הבחירות לנשיאות איראן 2005

‹ 2001 2009 ›
הבחירות לנשיאות איראן 2005
17 ביוני 2005 (סיבוב ראשון) 24 ביוני 2005 (סיבוב שני)
שיעור ההצבעה	62.66% (סיבוב ראשון) 59.84% (סיבוב שני)
מועמד	מחמוד אחמדינז'אד	אכבר האשמי רפסנג'אני
מפלגה	ברית בוני איראן האסלאמית	אגודת אנשי הדת הלוחמים
מספר הקולות	17,284,782	10,046,701
אחוזים	63.24%	36.76%
הזוכה: מחמוד אחמדינז'אד

הבחירות לנשיאות 2005 באיראן נערכו ב-17 ביוני 2005, והסיבוב השני נערך ב-24 ביוני. מוחמד ח'אתמי, הנשיא היוצא, התפטר מתפקידו ב-2 באוגוסט 2005, לאחר שכיהן שתי קדנציות רצופות של ארבע שנים על פי חוקת איראן.

מאחר שאף מועמד לא קיבל את רוב הקולות בסיבוב הראשון, נערך סיבוב שני בין שני המועמדים המובילים, הנשיא לשעבר (1989–1997) אכבר האשמי רפסנג'אני ומחמוד אחמדינז'אד, ראש העיר השמרני של טהראן. אחמדינז'אד אמנם הגיע למקום השני בסיבוב הראשון, אך ניצח בסיבוב השני עם 63% מהקולות, לא מעט בעקבות התגייסות של רשתות מסגדים ומצביעים שמרנים וקיצונים, והצבעת מחאה נגד האליטה המושחתת ולמען "דם פוליטי חדש". הוא נחשב תומך נאמן של המנהיג העליון השמרני ח'אמנאי.

לוח זמנים

לוח הזמנים של הבחירות נקבע בתיאום בין משרד הפנים למועצת שומרי החוקה ל-17 ביוני 2005. נקבע גם כי הבחירות ימשיכו במידת הצורך לסיבוב שני, שיתקיים שבוע לאחר הסיבוב הראשון, ב-24 ביוני 2005. רישום המועמדים החל ב-10 במאי 2005 ונמשך חמישה ימים, עד 14 במאי. אם מועצת שומרי החוקה הייתה מבקשת, ייתכן שהזמן היה מוארך בחמישה ימים נוספים, עד ל-19 במאי. המועמדים לא הורשו לצאת בקמפיין פרסומי, עד לפרסום הרשימה הסופית של המועמדים המאושרים. התקופה הרשמית לפרסום הייתה מ-27 במאי עד 15 ביוני.

זכות הצבעה בסיבוב הראשון הייתה לאזרחים איראנים שנולדו ב-17 ביוני 1990 או לפני כן, המתגוררים באיראן או מחוצה לה. בסיבוב השני יכלו להצביע אזרחים איראנים שנולדו ב-24 ביוני 1990 או לפני כן.

מועמדים

רישום המועמדים הסתיים ב-14 במאי 2005 ו-1,014 מועמדים נרשמו להתמודדות, כולל רבים שלא היו בעלי הכישורים הנדרשים בחוק. יותר מ-90% מהמועמדים היו גברים, לעומת רק כתשעים מועמדות נשים. החוק הנוגע לתהליך הבחירות אינו כולל דרישות כלשהן מאנשים שרוצים להירשם כדי להתמודד: הוא רק מספק רשימת כישורים שייבדקו על ידי מועצת שומרי החוקה.

על המועמדים להיות מאושרים תחילה על-ידי מועצת שומרי החוקה, בטרם יועמדו להצבעה ציבורית וניתן היה לצפות כי חלק מהמועמדים לא יזכו לאישור, כשהשמות הבולטים היו אבראהים אצע'רזאדה ואבראהים יזדי, שכבר נדחו על-ידי המועצה במהלך הבחירות לפרלמנט האיראני 2004 ו/או במהלך הבחירות לנשיאות איראן 2001 . הייתה גם הערכה שגם מוסטפא מוין , המועמד הרפורמיסטי השנוי ביותר במחלוקת, ייפסל. אך הבלתי צפוי הייתה פסילתו של השמרן רזא זאווארעי , חבר לשעבר במועצת שומרי החוקה ומועמד מאושר לנשיאות בשתי מערכות בחירות קודמות.

כמו כן, הייתה סבירות גבוהה לדחיית מועמדותן של נשים, בגלל מונח מעורפל ("רג'אל", رجال) בחוקה האיראנית, דרישה למועמדים לנשיאות, שעשויה להתפרש כ"גברים" או כ"אצילים". מועצת שומרי החוקה, שהיא גם הפרשנית הרשמית של החוקה, ציינה בבחירות קודמות כי ההגבלה עדיין לא נשקלה לעומק, שכן לפי חוות דעת המועצה לא נרשמו נשים שעמדו בדרישות האחרות של החוקה; אך עדיין, המועצה מאמינה כי הדרישה לא תתאים לנשים.

כמו כן התקיימו דיונים בהצעת חוק חדשה במג'לס להגבלת הגיל המקסימלי של המועמדים לבחירות לנשיאות. הדבר נתפס בעיני רבים כניסיון להגביל את השתתפותם של רפסנג'אני ושל מהדי כרובי. הניסיון נכשל ולא התקדמה הצעה כזו.

מועמדים שאושרו

רשימת כל האנשים שנרשמו לתפקיד אינה זמינה לציבור, אך מועצת שומרי החוקה פרסמה ב-22 במאי רשימה סופית של שישה מועמדים שאושרו ודחתה את כל המועמדים העצמאיים וכמה מועמדים משני האגפים, ובמיוחד את המועמדים הרפורמיסטיים מוסטפא מוין ומוחסן מהראליזאדה . הדבר עורר מחאה ציבורית רחבה, כולל הפגנות סטודנטים באוניברסיטת טהראן. בעקבות כך, שלח המנהיג העליון, עלי ח'אמנאי, מכתב בקשה למועצת שומרי החוקה לאישורם של מוין ומהראליזאדה. למחרת, ב-23 במאי, הודיעה מועצת שומרי החוקה על אישורם של השניים.

מוחסן רזאי, אחד המועמדים השמרנים שאושרו, פרש בערב ה-15 ביוני.

אלה המועמדים, שאושרו על ידי מועצת שומרי החוקה:

על-מפלגתי

• אכבר האשמי רפסנג'אני, יו"ר המועצה האיראנית לאבטחת אינטרס המשטר ונשיא איראן לשעבר, שזכה לתמיכתן של כמה מפלגות משני האגפים, אך נחשב כמי שנוטה יותר לשמרנים. הוא הוזמן לרוץ לנשיאות על ידי מפלגת תומכי הבנייה (רפורמיסטית), אגודת אנשי הדת הלוחמים (שמרן), מפלגת העבודה האיסלאמית (שמרנית) ומפלגת בית הפועלים (רפורמיסטית). רפסנג'אני אישר כי הוא מתמודד בבחירות ב-10 במאי.

רפורמיסטים

• מהדי כרובי, יו"ר המג'לס לשעבר, מזכ"ל מועצת אנשי הדת הלוחמים (MCS), הנתמך גם על ידי אגודת המהנדסים האסלאמית , אגודת חסידי דרך האימאם ומפלגת הדמוקרטיה.
• מוחסן מהראליזאדה , סגן נשיא וראש ארגון הספורט הלאומי.
• מוסטפא מוין , שר המדע, המחקר והטכנולוגיה לשעבר, הנתמך על-ידי חזית השותפות האסלאמית של איראן (IIPF) ומג'אהדין מארגון המהפכה האסלאמית (MIRO). IIPF, מפלגה רפורמיסטית רבת השפעה באיראן, הודיעה כי לא תתמוך באף מועמד לנשיאות מחוץ למפלגה, מלבד מוסאווי ומוין. מאחר שמוסאווי סירב להתמודד, הם תמכו במוין, שלטענתם היה המועמד הסביר ביותר לזכות בתמיכתן של מפלגות רפורמיסטיות אחרות.

שמרנים

• מחמוד אחמדינז'אד, ראש עיריית טהראן, חבר באגודת המהנדסים האסלאמית (ISE), הנתמך על ידי חלקים מסוימים בברית בוני איראן האסלאמית (ABII). למרות שאחמדינז'אד הודיע בתחילת פברואר כי לא יתמודד, הוא שינה את דעתו בהמשך.
• מפקד המשטרה לשעבר מוחמד באקר קאליבאף. קאליבאף טען בשיחות פרטיות כי הוא האדם שחמינאי יצביע עבורו.
• עלי לאריג'אני, נציג המנהיג העליון במועצה העליונה לביטחון לאומי ומנהל רשות השידור האיראנית לשעבר.

מועמדים שפרשו

הפרישה החשובה ביותר הייתה של מוחסן רזאי, אחד המועמדים שאושרו על-ידי מועצת שומרי החוקה. רזאי השתתף במרוץ עד לערב ה-15 ביוני 2005, יומיים לפני הבחירות ושעות ספורות לפני המועד האחרון. הוא פרש מהמירוץ כדי להוביל ל"שילוב קולות האומה" ו"יעילותם", ולא תמך באף מועמד.

קמפיין

רפסנג'אני ניהל את הקמפיין עם פמליה של לימוזינות מרצדס ממוגנות ירי. הוא הצביע על ליברליזציה בדעותיו לגבי לבוש אסלאמי הולם. בעוד שב-2002 הוא אמר שחשיפת קווצת שיער אחת של אישה מאחורי החג'אב היא "פגיון שנשלח ללב האסלאם", אחמדינז'אד ניצל את רשתות המסגדים ואת קשריו האישיים עם משמרות המהפכה והבסיג' לטובת הקמפיין שלו. בפרסומות בטלוויזיה הוא נראה מתפלל ומשבח את ותיקי מלחמת איראן-עיראק על קורבנותיהם.

חלק מהבוחרים החרימו את הבחירות כסמל לאי-תמיכה במשטר הנוכחי ובמעשיו. מנהיג החרם המפורסם ביותר היה אכבר גנג'י, עיתונאי שהיה כלוא בכלא אווין בגלל עבודתו.

בעוד שחלק מחברי הקהילה האינטלקטואלית באיראן תמכו בחרם, ביקשו כמה דמויות מפתח להצביע בבחירות, בנימוק כי אי הצבעה תביא לבחירתו של אחד משלושת המועמדים השמרנים. שהיו כולם אנשי צבא עם רקע במשמרות המהפכה. רובם תמכו במוין כמועמד המועדף עליהם, אך כמה מהם גם הביעו תמיכה ברפסנג'אני או בכרובי.

התנהלות

לאחר הסיבוב הראשון של הבחירות, כמה אנשים, כולל מהדי כרובי, המועמד הרפורמיסטי הפרגמטי שסיים במקום השלישי אך היה הראשון כאשר פורסמו לראשונה תוצאות חלקיות, טענו כי רשת של מסגדים, כוחות צבאיים של משמרות המהפכה וכוחות מיליציה של הבסיג' שימשו באופן בלתי חוקי כדי לגייס ולגייס תמיכה באחמדינז'אד. כרובי טען במפורש כי מוג'תבא ח'אמנאי, בנו של המנהיג העליון, היה מעורב באירוע. חמינאי האב כתב בתגובה לכרובי והזכיר כי ההאשמות הללו הן מתחת לכבודו ויגרמו למשבר באיראן, שאותו הוא לא יאפשר. בתגובה התפטר כרובי מכל תפקידיו הפוליטיים, ובכלל זה תפקידו כיועץ למנהיג העליון וחבר המועצה האיראנית לאבטחת אינטרס המשטר. למחרת, ב-20 ביוני, הופסקה הדפסתם של כמה עיתוני בוקר רפורמיסטיים על ידי התובע הכללי של טהראן, סעיד מורתזווי, בשל פרסום מכתבו של כרובי. גם רפסנג'אני, המועמד המוביל, הצביע על התערבות מאורגנת ובלתי צודקת באמצעות "הכוונת" קולות, ותמך בתלונתו של כרובי.

תוצאת בחירות חשודה הייתה שיעור הצבעה של 95% ומקום ראשון לאחמדינז'אד במחוז דרום ח'וראסאן. זאת למרות המספר הגדול של מוסלמים סונים באזור זה, והקשר של אחמדינז'אד לאסלאם שיעי קיצוני. כמה קבוצות פוליטיות טענו, כי אחמדינז'אד הגיע למקום השני רק בשל התמיכה והפרסום הבלתי חוקיים שנתנו לו במהלך ההצבעה המפקחים שנבחרו על-ידי מועצת שומרי החוקה, בעוד שהם היו צריכים להישאר בלתי מפלגתיים על-פי חוק הבחירות.

תוצאות

שיעור ההצבעה עמד על כ-64% בסיבוב הראשון, ירידה קלה ביחס להצבעה בבחירות הקודמות, שעמדה על 67%. הסיבוב הראשון היה צמוד עם הבדלים קלים במספר הקולות בהם זכה כל מועמד, מה שהוביל לסיבוב שני שבוע לאחר מכן בהשתתפות אחמדינז'אד והנשיא לשעבר, אכבר האשמי רפסנג'אני. רפסנג'אני, שנחשב למועמד המוביל ומיצב את עצמו כאיש מרכז, הובס על ידי אחמדינז'אד בסיבוב השני.

לאחר תוצאות הסיבוב הראשון תמכו רבים מתומכי החרם ומתומכיהם של המועמדים הרפורמיסטיים ברפסנג'אני. היה זה הסיבוב השני הראשון בהיסטוריה של איראן, ובסופו ניצח אחמדינז'אד עם יתרון של כ-25% על יריבו.

מועמד	סיבוב ראשון		סיבוב שני
	קולות	%	קולות	%
אכבר האשמי רפסנג'אני	6,179,653	22.00	10,046,701	36.76
מחמוד אחמדינז'אד	5,710,354	20.33	17,284,782	63.24
מהדי כרובי	5,056,686	18.00
מוחמד באקר קאליבאף	4,075,189	14.50
מוסטפא מוין	4,069,699	14.49
עלי לאריג'אני	1,716,081	6.11
מוחסן מהראליזאדה	1,287,440	4.58
סך הכל	28,095,102	100.00	27,331,483	100.00
הצבעות כשרות	28,095,102	95.83	27,331,483	97.63
הצבעות פסולות/ריקות	1,221,937	4.17	663,770	2.37
סה"כ הצבעות	29,317,039	100.00	27,995,253	100.00
מצביעים רשומים/אחוזי הצבעה	46,786,418	62.66	46,786,418	59.84

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הבחירות לנשיאות איראן 2005 בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

הבחירות לנשיאות איראן 200541262424Q251830