הרב נפתלי קפלן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף נפתלי קפלן)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משגיח
הרב נפתלי קפלן
לידה 1932 (גיל: 93 בערך)
תרצ"ב
ארצות הברית
חיבוריו הדרכות ועצות בעבודת השם
השתייכות חרדי, ליטאי
בת זוג חיה

הרב נפתלי קפלן (נולד בכ"ג טבת תרצ"ב, 1932) הוא מייסד ומשגיח ישיבות "נתיב הדעת" ו"דעת אהרן". בעבר שימש כמשגיח בישיבות קול תורה, בית מתתיהו, מאור יצחק ובית שמואל.

ביוגרפיה

הרב קפלן נולד בארצות הברית ליהושע בצלאל, ששימש בערוב ימיו כגבאי ומגיד שיעור בחברת 'קובעי עיתים לתורה' שבבית הכנסת זכרון משה[1], ולסילקא לאה.

למד ולימד בישיבת בולטימור אצל הרב יעקב יצחק רודרמן, וכן אצל המשגיח רבי דוד קרונגלס, אותו הוא מחשיב לרבו המובהק, ואף השתתף לאחר פטירתו בהוצאת שיחותיו בספרים המכונים 'שיחות חכמה ומוסר'.

נישא בארצות הברית לחיה, בת הרב יהודה לייב נקריץ, ראש ישיבת בית יוסף - נובהרדוק וחתנו של הרב אברהם יפה'ן.

בראשית דרכו בארץ התקרב לראש ישיבת מיר רבי חיים שמואלביץ ואף למד עמו בחברותא. התגורר בשכונת בית וגן וקבע את תפילותיו בישיבת קול תורה, שם התקרב אל המשגיח רבי גדליה אייזמן ואל ראש הישיבה רבי שלמה זלמן אוירבךך.

כיהן בעבר כמשגיח בישיבת אור שמח, ולאחר מכן בישיבות קול תורה[2], בית מתתיהו, מאור יצחק ובית שמואל. גם היה שותף בביסוס ישיבת מיר במודיעין עילית.

בניסן ה'תשס"ט יזם את פתיחת ישיבת נתיב הדעת המכונה "ישיבת קפלן" בראשות בנו הרב אברהם קפלן.

בשנת תשע"ח יזם את הקמת ישיבת דעת אהרן המכונה "קפלן החדשה" בה מכהן כראש ישיבה בנו הרב ניסן קפלן.

הרב קפלן עומד בראשות ארגון לחיזוק לימוד המוסר, אשר במסגרתו הוקמו כוללי אברכים ייחודיים ללימוד מוסר עשרים דקות כל יום[3].

יזם והפעיל מסגרות של קמפים עבור בחורים מכלל הישיבות, אשר בשונה ממחנות הקיץ המאורגנים על ידי הישיבות, קמפ זה נועד להחדיר אוירה של מוסר, מתוך הקדשת שעות רבות ללימוד תורה ולשיחות עם רבנים מפורסמים. מהבולטים שברבני 'קמפ המוסר' היו רבי דב יפה, הרב אשר אריאלי ועוד. הרב קפלן הפסיק עם קמפים אלו בראשית שנות ה'תש"ע, עקב חשש ממחלוקת. במשך שנים היה מוסר בביתו שיחות הדרכה למחנכים ומשגיחים.

בשנת תשפ"ג עבר להתגורר בסמוך לישיבת נתיב הדעת ברמות.

גישתו החינוכית

גישתו של הרב קפלן גורסת כי על הרמי"ם להתמקד יותר בתלמידים העילויים על פני שאר התלמידים, כדי לטפח מהם את דור העתיד.[4] והא אף הקים מספר כוללים יחודיים לאברכים עילויים.

במקביל, יזם יחד עם הרב משה הלל הירש ועוד ראשי ישיבות, הקמת ישיבה קטנהב אווירה פחות לוחצת ותובענית ובנתינת זמנים מוגדים לפעילויות המיועדות להוצאת מרץ[5].

דעתו היא כי יש לתת לתלמיד מרחב פרטי שיעניק לו משמעת עצמית ועצמאות מסוימת. אחד מהכללים הבולטים בישיבתו הוא שצוות הישיבה אינו נכנס לחדרי הפנימייה, מאחר והפנימייה היא מרחב בו התלמיד אחראי לעצמו[דרוש מקור].

הרב שטינמן התבטא עליו: ”רבי נפתלי קפלן אינו סתם "משגיח" כי אם "מחנך", וכיום כמעט אין "מחנכים”[6].

דרכו המוסרית

משנתו המוסרית של הרב קפלן מתאפיינת בגישה שכלתנית, ומתמקדת בהבנת דרכי הנהגת הבריאה ובחיבור פנימי אל הבורא באמצעות אמונה חושית. שיעוריו לתלמידים נמסרים בעיקר על הספרים דרך ה', דעת תבונות ונפש החיים. הוא מוסר ועדים שבועיים על ספרים אלו, ולעיתים רחוקות גם שיחות כלליות.

הרב קפלן דוגל בהקמת 'קבוצות', דהיינו חבורות של מוסר, שבאמצעותן מחוייב האדם לעבודה עקבית שלא נתונה לשינויים, על ידי ההתחייבות לשאר בני החבורה ומעקב שבועי משותף בין כולם. הוא מרחיב על ה'חבורות' בהקדמת ספרו, וכן מעודד את הקמתם בין תלמידיו, הן בישיבותיו והן במקומות אחרים. ככלל, דרכו של הרב קפלן דוגלת בעבודה איטית וממושכת, שלב אחר שלב, שיכולה להתמשך שנים ארוכות.

בשנת התשפ"ד הקים הרב קפלן את חבורת 'מארי תבונה' שעל ידי ארגון 'תבונות', שנועדה לייסד קבוצות אברכים בכל רחבי הארץ תחת מעקבו האישי[7].

חיבוריו

  • קונטרס בדרכי העבודה של בן תורה[דרושה הבהרה].
  • הדרכות ועצות בעבודת השם, תשפ"ב.

משפחתו

תלמידיו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים