ברכת אבות

ברכת אבות היא הברכה הראשונה בתפילת העמידה. היא הראשונה מבין שלוש ברכות השבח שבתחילת התפילה. הברכה עוסקת בשבחו של הקל ובתאריו. שמה של הברכה נובע מפתיחתה בנושא שלושת האבות.

נוסח הברכה

בָרוּךְ אַתָה ה', אֱלוֹקֵינוּ וֵאֱלקֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלוקֵי אַבְרָהָם, אֱלֹקֵי יִצְחָק, וֵאֱלקֵי יַעֲקֹב, הָקֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, קֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים, וְקֹנֵה הַכֹּל, וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְמוֹ בְּאַהֲבָה. מֶלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִיעַ וּמָגֵן. בָּרוּךְ אַתָה ה', מָגֵן אַבְרָהָם.

שינויים בנוסח הברכה

אין הבדל רב בנוסח הברכה בין המנהגים השונים, אך קיימים מספר שינויים קטנים כדלהלן:

• בנוסח הספרדים אומרים "קונה הכל" ולא "וקונה הכל".
• בנוסח תימן בלדי אומרים "זוכר חסדי אבות" (ללא וא"ו במילה זוכר), ואין אומרים "למען שמו באהבה". וכן אומרים "רחמן" בחילוף המילה "עוזר" כך:"מלך רחמן מושיע ומגן". ומילת "מושיע" ללא וא"ו.
• בנוסח איטליה מוסיפים את המילה "גואל" בקטע "מלך גואל עוזר ומושיע ומגן".

תוספות

ערך מורחב – זכרנו לחיים

בעשרת ימי תשובה מוסיפים בין השורה "למען שמו באהבה", לבין השורה "מלך עוזר ומושיע" תוספת המתאימה לימים אלו:

• נוסח אשכנז ונוסח ספרד: ”זָכְרֵנוּ לְחַיִים, מֶלֶךְ חָפֵץ בַחַיִים, וְכָתְבֵנוּ בְסֵפֶר הַחַיִים, לְמַעַנְךָ אֱלֹקִים חַיִים.”
• נוסח איטליה: ”זָכְרֵנוּ לְחַיִים, מֶלֶךְ חָפֵץ בַחַיִים, וְכָתְבֵנוּ בְסֵפֶר הַחַיִים, לְמַעַנְךָ אֶל חַי.”
• בנוסח הספרדים ישנם מספר מנהגים, המקובל כיום ברוב הקהילות: ”זָכְרֵנוּ לְחַיִים, מֶלֶךְ חָפֵץ בַחַיִים, וְכָתְבֵנוּ בְסֵפֶר הַחַיִים, לְמַעַנְךָ אֱלֹקִים חַיִים.”
• בנוסח בלדי וכן אצל הספרדים במערב אירופה מקובל כיום לומר: ”זָכְרֵנוּ לְחַיִים, אֶל מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִים, כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִים, לְמַעַנְךָ אֱלֹקִים חַיִים קֵל חָי.” וכן זה הנוסח באבודרהם.

אבודרהם מביא שנהגו בזמנו לסיים בימים נוראים "אל חי ומגן, ברוך אתה ה' מגן אברהם" בלי החתימה "מלך עוזר ומושיע ומגן", והוא מתנגד למנהג.

ע"פ ההלכה, מתפלל שטעה ולא אמר תוספת זו בעשרת ימי תשובה אינו צריך לחזור ולאומרה, אלא ממשיך בתפילתו כרגיל.

הלכות הברכה

ברכת האבות היא הברכה היחידה בתפילת העמידה אשר פותחת במילים "ברוך אתה ה'", המילים המציינות פתיחה של ברכה. שאר הברכות רק נחתמות במילים אלו, אך לא נפתחות בהן. הדבר נובע מההלכה על-פיה ברצף ברכות, המכונה בהלכה "ברכה הסמוכה לחברתה", כפי שמתקיים בתפילת העמידה, רק הברכה הראשונה (במקרה זה ברכת אבות), נפתחת ב"ברוך". מצב כזה מתקיים גם במקומות נוספים, כגון ברכת המזון.

נהוג להשתחוות (או במונח המדויק יותר "לכרוע") בתחילת ברכת אבות ובסופה. המתפלל כורע על ידי כיפוף הברכיים והטיית פלג גופו העליון כלפי מטה במילים "ברוך אתה", ואחר כך מזדקף ואומר את שם ה'. פעולה זו נעשית הן במילים "ברוך אתה ה'" הפותחות את הברכה, והן במילים אלו בסיומה.

בשל היותה הברכה הראשונה, על המתפלל להתכוון בברכת אבות כדי לצאת ידי חובת תפילה. זאת בניגוד לשאר הברכות, בהן הכוונה אינה מעכבת. על פי הרמב"ם, על המתפלל לחזור על תפילתו אם לא כיוון בברכה זו. ברם, לדעת רוב הפוסקים אין לחזור בשל העדר כוונה, כי קרוב לוודאי שהמתפלל לא יתכוון גם בפעם השנייה.

משמעות הברכה

מקור הנוסח

לאחר הפתיחה, הברכה פותחת בתיאורו של ה' כאלוקי האבות – אברהם, יצחק, ויעקב – ובתיאורו במילים "האל, הגדול, הגיבור, הנורא".

השורות הראשונות של הברכה מבוססות על שני פסוקים בתורה המביאים את דברי משה:

• שמות, ג', ט"ו: ”כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹקֵי אֲבֹתֵיכֶם, אֱלֹקֵי אַבְרָהָם, אֱלֹקֵי יִצְחָק וֵאֱלקֵי יַעֲקֹב שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם; זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר.”
• דברים, י', י"ז: ”כִּי ה' אֱלֹקֵיכֶם הוּא אֱלֹקֵי הָאֱלֹקִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, הָקֵל הַגָּדֹל, הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא, אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד.”

בהמשך, הברכה מבוססת חלקית על דבריו של אברהם (בראשית, י"ד, כ"ב): ”הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל ה' ִ עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.”

שלילת תארים

כל הברכה נאמרת בלשון תיאורית, המתארת את גדולתו ומעשיו של הקל, ולא בלשון בקשה, דבר המתאים לסיווגה כ"ברכת שבח". הברכה מתאימה לתורת שלילת התארים, הגורסת שאין לייחס לאלקים תארים, מלבד תיאור מעשיו ותיאורי שלילה. ניתן להבחין כי אכן, מרבית התארים מתייחסים למעשיו של ה', ולא לתכונותיו העצמיות. לדוגמה, התואר "גומל חסדים טובים", לא מתייחס לתכונה של ה', אלא למעשה שהוא עושה – הוא גומל חסדים.

בתלמוד, מובא סיפור על אדם ששימש חזן לפני רבי חנינא, שהפריז בתארים חיוביים בברכת אבות ואמר "האל הגדול הגבור והנורא והאדיר והעזוז והיראוי החזק והאמיץ והודאי והנכבד", ועל כך ננזף על ידי ר' חנינא. ר' חנינא אמר כי התארים "הגדול הגיבור והנורא", אותם אנו בכל זאת מזכירים, נאמרים משתי סיבות: ראשית, הדברים נאמרו בתורה מפורשות, בספר דברים כפי שהוזכר לעיל; ושנית אנשי הכנסת הגדולה, תיקנו שיש לאמרם בתפילה. הרמב"ם מוסיף כי אנשי הכנסת הגדולה היו נביאים, ונבואתם היא שהקנתה להם את הזכות לשלב תארים אלו בתפילה.

קישורים חיצוניים

• ניתוח ברכת אבות באתר דעת

הערות שוליים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24414864ברכת אבות