושלמי קובע שיש להזכיר את התפילה גם בברכת המזון[5]. לעומת זאת בתלמוד הבבלי מובא בשם רב הונא שאין צורך לאומרה אבל אם בא לאומרה - מזכירה בברכת הודאה על הארץ (הברכה השנייה של ברכת המזון), כשם שעושים בתפלה[6]. בפועל נפסק להלכה שמזכירים גם בברכת המזון אך אם לא אמר אין מחזירים אותו.[7] בספר ארחות חיים לר' אהרון הכהן מלוניל מובא שאם שכח להזכיר בברכת המזון יכול לומר בחלק של הרחמן (תוספות שנאמרות כחלק מברכת המזון, לאחר ברכת הטוב והמטיב)[8] והביאו הרמ"א להלכה בשולחן ערוך[7].
מקום אזכרתה בתפילה
בתפילת העמידה מוסיפים את התפילה בברכת ההודאה לפני המילים "(ו)על כולם" (לפי מרבית הנוסחים) אך בנוסח תימן בלדי לפני "הטוב כי לא כלו". בברכת המזון מוסיפים באמצע הברכה השנייה לפני המילים "(ו)על הכל" או "ועל כולם".
בניגוד למועדים אחרים, בחנוכה ובפורים אין הזכרת "מעין המאורע" בברכת מעין שלוש.
תוכן התפילה
תוכן התפילה שונה בין חנוכה לפורים, למעט המשפט הראשון, ולפי רוב הנוסחים גם חתימת התפילה זהה. תוכן התפילה מכיל אזכור קצר של הצרה בה היה נתון עם ישראל ושל התשועה על ידי ה' שבאה לאחר מכן. הנוסח לחנוכה אינו מזכיר את נס פך השמן ומדגיש בעיקר את נס הניצחון במלחמה של המכבים מול היוונים. במרבית הנוסחים מוזכרת גם חנוכת המזבח אך אזכורה מושמט בחלקם, למשל בנוסח הרמב"ם[9] וגם האבודרהם[10] מציין כי "המון העם אין אומרים ואחר כך באו בניך וכו' ונכון לאומרו כי הוא עיקר הנס וגם רב עמרם ורבנו סעדיה כתבוהו", ועד היום בנוסח תימן הבלדי.
הודאה בלבד או גם בקשה?
מרבית המקורות הראשונים המתייחסים לתפילה כוללים בה, לאחר אזכור הנס ההיסטורי גם בקשה לעשיית נסים בעת הזאת (בנוסחים שונים). בין המקורות שמזכירים בקשה כזו: מסכת סופרים[3], רב עמרם גאון[11], רב סעדיה גאון[12], מחזור ויטרי[13] והרמב"ם[9].
מאידך כמה ראשונים התנגדו לאמירה משום קביעת התלמוד שבשלוש הברכות האחרונות של תפילת העמידה אין להזכיר בקשות[14]. בין השוללים אמירת בקשה הם ספר העתים[15] בשם רב האי גאון, ר' אברהם בן נתן הירחי בספר המנהיג[16], מהר"ם מרוטנבורג[17] והרא"ש[18].
מדברי בעל המנהיג שהוזכר לעיל ניתן להסיק שבעיר לוניל שבפרובאנס בה נולד היה ויכוח אם לכלול אמירה זו או לא. לעומת התנגדותו של בעל המנהיג, חכם אחר שפעל באותו אזור, ר' אהרון הכהן מלוניל, סובר שניתן לנהוג ככל אחת מן השיטות[19]. באשכנז כנראה שהונהג שלא לאומרה בעיקר בשל דעת התוספות ומהר"ם מרוטנבורג. ר' דוד אבודרהם מציין כי בספרד נהגו לומר בקשה זו כדברי רב עמרם גאון ורב סעדיה גאון. ברם בשולחן ערוך[20] נפסק "אין אומרים כשם שעשית וכו' אלא מסיים ועשית עמהם נסים וגבורות בימים ההם בעת הזאת. ויש אומרים שאומרים אותו". לפי כללי הפסיקה כאשר מביא השולחן ערוך סברה אחת בסתם (כלומר אינו מציין את האומרים אותה) וסברה שנייה בשם "יש אומרים" דעתו לפסוק להלכה כסברה הראשונה. לפיכך נקבע המנהג בפועל גם אצל קהילות הספרדים כמו אצל האשכנזים שלא לאומרה. לעומת זאת בכל נוסחי התפילה שלא היו תחת השפעת הנוסח הספרדי או האשכנזי גורסים אמירה זו עד היום, כך בנוסח איטליה, נוסח תימן בלדי וכן בנוסחים עתיקים שנשתקעו כדוגמת נוסח הרומניוטים ונוסח פרס.
נוסח התפילה
| נוסח תפילת על הנסים | |
| # | שורות 1-4 דלקמן נאמרות גם בחנוכה וגם בפורים: |
| 1 | עַל הַנִּסִּים[21] |
| 2 | נוסח הספרדים: וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַנֶּחָמוֹת[22] |
| נוסח ספרד: וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַנֶּחָמוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת | |
| נוסח אשכנז: וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת | |
| נוסח תימן בלדי: וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַפְּדוּת וְעַל הַפֻּרְקָן | |
| נוסח איטליה: וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַפְּדוּת | |
| נוסח פרובאנס ונוסח רומניא: וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת וְעַל הַפְּדוּת וְעַל הַפֻּרְקָן | |
| 3 | נוסח אשכנז, נוסח ספרד, נוסח הספרדים, נוסח פרובאנס ונוסח רומניא: שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ |
| נוסח תימן ונוסח איטליה: שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ | |
| 4 | בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן[23] הַזֶּה. |
| נוסח פרובאנס: בַּיָּמִים הָהֵם וּבַזְּמַן הַזֶּה. | |
| בחנוכה בלבד אומרים כדלקמן: | |
| 5 | בִּימֵי מַתִּתְיָה[24] בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנַאי[25] וּבָנָיו |
| 6 | כְּשֶׁעָמְדָה[26] מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה בנוסח רומניא מדלגים את סוף השורה: עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל |
| 7 | לְשַׁכְּחָם[27] תּוֹרָתָךְ[28][29] וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנָךְ[30] |
| 8 | וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם |
| 9 | מרבית הנוסחים: רַבְתָּ אֶת רִיבָם דַּנְתָּ אֶת דִּינָם נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם |
| נוסח תימן בלדי: וְדַנְתָּ אֶת דִּינָם וְרַבְתָּ אֶת רִיבָם וְנָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם | |
| 10 | מָסַרְתָּ[31] גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים |
| 11 | מרבית הנוסחים: וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים |
| נוסח הספרדים, נוסח פרובאנס ונוסח רומניא: וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים | |
| 12 | מרבית הנוסחים: וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ |
| נוסח תימן בלדי: וּפֹשְׁעִים בְּיַד עוֹשֵׂי תוֹרָתֶךָ | |
| 13 | נוסח הספרדים: לְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמָךְ |
| נוסח אשכנז, נוסח ספרד, ונוסח פרובאנס: וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶךָ[32] | |
| נוסח איטליה: וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָם | |
| נוסח תימן בלדי: וְעָשִׂיתָ לְךָ שֵׁם גָּדוֹל בְּעוֹלָמֶךָ | |
| נוסח רומניא: וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ | |
| 14 | מרבית הנוסחים: וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה |
| נוסח איטליה ונוסח רומניא: וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה | |
| נוסח תימן בלדי: וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ פֶלֶא וְנִסִּים | |
| בנוסח תימן בלדי מדלגים מכאן עד שורה 32 | |
| 15 | וְאַחַר כַּךְ[33] בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ[34] וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ[35] וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ[36] (בנוסח פרובאנס מוסיפים: וְאָמְרוּ הַלֵּל וְהוֹדָאָה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל) |
| 16 | מרבית הנוסחים: וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ |
| נוסח איטליה ונוסח רומניא: וּקָבְעוּם שְׁמוֹנָה יָמִים | |
| 17 | נוסח הספרדים, נוסח איטליה ונוסח רומניא: בְּהַלֵּל וּבְהוֹדָאָה. |
| נוסח אשכנז ונוסח ספרד: לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל. | |
| נוסח פרבואנס: לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְפָנֶיךָ | |
| עד כאן אומרים רק בחנוכה. לפי רוב הנוסחים (למעט נוסח אשכנז, נוסח ספרד, נוסח פרובאנס, נוסח רומניא ונוסח קטלוניה) ממשיכים בשורה 32 להלן. | |
| בפורים בלבד אומרים כדלקמן: | |
| 18 | בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר[37] בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה[38] |
| 19 | מרבית הנוסחים: כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע[39] |
| נוסח תימן בלדי: כְּשֶׁעָמַד הָמָן הָרָע עַל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל | |
| 21 | בִּקֵּשׁ[40] לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים |
| 23 | מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד |
| 24 | שורה זו מושמטת בנוסח תימן בלדי ובנוסח רומניא: בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר |
| 25 | וּשְׁלָלָם לָבוֹז |
| 26 | וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים |
| 27 | שורה זו נוספת בנוסח תימן בלבד: עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם וְדַּנְתָּ אֶת דִּינָם וְרַבְתָּ אֶת רִיבָם וְנָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם |
| 29 | הֵפַרְתָּ[41] אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ |
| 30 | וַהֲשֵׁבוֹתָ לוֹ גְמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ |
| 31 | שורה זו נוספת בנוסח תימן בלבד: וְעָשִׂיתָ לְךָ שֵׁם גָּדוֹל בְּעוֹלָמֶךָ וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ פֶלֶא וְנִסִּים |
| מכאן ואילך אומרים גם בחנוכה וגם בפורים: (אך לא בנוסח אשכנז, נוסח ספרד, נוסח רומניא ונוסח פרובאנס, ולפי נוסח פרובאנס אומרים קטע זה רק בפורים) | |
| 32 | נוסח הספרדים ונוסח פרובאנס: וְעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וְנִפְלָאוֹת |
| נוסח תימן בלדי: כְּשֶׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּהֶם פֶּלֶא וְנִסִּים כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת | |
| נוסח איטליה: וּכְשֶׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נֵס כֵּן עֲשֵׂה עִמָּנוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ פֶּלֶא וְנִסִּים בָּעֵת הַזֹּאת | |
| 33 | נוסח הספרדים נוסח איטליה ונוסח פרובאנס: וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל סֶלָה |
| נוסח תימן בלדי: וְעַל כֻּלָּם ה' אֱ-לֹהֵינוּ אָנוּ מוֹדִים לָךְ | |
על הנסים ביום העצמאות
בעקבות הקמת המדינה, הועלתה ההצעה להוסיף לסדר התפילה נוסח על הניסים ייעודי עבור יום העצמאות. במסגרת זאת, הרב פרופ' עזרא ציון מלמד טען כי לאורך הדורות כל המאורעות הלאומיים שפקדו את עם ישראל מצאו ביטויים בתפילה, ולאור זאת היה הראשון שחיבר תפילת על הניסים עבור יום העצמאות.[42] בהתאם לכך, מספר חוגים[43] בציונות הדתית וכן בקהילות רפורמיות וקונסרבטיביות נוהגים להוסיף את התפילה. עם זאת, הרבנות הראשית ומרבית הרבנים בחוגי הציונות הדתית לא תמכו בהוספה זו מחשש הפסק בתפילה. כמו כן, הרבנים בחוגים החרדיים כלל לא נדרשו לסוגיה עקב עמדתם השלילית ביחס להודאה על הקמת המדינה.
גם בקרב הנוהגים להוסיף על הנסים ביום העצמאות אין נוסח קבוע מקובל, ונכתבו מספר נוסחים. נוסח אחד התחבר כאמור על ידי הרב פרופסור עזרא ציון מלמד. יש נוסח נוסף ממחבר לא ידוע,[44] ויש נוסח שנתחבר על ידי הרב מנחם עמנואל הרטום וחביריו וקבל הסכמת כמה רבני איטליה.[45] גם ביום ירושלים נכתבו מספר נוסחי 'על הנסים', הנאמרים בידי מעטים בלבד.
לקריאה נוספת
- הרב ישראל דנדרוביץ, הזכרת מפלת האויבים בהודאת פורים וחנוכה, בתוך קובץ בית אהרן וישראל, גיליון קפג, שבט-אדר תשע"ו, עמודים: קנט-קסד.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: על הנסים |
- על הנסים, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- יהושע יגל, למה לא אומרים על הנסים בברכת מעין שלוש, באתר "ישיבה".
הפיוט על הנסים (לפורים), באתר הפיוט והתפילה- על הניסים ליום העצמאות – מאת עמוס חכם.
- הצעה נוספת לנוסח 'על הניסים' ליום העצמאות - חובר בידי אבי שמידמן ובן-ציון שפיץ.
- תפילת 'על הניסים ליום העצמאות מתוך אתר הפיוט והתפילה מבית הזמנה לפיוט
- מידע על על הנסים בקטלוג הספרייה הלאומית
- הרב אליעזר מלמד, דיני על הנסים, הלל וקריאה בתורה בחג חנוכה, באתר פניני הלכה
הערות שוליים
- ^ מסכת ברכות, ג', י"ד (מהדורת צוקרמנדל): "כל שאין בו מוסף כגון חנוכה ופורים, שחרית ומנחה מתפלל שמונה עשרה ואומר מעין המורע, אם לא אמר אין מחזירין אותו".
- ^ פרשת וישלח סימן כ"ו. מהדורת מירסקי עמוד קסט.
- ^ 3.0 3.1 מסכת סופרים פרק כ, מהדורת היגער עמוד 346. הנוסח הוא כדלקמן: "וכניסי פלאות ותשועות כהניך אשר עשית בימי מתתיה בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו, כן עשה עמנו ה' אלקינו ואלקי אבותינו ניסים ופלאות ונודה לשמך לנצח. ברוך אתה ה' הטוב"
- ^ מסכת שבת דף כ"ד, ע"א-ע"ב
- ^ ברכות פרק ז הלכה ד גמרא: "וכל שאין בו קרבן מוסף כגון חנוכה ופורים צריך להזכיר מעין המאורע אם לא הזכיר אין מחזירין אותו."
- ^ מסכת שבת דף כ"ד עמוד א: איבעיא להו מהו להזכיר של חנוכה בברכת המזון כיון דמדרבנן הוא לא מדכרינן או דילמא משום פרסומי ניסא מדכרינן? אמר רבא, אמר רב סחורה, אמר רב הונא: אינו מזכיר, ואם בא להזכיר מזכיר בהודאה. רב הונא בר יהודה איקלע לבי רבא סבר לאדכורי בבונה ירושלים אמר להו רב ששת כתפלה מה תפלה בהודאה אף ברכת המזון בהודאה.
- ^ 7.0 7.1 שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרפ"ב, סעיף א'. כמה אחרונים כתבו שאם שכח על הנסים בסעודת פורים חייב לחזור, כיון שיש חיוב לאכול פת בסעודת פורים.
- ^ ארחות חיים, הלכות ברכת המזון
- ^ 9.0 9.1 בסדר התפילה שלו בסוף ספר אהבה של משנה תורה
- ^ סדר תפילות חנוכה
- ^ מהדורת פרומקין חלק ב דף פב ע"ב ביחס לחנוכה דף פח ע"א ביחס לפורים
- ^ ביחס לנוסח על הנסים של חנוכה (עמוד רנו) - אך הוא מציין כי "ומן אלנאס מן יזיד פיה" (תרגום: ויש מן האנשים מוסיפים בו). ובנוסח על הנסים של פורים (עמוד רנז) אינו מזכירו
- ^ מהדורת הורוויץ עמ' 198 ו 207. מהדורת מכון אוצר הפוסקים עמ' של"ח, שנ"ב
- ^ מסכת ברכות ל"ד ע"א. אך התוספות (מסכת מגילה דף ד' ע"ב) דוחים זאת, שכן כל האיסור של התלמוד הוא על תפילה בלשון יחיד ולא בלשון רבים. ברם גם הם מתנגדים לאמירה שכן תקנת חכמים היא שתוספות לברכת העבודה הן בקשות לעתיד ואילו תוספות לברכת הודאה הן על העבר (ירושלמי ברכות, פרק ד הלכה ג גמרא).
- ^ עמוד 252
- ^ מהדורת רפאל חלק א עמוד רמז: "והאומר בסוף 'כשם שעשית עמהם נס כן עשה עמנו ה' אלוקינו' לא ייתכן, דהודאה היא ולא בקשה וראיתי בימי חרפי בלוניל העיר הקדושה שהיו מונעין את החזן מלאומרו".
- ^ הובא באבודרהם בסדר תפלות חנוכה
- ^ טור אורח חיים סוף סימן תרפ"ב
- ^ ארחות חיים, הלכות חנוכה סעיף כ"ב
- ^ סימן תרפ"ב סעיף ג'
- ^ יש גורסים בתוספת ואו "ועל הנסים"
- ^ באבודרהם וכן בסידור רבי יעקב עמדין מסתיימת שורה זו בשבח ועל הנפלאות. נוסח זה נמצא גם בסידור אדמו"ר הזקן.
- ^ יש מנקדים: בִּזְּמַן
- ^ נוסח אשכנז ונוסח ספרד גורסים מַתִּתְיָהוּ. בנוסח רומניא גורסים: מַתַּתְיָא
- ^ יש מנקדים חַשְׁמוֹנָאִי ויש מנקדים (התימנים, נוסח רומניא, וכן בסידורי אשכנז הישנים) חַשְׁמֻנַּאי
- ^ בנוסח פרובאנס ונוסח רומניא מוסיפים: עֲלֵיהֶם
- ^ בנוסח אשכנז גורסים: לְהַשְׁכִּיחָם.
- ^ בנוסח פרובאנס ונוסח רומניא גורסים: לְשַׁכְּחָם מִתּוֹרָתָךְ. כמה מן הראשונים (למשל אבודרהם) דוחים נוסח זה, כיוון שהן מנוגדות לדקדוק. בנוסח תימן בלדי הגרסה "לְבַטְּלָם מִתּוֹרָתֶךָ".
- ^ הניקוד לכ' הנוכח נוקד כאן כפי שמקובל אצל הספרדים והאיטלקים. אצל האשכנזים והתימנים והרומניוטים מנקדים את כף הנוכח בקמץ ובהתאם את האות שלפניה בסגול או שווא. במקרה זה: תּוֹרָתֶךָ.
- ^ אצל האשכנזים, התימנים ונוסח רומניא: רצונֶךָ
- ^ בנוסח תימן: וּמָסַרְתָּ
- ^ בנוסח פרובאנס מנקדים בְּעוֹלָמָךְ
- ^ אצל האשכנזים יש גורסים "כן"
- ^ בנוסח איטליה ונוסח פרובאנס: הֵיכָלָךְ
- ^ בנוסח איטליה: מִקְדָּשָׁךְ
- ^ בנוסח איטליה: קָדְשָׁךְ
- ^ בנוסח קטלוניה מוסיפים: הַמַּלְכָּה
- ^ בנוסח תימן מושמטות המילים בשושן הבירה
- ^ בנוסח רומניא גורסים הָרַע במקום הרשע.
- ^ נוסח תימן, נוסח איטליה, נוסח רומניא ונוסח קטלוניה: וּבִקֵּשׁ
- ^ בנוסח תימן וְהֵפַרְתָּ
- ^ ראו ספרו פרקי מנהג והלכה, עמ' 191-192. וכן, אודות זכות הראשונים.
- ^ שלמה רוזנר, על הניסים ביום העצמאות, דעות 26, נאמני תורה ועבודה, 2006
- ^ ראו בפיסקה 'קישורים חיצוניים' קישורים לנוסחי תפילה שונים.
- ^ מנחם עמנואל הרטום, מחזור מנהג איטלייאנו, רומא תש"ן, עמ' 136-137.
| תפילת העמידה | ||
|---|---|---|
| שלוש הברכות הראשונות | ||
| ברכות שבח | ברכת אבות • ברכת גבורות • ברכת קדושת השם | 
|
| הברכות האמצעיות | ||
| בקשות תפילת שמונה עשרה | ברכת חונן הדעת • ברכת תשובה • ברכת סליחה • ברכת גאולה • ברכת רפואה • ברכת השנים • ברכת קיבוץ גלויות • ברכת המשפט • ברכת המינים • על הצדיקים • ברכת ירושלים • מצמיח קרן ישועה • שומע תפילה | |
| בתפילת שבע | ברכת קדושת היום | |
| בתפילת תשע | מלכויות זכרונות ושופרות | |
| בתפילת עשרים וארבע | זכרונות • שופרות • אל ה' בצרתה לי • אשא עיני אל ההרים • ממעמקים קראתיך ה' • תפלה לעני כי יעטוף | |
| שלוש הברכות האחרונות | ||
| ברכות הודאה | ברכת עבודה • ברכת הודאה • ברכת שים שלום | |
| תוספות | ||
| הזכרות | משיב הרוח ומוריד הגשם • מוריד הטל • שאלת גשמים | |
| בחזרת הש"ץ | קדושה • מודים דרבנן • ברכת כהנים | |
| בזמנים מיוחדים | אתה חוננתנו • יעלה ויבוא • על הנסים • תפילת נחם • תפילת עננו • ועננו בורא עולם • ותערב • הוספות ושינויים לעשרת ימי תשובה • וידוי | |
| תפילות העמידה השונות | ||
| בכל יום | תפילת שחרית • תפילת מנחה • תפילת ערבית | |
| בשבתות ובמועדים | תפילת מוסף | |
| ביום הכיפורים (ובתענית ציבור) | תפילת נעילה | |
| פורים | ||
|---|---|---|
| מצוות החג | מקרא מגילה • מתנות לאביונים • משלוח מנות • סעודת פורים • שתיית יין בפורים | |
| מנהגים | משנכנס אדר מרבין בשמחה • אוזן המן • רעשן • התחפשות | |
| מגילת אסתר | אחשוורוש • ושתי • המן • עשרת בני המן • זרש • בגתן ותרש • מרדכי היהודי • אסתר • חרבונה • התך • הגי • כרשנא • שתר • אדמתא • תרשיש (מגילת אסתר) • מרס (אישיות מהתנ"ך) • מרסנא • ממוכן • זתר • כרכס • בזתא • אבגתא • תוספות למגילת אסתר • תרגומי מגילת אסתר לארמית | |
| תפילות ופיוטים | על הניסים • למנצח על אילת השחר • אשר הניא • ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר • ככלות ייני • ויאהב אומן ("קרובץ לפורים") • מי כמוך ואין כמוך • קוראי מגילה • שירים ופיוטים לפורים | |
| שונות | פרשת זכור • מצוות זכירת מעשי עמלק • מחיית זכר עמלק • תענית אסתר • סעודת אסתר • זכר למחצית השקל • מסכת מגילה • פורים קטן • פורים שני • שושן פורים • פורים משולש • עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון • בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר • עשרה בטלנים • קבר מרדכי ואסתר | |
| שמחת פורים | פורים שפיל • פורים רב • ליל שיכורים • פרודיות לפורים | |
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
35007682על הנסים