החלטה 1747 של מועצת הביטחון של האו"ם

 החלטה 1747 של מועצת הביטחון של האומות המאוחדות של האו"ם

תאריך	24 במרץ 2007
ישיבה מספר	5,647
קוד	(מסמך)
נושא	סנקציות על תוכנית הגרעין של איראן
סיכום הצבעה	15 הצביעו בעד 0 הצביעו נגד 0 נמנעו
תוצאה	התקבלה

החלטה 1747 של מועצת הביטחון של האומות המאוחדות הייתה החלטת מועצת הביטחון של האו"ם, בהתייחס לכמה דו"חות של הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית (IAEA), אשר החמירה את הסנקציות שהוטלו על איראן בהקשר לתוכנית הגרעין האיראנית. היא אושרה פה אחד על ידי מועצת הביטחון של האומות המאוחדות ב-24 במרץ 2007.

ביוני 2006, חמשת חברי מועצת הביטחון הקבועים יחד עם גרמניה הציעו חבילת תמריצים כלכליים, כולל העברת טכנולוגיה בשדה הגרעיני האזרחי, בתמורה לכך שאיראן תוותר לצמיתות על תוכנית העשרת האורניום השנויה במחלוקת שלה. איראן טוענת שהיא לא קיבלה את ההצעה הזו כי היא לא הייתה אטרקטיבית מספיק ובגלל זכותה הבלתי ניתנת לערעור להעשיר אורניום למטרות שלום. כדי להצדיק את עמדתה, איראן התייחסה להסכמים קודמים שנחתמו בין השאה של איראן למערב בנוגע ליורודיף ובושהר. איראן גם התייחסה להסכמים דומים בין המערב למדינות אחרות כמו צפון קוריאה או לוב, שבהן הסכמים שהושגו והבטחות שניתנו לא קוימו.

כבר בהחלטה 1737, שאומצה על ידי מועצת הביטחון בדצמבר 2006, הוטלה סדרת סנקציות ראשונית נגד איראן משום שלא השעתה את תוכנית העשרת האורניום שלה. בהחלטה 1747, המועצה החליטה להחמיר את הסנקציות שהוטלו על איראן בקשר לתוכנית הגרעין של המדינה. היא גם החליטה להטיל איסור על מכירת נשק לאיראן ולהגביר את ההקפאה על נכסים שכבר קיימים.

רקע: בדיקות הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה

ערך מורחב – תוכנית הגרעין של איראן

גישה לאתרים גרעיניים: לפי הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית (IAEA), איראן טרם הכריזה על מלוא היקף תוכניתה ולא אפשרה גישה מלאה ובלתי מוגבלת לכל אתרי הגרעין שלה. התוכנית הייתה קיימת כבר 18 שנים, וחלק ממנה היה מחוץ לסמכותה של הסוכנות. מצב זה הדאיג את הסוכנות ואת הקהילה הבין-לאומית. איראן טענה כי אפשרה לסבא"א לגשת לכל אתרי הגרעין שלה מרצון ויותר מכל מדינה אחרת, על ידי חתימה על פרוטוקולי NPT נוספים.

ההשעיה הקודמת של איראן: איראן טענה כי הסכם קודם להשהיית העשרת האורניום לשנתיים שנחתם ב-2004 לא הניב תוצאות מוחשיות עבור אף צד. איראן הביעה דאגה רשמית לחשוף מידע נוסף לסבא"א בשל האיומים הצבאיים החוזרים שהמערב השמיע מאז 2005. בהמשך, סבא"א הצהירה כי אינה יכולה להסיק שאין חומרים או פעילויות גרעיניות לא מוצהרות באיראן והפנתה את התיק למועצת הביטחון.

הצהרת כוונות

חברי מועצת הביטחון הקבועים, כולל רוסיה וסין, הצהירו על כוונתם למנוע מאיראן להשיג נשק להשמדה המונית בשל הרטוריקה הלוחמנית שלה כלפי המערב וישראל מאז המהפכה האיראנית. בעיקרון, מועצת הביטחון של האו"ם (UNSC) והסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית (IAEA) אישרו את זכותה של איראן לטכנולוגיה גרעינית של שלום בהתאם לאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT).

איראן טענה שהיא רוצה לבנות רשת של תחנות כוח גרעיניות עם קיבולת של 20,000 מגה-ואט עד 2020. איראן התייחסה לזכותה הבלתי ניתנת לערעור לפתח טכנולוגיה גרעינית למטרות אזרחיות ושלום במסגרת האמנה כדי להצדיק את עמדתה. המנהיג העליון של איראן הצהיר בפתווה כי החזקה ושימוש בנשק גרעיני הם "אנטי-אסלאמיים". גורמים איראניים התעקשו שאין להם כוונה לפתח נשק גרעיני, אך המערב הטיל בכך ספק משום שהעשרת אורניום היא טכנולוגיה דו-שימושית.

איראן הודיעה שהיא אינה מתכוונת להשעות את תוכנית ההעשרה שלה. שר החוץ האיראני מנוצ'הר מותכי אמר למועצת הביטחון לאחר ההצבעה: "העולם חייב לדעת – והוא יודע – שגם הסנקציות הפוליטיות והכלכליות הקשות ביותר או איומים אחרים, חלשים מדי כדי לכפות על האומה האיראנית לסגת מדרישותיה החוקיות והלגיטימיות". הוא הוסיף: "השעיה אינה אפשרות ולא פתרון". איראן הזכירה למועצת הביטחון גם את תמיכת תנועת המדינות הבלתי-מזדהות בתוכנית הגרעין האזרחית שלה ואת התנגדותן לכל מתקפה צבאית נגד איראן. הצהרה זו של תנועת המדינות הבלתי-מזדהות, ברמת הפסגה, ייצגה 118 מדינות.

פירוק נשק גרעיני

ערך מורחב – פירוק נשק גרעיני

נכון ל-2007, לא היה ידוע על קיומו של נשק להשמדה המונית בידי איראן והיא חתמה על הסכמים שמכחישים החזקה כזו, כולל אמנת הנשק הביולוגי, אמנת הנשק הכימי והאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT). מספר מדינות, כולל ארצות הברית, בריטניה וצרפת, האשימו את איראן בכוונה חשאית לפתח נשק גרעיני. לפי רוב ההערכות, איראן הייתה במרחק של לפחות שנתיים עד שש שנים מלהיות מסוגלת לייצר פצצה אטומית, גם אם תרצה.

איראן האשימה את המערב ב"צביעות וסטנדרטים כפולים". איראן גינתה את חברי מועצת הביטחון על כך שאינם עושים את מה שהם מטיפים לאחרים: כלומר, להיפטר מהנשק להשמדה המונית שלהם. במרץ 2006, איראן גינתה בחריפות את החלטת בריטניה לחדש את מערכת הנשק הגרעיני טילי טריידנט. לטענתה, היא גם הרגישה מאוימת מהפריסה הצבאית של ארצות הברית בעיראק, אפגניסטן ובמזרח התיכון. איראן הצביעה על כך שארצות הברית היא המדינה היחידה בהיסטוריה שהשתמשה בנשק גרעיני ולא שללה את האפשרות להשתמש בו שוב בעתיד כחלק מדוקטרינת בוש , ובניגוד למגילת האומות המאוחדות.

איראן טענה כי הסטנדרט הכפול שמופעל על ישראל אינו צודק ומטריד בהתחשב בהחזקתה בנשק גרעיני, באי-עמידתה באמנה למניעת הפצת נשק גרעיני וביחסה כלפי הפלסטינים. ישראל הצהירה באופן לא רשמי שהיא זקוקה לנשק גרעיני כדי להבטיח את הישרדותה בסביבה עוינת במזרח התיכון, מאז עצמאותה ב-1948 ולאחר השואה. איראן השיבה כי המזרח התיכון לא צריך לשאת באחריות לפשעים נגד האנושות ולזוועות שביצעו הנאצים במלחמת העולם השנייה נגד היהודים באירופה.

תחנת הכוח הגרעינית בושהר

ערך מורחב – תחנת הכוח הגרעינית בבושהר

בשנת 1995, רוסיה חתמה על חוזה לאספקת כור מים קלים לתחנת הכוח בבושהר, בחוזה שהוערך בין 700,000,000 ל-1,200,000,000 דולר. למרות שההסכם קובע שמוטות הדלק המשומש יוחזרו לרוסיה לעיבוד מחדש, ארצות הברית הביעה דאגה שאיראן תעבד מחדש את המוטות בעצמה, כדי להשיג פלוטוניום לפצצות אטום. במרץ 2007, בעקבות סירובה של איראן להפסיק את ההעשרה, רוסיה הודיעה כי תמנע את אספקת הדלק הגרעיני, תוך שימוש בתירוץ של תשלומים באיחור בנוגע לכור בבושהר, אף על פי שאיראן הכחישה את הטענה לתשלום מאוחר. כתוצאה מכך, הכור בושהר היה צפוי לפעול רק ב-2009, לאחר חמישה עיכובים של שנתיים כל אחד.

רוסיה הכריזה שוב ושוב על התנגדותה לכל מתקפה צבאית נגד מתקני הגרעין האזרחיים של איראן. בינואר 2007, רוסיה הודיעה על מכירת 29 יחידות של מערכת הטילים 9K330 טור שלה לאיראן כחלק מעסקה בשווי מיליארד דולר להגנה על מתקני הגרעין שלה.

הצדקה לתוכנית

ערך מורחב – כלכלת איראן

איראן הצהירה כי תוכניתה מונעת מצרכים כלכליים ולמטרות התקדמות מדעית בלבד. איראן טענה כי עתודות הנפט הגדולות שלה יסתיימו בהכרח, לאור צריכת האנרגיה המקומית הגוברת שלה ובגלל יצוא הנפט שלה. איראן התייחסה לדוחות הממשל הפדרלי של ארצות הברית מתקופת השאה ולהערכות עצמאיות אמריקאיות עד 2006 כדי להצדיק את עמדתה. איראן גם התייחסה להחלטה של רוסיה להפסיק אספקת דלק לתחנת הכוח הגרעינית שלה כסיבה נוספת לכך שהיא אינה יכולה להסתמך על מדינות אחרות לאספקת צרכיה בדלק גרעיני.

איראן גם טענה שהיא הוציאה כבר יותר מדי כסף - יותר מעשרה מיליארד דולר אמריקאי ב-30 השנים האחרונות - על תוכנית הגרעין האזרחית שלה מכדי לוותר עליה כעת. יתרה מזאת, היא טענה שההשעיה היא דרך של המערב לערער את עצמאותה של איראן ואת התקדמותה. אם זכויותיה לא יכובדו על ידי מועצת הביטחון, איראן איימה לפרוש מהאמנה לאי הפצת נשק גרעיני. איראן גם טענה כי יש לה תוכניות לבנות עוד תחנות כוח גרעיניות בעתיד.

במרץ 2007 הוכרז כי איראן תנפיק שטר של 50,000 ריאל, כאשר הנושא שעל השטר הוא תוכנית האנרגיה הגרעינית האיראנית, שהפכה לאובייקט של גאווה לאומית וסמל לעצמאות עבור רבים מהאיראנים.

יחסי איראן עם ארצות הברית וישראל

ערכים מורחבים – יחסי איראן – ארצות הברית, התנגדות לפעולה צבאית נגד איראן, יחסי איראן–ישראל

נושאים נוספים שהשליכו על ההחלטה:

• המלחמה הכלכלית והתעשייתית שניהלה ארצות הברית נגד איראן במשך שנים רבות, באמצעות העיצומים נגד איראן.
• הקפאת נכסי איראן שהוחזקו מחוץ למדינה מאז המהפכה ב-1979, בסכום של מעל 10 מיליארד דולר לפי הערכות מסוימות.
• הטענות על פגיעה באיראנית בזכויות אדם של אזרחי איראן.

שתי המדינות פנו לתעמולה ומלחמה פסיכולוגית דרך התקשורת. איראן כינתה את ארצות הברית "השטן הגדול" וקראה "מוות לאמריקה". מנגד, נשיא ארצות הברית ג'ורג' וו. בוש הכריז על איראן כחלק מ"ציר הרשע". ארצות הברית גם האשימה את איראן בפגיעה בשלום במזרח התיכון על ידי תמיכה בצדדים הלוחמים כלכלית וצבאית מעבר לגבולותיה, במיוחד בעיראק על ידי תמיכה באלימות סקטוריאלית ובמורדים, בלבנון דרך חזבאללה ובשטחים הפלסטיניים דרך חמאס.

איראן גם הכחישה שהיא רוצה לראות "את ישראל נמחקת מהמפה" כפי שדווח בתקשורת הזרה. שר החוץ האיראני אישר כי מדיניותה המוצהרת של איראן כלפי ישראל היא לעודד את פתרון המדינה האחת באמצעות משאל עם ארצי שבו תיבחר ממשלה שכל הפלסטינים וכל הישראלים יצביעו עבורה יחד.

איראן התייחסה גם לתקיפת הכור הגרעיני בעיראק ב-1981 על ידי ישראל כסיבה נוספת לכך שהיא אינה יכולה לחשוף מידע נוסף על תוכניתה לסבא"א. ישראל הצהירה כי "איראן חמושה גרעינית אינה מקובלת על ישראל" וכי היא תנקוט פעולה צבאית אם הקהילה הבין-לאומית תיכשל בהגבלת תוכנית הגרעין של איראן.

החלטות קשורות

• החלטה 1696 של מועצת הביטחון של האו"ם, הדרישה מאיראן להפסיק את תוכנית ההעשרה שלה, 31 ביולי 2006
• החלטה 1737 של מועצת הביטחון של האו"ם, הטילה סנקציות ראשוניות, 23 בדצמבר 2006
• החלטה 1803 של מועצת הביטחון של האו"ם, המחייבת את איראן להפסיק פעילויות הקשורות להעשרה, 3 במרץ 2008
• החלטה 1835 של מועצת הביטחון של האו"ם, המאשרת מחדש החלטות קודמות, 27 בספטמבר 2008
• החלטה 1929 של מועצת הביטחון של האו"ם, הטילה סנקציות ואמצעי אכיפה, 9 ביוני 2010
• החלטה 2231 של מועצת הביטחון של האו"ם, המאשרת את תוכנית הפעולה המשותפת והמקיפה, 20 ביולי 2015

פקיעת תוקף ההחלטה

הוראות החלטה 1747 בוטלו בהחלטת מועצת הביטחון של האומות המאוחדות 2231, החל מיום יישום הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית, 16 בינואר 2016.

ראו גם

• הארגון לאנרגיה אטומית של איראן
• חיל האוויר והחלל של משמרות המהפכה האסלאמית
• תוכנית הגרעין של איראן
• עיצומים נגד איראן
• יחסי איראן – ארצות הברית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

החלטה 1747 של מועצת הביטחון של האו"ם42962782Q2145803