עלי לאריג'אני

עלי לאריג'אני
علی لاریجانی

לידה	3 ביוני 1958 נג'ף, עיראק
נהרג	17 במרץ 2026 (בגיל 67) טהראן, איראן
מדינה
השכלה	אוניברסיטת שריף לטכנולוגיה אוניברסיטת טהראן
השקפה דתית	אסלאם שיעי
יו"ר תאגיד השידור של הרפובליקה האסלאמית של איראן ה־4 13 בפברואר 1994 – 23 במאי 2004 (10 שנים) → מוחמד האשמי רפסנג'אני עזתוללה זרגאמי ←
יו"ר הפרלמנט של הרפובליקה האסלאמית של איראן ה־5 5 ביוני 2008 – 28 במאי 2020 (12 שנים) → ע'ולאם-עלי חדאד-עאדל מוחמד באקר קאליבאף ←
חבר המג'לס 28 במאי 2008 – 26 במאי 2020 (12 שנים)
מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של הרפובליקה האסלאמית של איראן ה־2 15 באוגוסט 2005 – 20 באוקטובר 2007 (שנתיים) תחת הנשיא מחמוד אחמדינג'אד → חסן רוחאני סעיד ג'לילי ←
מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של הרפובליקה האסלאמית של איראן ה־6 5 באוגוסט 2025 – 17 במרץ 2026 (225 ימים) תחת הנשיא מסעוד פזשכיאן → עלי אכבר אחמדיאן
פעולות ומבצעים
מבצע עם כלביא מבצע שאגת הארי

עלי ארדשיר אַאמוׂלִי לאריג'אני (בפרסית: علی اردشیر آملی لاریجانی; 3 ביוני 1958 – 17 במרץ 2026) היה פוליטיקאי איראני שכיהן כמזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן מאוגוסט 2025 ועד מותו. כיהן בתפקיד זה גם בין אוגוסט 2005 לאוקטובר 2007, וכן כיו"ר המג'לס (הפרלמנט האיראני) בשנים 2008–2020.

לאריג'אני היה אחד משני נציגיו של המנהיג העליון לשעבר עלי ח'אמנאי במועצה, יחד עם חסן רוחאני. בתפקידו כמזכיר המועצה כיהן כנושא ונותן הראשי בנושאי הביטחון הלאומי, כולל בנושא תוכנית הגרעין האיראנית.

ב-17 במרץ 2026 נהרג בסיכול ממוקד במהלך מבצע שאגת הארי.

ביוגרפיה

עלי לאריג'אני נולד בנג'ף שבעיראק למשפחה שמקורה מהעיר אמול ממחוז מאזנדראן. אביו, אייתוללה מירזא האשמי אַאמוׂלִי, שימש כאייתוללה בעיר נג'ף לאחר שהוגלו על ידי השאה מוחמד רזא שאה פהלווי. ב-1979, לאחר המהפכה האסלאמית, חזרה המשפחה לאיראן.

הוא אחיהם של סאדק לאריג'אני, יו"ר המועצה האיראנית לאבטחת אינטרס המשטר; מוחמד ג'וואד לאריג'אני; באקר לאריג'אני, נשיא אוניברסיטת טהראן למדעי הרפואה; ופאזל לאריג'אני, נספח התרבות של איראן באוטווה.

לאריג'אני הוא בוגר תואר ראשון במדעי המחשב ובמתמטיקה מאוניברסיטת שריף לטכנולוגיה, ובעל תואר שני ודוקטור בפילוסופיה מערבית מאוניברסיטת טהראן. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בהיבטים המתמטיים בפילוסופיה של עמנואל קאנט, והוא חיבר שלושה ספרים על קאנטיאניזם.

קריירה פוליטית

עלי לאריג'אני, 2009

בשנים 1981–1989 כיהן כסגן שר העבודה והעניינים החברתיים בממשלתו של מיר-חוסיין מוסאווי. לאחר התפטרותו של מוחמד ח'תאמי ממשרת שר התרבות וההדרכה האסלאמית, מונה לאריג'אני לשר בפועל, והמינוי אושרר על ידי הפרלמנט ב-1 באוקטובר 1992.

ב-21 ביולי 1994 התמנה לראש רשות השידור האיראנית. הוא כיהן בתפקיד זה עשר שנים, עד 21 ביולי 2004.

באוגוסט 2004 הפך ליועצו לענייני ביטחון של המנהיג העליון עלי ח'אמנאי.

לאריג'אני היה מועמד לנשיאות בבחירות 2005, וסיים את המירוץ במקום השישי, לאחר שקיבל 5.94% מהקולות.

הוא נבחר כמועמדה של המועצה לתיאום כוחות המהפכה, גוף שהורכב ממפלגות שמרניות וארגונים בעלי השפעה, אך בסופו של דבר התברר כי זכה לפופולריות הנמוכה ביותר מבין שלושת המועמדים השמרנים – האחרים היו מחמוד אחמדינז'אד (שזכה בבחירות בסיבוב השני) ומוחמד באקר קאליבאף.

בשנת 2005 נתמנה למזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, גוף העוסק בין היתר במדיניות הגרעין של איראן.

בבחירות למג'לס במרץ 2008 זכה לאריג'אני במושב מטעם העיר קום. במאי 2008 נבחר ליו"ר המג'לס השמיני, וב-2012 וב-2016 נבחר גם לראשות המג'לס התשיעי והעשירי בהתאמה. בבחירות פברואר 2020 הוא לא התמודד.

בשנת 2021 הופקד על ניהול המשא ומתן על הסכם אסטרטגי מקיף ל-25 שנה עם סין בשווי מיליארדים.

ב-12 באוקטובר 2022, במהלך ההפגנות באיראן נגד חובת עטיית החג'אב, היה לאריג'אני הבכיר הפוליטי הראשון באיראן שמתח ביקורת על הדיכוי הקשה של המשטר האיראני (שבמהלכו מתו מאות אנשים), וטען שעל המשטר להיות סבלני יותר כלפי הצעירים שרוצים חופש מדת. הוא הוסיף כי "ממשלה אסלאמית פירושה שאנשים מנהלים את חייהם בעצמם. אם צעירים לא מיישמים אחד מעקרונות השריעה מתוך השקפת עולם חברתית – זה לא פסול ב-100%".

ב-14 בנובמבר 2024, לאחר שנפגש עם בשאר אל-אסד, ישראל ביצעה גל תקיפות בעודו בדמשק. בגל התקיפות, ישראל תקפה גם באזור שכונת הווילות באל-מאזה ליד שגרירות איראן, ששם לפי דיווחים שהה לאריג'אני, ולאחר התקיפות הוא דווח כ"מנותק קשר". לאחר מספר שעות דווח שבזמן התקיפה היה לאריג'אני בפגישה נוספת, שלפי הדיווחים, לא הייתה אמורה לקרות באותו זמן. בתקיפה נהרגו מספר יועצים שהגיעו עם לאריג'אני לדמשק.

ב-5 באוגוסט 2025 מונה בשנית למזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי על ידי הנשיא מסעוד פזשכיאן והחליף את עלי אכבר אחמדיאן.

על פי העיתון הצרפתי "לה פיגארו", בינואר 2026, בתקופה בה התקימו הפגנות רחבות היקף באיראן מנע לאריג'אני תוכנית להדיח את אייתוללה עלי ח'אמינאי ולאחר מכן קיבל מח'אמינאי את האחריות לניהול המדינה. תוכנית ההדחה התגבשה בלילה שבין 7 ל-8 בינואר 2026, יממה לפני טבח בו נרצחו בלילה אחד אלפים רבים עד עשרות אלפי מפגינים על ידי המשטר. לאריג'אני היה אחראי לדיכוי המחאות בכוח קטלני. הוא פעל לריסון התנגדות פנימית, עמד בקשר עם רוסיה, קטאר ועומאן, פיקח על המשא ומתן הגרעיני עם ארצות הברית, וגיבש תוכניות לניהול המדינה במהלך המלחמה עם ארצות הברית. התחזקותו דחקה לשוליים את הנשיא מסעוד פזשכיאן.

ב-17 במרץ הוא נהרג בסיכול ממוקד על ידי חיל האוויר הישראלי במסגרת מבצע שאגת הארי.

חיים אישיים

הוא היה חתנו של אייתוללה מורטזה מוטהרי, לאחר שנשא לאישה את בתו פַרידֶה. לזוג נולדו שתי בנות ושני בנים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עלי לאריג'אני בוויקישיתוף

• עלי לאריג'אני, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• עלי לאריג'אני, ברשת החברתית אינסטגרם
• ליאור בן ארי, ה"יס מן" חזר לקדמת הבמה: מספר 2 החדש-ישן באיראן, באתר ynet, 30 באוגוסט 2025
• שי ישראל, "יש לך 12 שעות לברוח מאיראן": המוח מאחורי משטר האייתוללות שעל הכוונת של ישראל, i24news‏, 22 בפברואר 2026
• גדעון לב, הוא פוליטיקאי חסר רחמים - ופילוסוף מבריק. מיהו עלי לאריג'אני, האיש החזק באיראן, באתר הארץ, 12 במרץ 2026

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

עלי לאריג'אני42923483Q336363