הרב נפתלי קפלן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף נפתלי קפלן)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, מכלולזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, מכלולזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
משגיח
הרב נפתלי קפלן
לידה 1932 (גיל: 93 בערך)
תרצ"ב
ארצות הברית
חיבוריו הדרכות ועצות בעבודת השם
השתייכות חרדי, ליטאי
בת זוג חיה

הרב נפתלי קפלן (נולד בתרצ"ב, 1932) הוא מייסד ומשגיח ישיבות "נתיב הדעת" ו"דעת אהרן". בעבר שימש כמשגיח בישיבות קול תורה, בית מתתיהו, מאור יצחק ובית שמואל.

ביוגרפיה

הרב קפלן נולד בארצות הברית ליהושע בצלאל, בעל מלאכה ששימש בערוב ימיו כגבאי ומגיד שיעור בחברת 'קובעי עיתים לתורה' שבבית הכנסת זכרון משה[1], ולאמו סילקא לאה.

למד ולימד בישיבת בולטימור אצל הרב יעקב יצחק רודרמן, וכן אצל המשגיח הרב דוד קרונגלאס, אותו הוא מחשיב לרבו המובהק, ואף השתתף לאחר פטירתו בהוצאת שיחותיו בספרים המכונים 'שיחות חכמה ומוסר'.

נישא בארצות הברית לחיה, בת הרב יהודה לייב נקריץ, ראש ישיבת בית יוסף - נובהרדוק וחתנו של הרב אברהם יפה'ן.

בראשית דרכו בארץ התקרב לראש ישיבת מיר רבי חיים שמואלביץ[2] ואף למד עמו בחברותא. התגורר בשכונת בית וגן וקבע את תפילותיו בישיבת קול תורה, משם התקרב אל המשגיח רבי גדליה אייזמן ואל ראש הישיבה רבי שלמה זלמן אוירבך.

כיהן בעבר כמשגיח בישיבת אור שמח, ולאחר מכן בישיבות קול תורה[3], בית מתתיהו, מאור יצחק ובית שמואל. גם היה שותף בביסוס ישיבת מיר במודיעין עילית.

בניסן ה'תשס"ט יזם את פתיחת ישיבת נתיב הדעת המכונה "ישיבת קפלן" בראשות בנו הרב אברהם קפלן.

בשנת תשע"ח יזם את הקמת ישיבת דעת אהרן המכונה "קפלן החדשה" בה מכהן כראש ישיבה בנו הרב ניסן קפלן.

הרב קפלן עומד בראשות ארגון לחיזוק לימוד המוסר, אשר במסגרתו הוקמו כוללי אברכים ייחודיים ללימוד מוסר עשרים דקות כל יום[4].

יזם והפעיל מסגרות של קמפים עבור בחורים מכלל הישיבות, אשר בשונה ממחנות הקיץ המאורגנים על ידי הישיבות, קמפ זה נועד להחדיר אוירה של מוסר, מתוך הקדשת שעות רבות ללימוד תורה ולשיחות עם רבנים מפורסמים. מהבולטים שברבני 'קמפ המוסר' היו רבי דב יפה, הרב אשר אריאלי ועוד. הרב קפלן הפסיק עם קמפים אלו בראשית שנות ה'תש"ע, עקב חשש ממחלוקת. במהלך שנים ארוכות היה מוסר בביתו שיחות הדרכה לקבוצות שונות של מחנכים ומשגיחים.

בשנת ה'תשפ"ב הוציא לאור את ספרו "הדרכות ועצות בעבודת השם".

בשנת תשפ"ג עבר להתגורר בסמוך לישיבת נתיב הדעת ברמות.

גישתו החינוכית

גישתו של הרב קפלן גורסת כי יש להתמקד יותר בתלמידים העילויים על פני שאר התלמידים, כדי לטפח מהם את דור העתיד.[5] לצורך כך הוא מקפיד על סינון גבוה בבחירת תלמידים לישיבותיו, ואף הקים מספר כוללים יחודיים לאברכים עילויים.

מאידך, יזם יחד עם הרב משה הלל הירש ועוד ראשי ישיבות, הקמת ישיבה קטנה בקונספט שונה מהמקובל במובן של אווירה פחות לוחצת ותובענית ובנתינת זמנים מוגדים לפעילויות המיועדות להוצאת מרץ[6].

חלק ממשנתו החינוכית היא כי יש לתת לתלמיד מרחב פרטי שיעניק לו בחירה אישית ועצמאות מסוימת, בלי סתירה למשמעת שאמורה להיות לו כלפי רבותיו. אחד מהכללים הבולטים בישיבתו הוא שחל איסור על הרבנים להיכנס לחדרי הפנימייה של התלמידים, אף לא לצורך חינוכי, בהיות שהפנימייה היא מרחב בו התלמיד אמור להיות אחראי לעצמו.

הרב שטינמן התבטא עליו: ”רבי נפתלי קפלן אינו סתם "משגיח" כי אם "מחנך", וכיום כמעט אין "מחנכים”[7].

דרכו של הרב קפלן בחינוך מתבטאת בצורה פרטנית ויחודית, על ידי שיחות צמודות עם תלמידים והטלת תפקידים לעבודה אישית לפי אופי התלמיד, במרווח זמן של חודשים בין שיחה לשיחה.

דרכו המוסרית

משנתו המוסרית של הרב קפלן מתאפיינת בגישה שכלתנית. שיעוריו לתלמידים נמסרים בעיקר על הספרים דרך ה', דעת תבונות ונפש החיים.

הרב קפלן דוגל בהקמת 'קבוצות', דהיינו חבורות של מוסר, שבאמצעותן מחוייב האדם לעבודה עקבית שלא נתונה לשינויים, על ידי ההתחייבות לשאר בני החבורה ומעקב שבועי משותף בין כולם. הוא מרחיב על ה'חבורות' בהקדמת ספרו, וכן מעודד את הקמתם בין תלמידיו, הן בישיבותיו והן במקומות אחרים.

חיבוריו

  • קונטרס בדרכי העבודה של בן תורה[דרושה הבהרה].
  • הדרכות ועצות בעבודת השם, תשפ"ב.

משפחתו

תלמידיו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים