עזון
 | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | קלקיליה |
| ראש העיר | אחמד ענאיה (أحمد عناية) |
| שטח | 9.1 קמ"ר |
| אזור זמן | UTC +2 |
|
(למפת צפון השומרון רגילה)   עזון | |
עַזּוּן (בערבית: عزّون) היא עיירה פלסטינית, בנפת קלקיליה, כ-8 קילומטרים מזרחית לקלקיליה, על הדרך בין שכם לקלקיליה (כביש 55), בגובה של כ-300 מ' מעל פני הים. מזרחית לה נמצאים כפר לאקף וקרני שומרון, צפונית לה נמצא כפר סיר, מערבית לה נבי אליאס ואלפי מנשה ודרומית לה כפר ת'ולת' וסניריא.
בשנת 2012 הרשות הפלסטינית החליטה על איחוד מוניציפלי של ח'ירבת עסלה (ער') ועיזבת א-טביב עם עזון.[1]
על פי המפקד שערכה הרשות הפלסטינית בשנת 2017, אוכלוסיית עזון מנתה 9,269 תושבים, רובם המכריע מוסלמים ומיעוט קטן של נוצרים.[2]
בין השנים 2008-2004 כיהנה אשה נוצרית כראש העיר בעזון.[3]
לאחר הסכם אוסלו, 2,342 דונם - 24.7% משטח העיירה (ובתוכם השטח הבנוי) סווגו כשטח B ואילו רוב שטח העיירה, 7,130 דונם - 75.3%, סווגו כשטח C.[1]
אטימולוגיה
יש שני מקורות אפשריים לשם הכפר. האפשרות הראשונה היא שיבוש של המילים עין אל-עז (ערבית: عين العز) והאפשרות השנייה שנראית לו הגיונית יותר, היא שמקור המלה עזון הוא במלה הארמית עז, כלומר חזק ואיתן ואלו היו שתי תכונות שאפיינו את בני המקום.[4]
היסטוריה
העיירה בנויה על תל קדום שהיה מיושב עוד מתקופת הברזל בארץ ישראל. כקילומטר מצפון לכפר נמצאו עתיקות וביניהן מספר מגדלי אבן עתיקים. משלחת PEF שביקרה במקום בשנת 1873 מצאה שישה או שבעה שרידי מגדלים כאלה, שמאחד מהם שרדו שישה נדבכים וכן חלק מהגג. התושבים המקומיים מסרו לחוקרים שאלו שרידי "מגדלי כרמים" עתיקים.[5]
אחרי 1967, העתיקות נסקרו על ידי רשות העתיקות הישראלית ובחפירות נחשפו כלי חרס מהתקופה ההלניסטית והרומית הקדומה וכן מהתקופה הביזנטית. בעזון נמצאה כתובת קבר של וטרן רומאי המתוארכת למאה השנייה או השלישית.[6]
העיירה המודרנית הוקמה ככפר במאה ה-18 על ידי אנשים משבט בני צעב.
בשנת 1799 לאחר שנפוליאון, כבש את יפו ופנה צפונה לכיבוש עכו, החלק המזרחי של שדרת המסע נגרר לקרב, בוואדי עזון עם לוחמים מעזון וכל כפרי הסביבה, בפיקוד עבד אל-מריחה (عابد المريحة) מאנשי עזון. הצרפתים הסתבכו בצמחייה העבותה שבתחתית וואדי עזון והלוחמים הכפריים תקפו אותם מלמעלה והציתו את צמחייה. המפקד הצרפתי נהרג והחיילים הצרפתים נסוגו לכיוון מישור החוף.
בשנות ה-60 של המאה ה-19 העניקו השלטונות העות'מאניים לכפר עזון חלקת אדמה חקלאית בשם "עָ'בּת עזון" באזור שבו שכן "יער ארסור", ליד ח'ירבת טָבּסוֹר (Tabsor), במקום בו נמצאת היום העיר רעננה. חלקת חורש מנותקת זו הפכה לגרעין של ח'ירבת עזון, שנוסדה על ידי משפחות מכפר עזון.[7] ראה להלן.
במלחמת העולם הראשונה הכפר שימש בסיס של צבאות טורקיה וגרמניה. לאחר מלחמת העצמאות היה בו מחנה של צבא ירדן.[דרוש מקור]
במפקד האוכלוסין של שנת 1931 היו בו 994 תושבים ו-218 בתים נושבים. לפי מפקד 1967, מספר תושביו היה 2,111.[8].
במפקד שערכו שלטונות המנדט בשנת 1945 נמצא ששטח הכפר עזון הוא 23,496 דונם, מתוכם, 19,142 דונם היו רשומים על שמות תושבים ו-4,354 דונם היו אדמות מושע.[9]הכפר עצמו היה בנוי על 29 דונם.[10]
במהלך השלטון הירדני שכן במקום מחנה צבאי ירדני, בו שירתו חלק מתושבי עזון. ב-1954 נרצח חקלאי בשדות רעננה-כפר סבא, ככל הנראה על ידי חייל ירדני ממחנה עזון. בעקבות זאת ערך צה"ל את פעולת התגמול "ברוך 1" נגד המחנה הצבאי בעזון, שבה נהרגו מספר חיילים ירדניים וחייל צה"ל יצחק ג'יבלי נפל בשבי הירדני.[11]
לאחר 1967
בעקבות מלחמת ששת הימים ב-1967, הכפר עבר משליטה ירדנית לישראלית. לפי מפקד 1967, מספר תושביו היה 2,111[12]
בספטמבר 1968 נחנך בכפר סניף של דואר ישראל ומפעל מים[13].
בעקבות התגברות מעשי טרור כנגד יהודים מצד תושבי הכפר, נסלל באמצע שנות ה-90, קטע כביש העוקף את עזון מצפון. עד אז הכביש הראשי, כביש 55, עבר דרך הכפר עזון. עם השנים, נבנו בתים קרובים יותר לכביש העוקף מצפון, ובהתאמה התגברו אירועי טרור רבים כלפי יהודים הנוסעים בכביש 55, בעיקר אירועי זריקות אבנים המתרחשים על בסיס יומיומי[14][15][16][17].
בזמן האינתיפדה השנייה בשנת 2003, החלה ישראל בהקמתה של גדר הפרדה, השטח שבין העיירה למטעי הזיתים שלה הופקע בצו תפיסה צבאי לצורך בניית הגדר[18][19].
בשנת 2016 נחשב עזון לאחד ממוקדי הטרור המרכזיים בפיקוד המרכז. צעירים מחמולת רדואן (חמולה גדולה בכפר) ביצעו פיגועים ובתגובה נערכו פעילויות סיכול של שב"כ וצה"ל.[20].
מלחמת חרבות ברזל
באוקטובר 2023, עם פתיחת מלחמת חרבות ברזל, נמצאה בכפר מעבדה של חמאס לייצור מטעני חבלה, שהושמדה על ידי כוחות הנדסה של צה"ל[21]. ב-2 בינואר 2024 הרג כוח צה"ל ארבעה מחבלים שהתבצרו בבית בכפר וירו לעבר הכוח.[22]
אוכלוסייה
| מפקדי אוכלוסין - עזון | |||
| שנה | תושבים | מקור | הערות |
| 1922 | 700 | [10] | |
| 1931 | 994 | [10][12] | גרו ב-218 בתים |
| 1945 | 1,190 | [10][9] | |
| 1961 | 2,096 | [10] | |
| 1967 | 2,111 | [12] | |
| 1987 | 3,200 | [10] | |
| 1997 | 5,871 | [10] | |
| 2005 | 7,985 | [10] | |
| 2007 | 8,526 | [10] | |
| 2017 | 9,269 | [2] | כולל ח'ירבת עסלה ועיזבת א-טביב |
תשתיות
חשמל ומים: עזון, ח'ירבת עסלה ועיזבת א-טביב חוברו לרשת החשמל ורשת המים בראשית שנות השמונים.[1]
ביוב: בכל הכפרים במועצה אין רשת ביוב והתושבים מפנים שפכים לבורות ספיגה פרטיים, דבר שעלול לזהם את מקורות המים.[1]
חינוך
בעזון שבעה בתי ספר, חמישה מתוכם הם בתי ספר יסודיים והשניים הנוספים הם תיכונים, אחד לבנים ואחד לבנות.
ח'רבת עזון
ערך מורחב – חירבת עזון
קבוצה מתושבי עזון, נדדה במאה ה-19 והקימה על גבעת טָבְּסוּר[23] "מאחז" בשם ח'רבת עזון (כיום שכונת "נאות שדה" ברעננה). בשנת 1948 ברחו תושבי היישוב לכפר עזון ולמקומות נוספים באזור.[24]
בעיירה עברה הדרך העתיקה בין יפו לשכם, שהפכה מאוחר יותר לכביש 55.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עזון |
- מידע על אתר 13789 עזון, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
- יהושע בריינר וניר יהב, נוהל שכן: בין ההתנחלות מעלה שומרון לכפר עזון, באתר וואלה!, 17 במאי 2012
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 The Applied Research Institute – Jerusalem, Azzun Town Profile (including ‘Isla & ‘Izbaat Tabib Localities), web.archive.org, 2013
- ^ 2.0 2.1 Palestinian Central Bureau of Statistics (PCBS), Preliminary Results of the Population, Housing and Establishments Census, 2017, פברואר 2018, עמ' 82-64
- ^ CHRIS & EAPPI, web.archive.org, 2014-01-11
- ^ מוסטפא מוראד אלדבע' - مصطفى مراد الدباغ, אודות הכפר עזון (عزون) בספר "ארצנו פלסטין (بلادنا فلسطين) (עמ' 389), באתר www.palestineremembered.com (בערבית)
- ^ C. R. (Claude Reignier) Conder, Horatio Herbert Kitchener Kitchener, Edward Henry Palmer, Walter Besant, The survey of western Palestine : memoirs of the topography, orography, hydrography, and archaeology, London : Committee of the Palestine exploration fund, 1881-1883, עמ' 171
- ^ משה כוכבי (ע), יהודה, שומרון וגולן: סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח, ירושלים: כרטא, 1972, עמ' 228
- ^ The Oak Forest of the Sharon (al-Ghaba) in the Ottoman Period: New Insights from Historical- Geographical Studies, escholarship.org
- ^ זאב וילנאי, אנציקלופדיה אריאל, עמ' 5684
- ^ 9.0 9.1 Government of Palestine, Department of Statistics, Village Statistics, April, 1945, 1945, עמ' 21
- ^ 10.0 10.1 10.2 10.3 10.4 10.5 10.6 10.7 10.8 عزون - 'Azzun (עזון), באתר .Palestine Remembered, 2007
- ^ צנחנים, מבצע ברוך - פעולת תגמול כפר עזון 1954, באתר www.202.org.il
- ^ 12.0 12.1 12.2 זאב וילנאי, אריאל - אנציקלופדיה לידיעת א"י, ת"א: עם עובד, 1976, עמ' 5684
- ^ סניף דואר ישראלי נפתח בכפר עזון ליד קלקיליה, מעריב, 17 בספטמבר 1968
- ^ https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/14554637?amp=1
- ^ https://www.0404.co.il/?p=901340
- ^ https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/849/895.html
- ^ https://t.me/newshomron55/4606
- ^
יותם ברגר, תושבי העיירה הפלסטינית עזון: צה"ל מונע מאיתנו לגשת למטעי הזיתים שלנו, באתר הארץ, 27 בפברואר 2016
- ^ עמירה הס, המדיניות יצרה 4 סוגים של מובלעות, באתר הארץ, 23 במרץ 2006
- ^ יוחאי עופר, מוקד טרור: הכפר עזון אחראי על רוב הפיגועים בשומרון, באתר nrg, 2 בדצמבר 2016
- ^ לילך שובל, במהלך פעילות של כוחות הביטחון: עשרות מחבלי חמאס נעצרו, מעבדת אמל"ח הושמדה, באתר ישראל היום, 14 באוקטובר 2023;
נעצרו כ-280 מבוקשים באיו"ש וחטיבת הבקעה, 157 מהם מחמאס, באתר צה"ל, 14 באוקטובר 2023
- ^ לילך שובל, במהלך מבצע לילי: ארבעה מחבלים חוסלו בכפר עזון, באתר ישראל היום, 2 בינואר 2024
- ^ במקום נערכו קרבות בין חיילים הודים מצבא בריטניה לבין כוחות טורקיים שנערכו שם בקו הגנה, לאחר שנסוגו מקו יפו. לא ידוע על קורות התושבים של ח'רבת עזון
- ^ זאב וילנאי, אריאל
 | ||
|---|---|---|
| ערים | קלקיליה | 
|
| מועצות מקומיות | חבלה • כפר ת'ולת' • עזון | |
| כפרים | אבו סלמאן • אימאתין • אל-פונדוק • באקת אל-חטב • בית אמין • ג'יוס • ג'ינסאפוט • ג'ית • עזון • חג'ה • כפר לאקף • כפר קדום • נבי אליאס • סניריא • עזון עתמה • עיזבת א-טביב • ערב א-רמאדין • פלאמה • פרעתא • ראס א-טירה • ראס עטייה | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
39181014עזון