רבי דב יפה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי דב יפה
לידה 3 ביוני 1928
ט"ו בסיון תרפ"ח
וילנא
פטירה 8 בנובמבר 2017 (בגיל 89)
י"ט בחשוון תשע"ח
מקום פעילות רכסים, כפר חסידים, ירושלים
השתייכות ליטאים
חיבוריו סדרת לעבדך באמת - סדרת "שמע בני"

רבי דב יפה (3 ביוני 1928; ט"ו בסיוון תרפ"ח - 8 בנובמבר 2017; י"ט בחשוון ה'תשע"ח) היה משגיח ומנהל רוחני בישיבת כנסת חזקיהו בכפר חסידים ובישיבת קול יעקב בירושלים וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה, מן הבולטים בבעלי המוסר בשנות ה'ת"ש[1].

ביוגרפיה

הרב יפה, מאזין עם הרב אליהו לופיאן לשיעורו של הרב אליהו אליעזר מישקובסקי בישיבת כנסת חזקיהו

נולד[2] בווילנה לטובה גיטל ולצבי יחזקאל יפה. בשנת ה'תרצ"ה (1935) עלתה משפחתו לארץ ישראל והתיישבה בתל אביב. למד בישיבת היישוב החדש, שם התקרב לרבי יואל קלופט, ובהמשך למד בישיבה שהקים רבו בפרדס חנה. אחר כך למד בישיבת חברון שבירושלים, חלק מהתקופה בחברותא עם הרב חיים ישעיהו הדרי. באותה תקופה התקרב לרבי יחזקאל סרנא, והושפע רבות מרבי יעקב משה חרל"פ[3]. בעקבות מלחמת ה'תש"ח עבר לישיבת פוניבז' שבבני ברק, שם הכיר את המשגיח רבי אליהו אליעזר דסלר. באותה תקופה הוא עמד בקשר אישי עם החזון איש, ובעקבות הדרכה ממנו עבר ללמוד בישיבת סלבודקה שבעיר עם חבר. לימים הרבה לצטט בשמו אמרות והדרכות[4].

בשנת ה'תשי"א התחתן עם רבקה כהן, שגדלה כיתומה בבית דודה רבי אהרן כהן, ראש ישיבת חברון. לאחר נישואיו גר בשכונת גאולה, בסמוך לישיבה, ולמד כשלוש שנים בכולל שבישיבת מיר. שם שמע שיחות מהמשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין.

בתמיכת רבי אליהו לופיאן, המנהל הרוחני של ישיבת כנסת חזקיהו, החל הרב יפה למסור בה ועדים, עוד כששכנה בזכרון יעקב. בשנת ה'תשט"ו, כאשר היה הרב יפה בן 27, הזמינו הרב לופיאן לכהן לצדו כמשגיח קבוע. הרב יפה עבר להתגורר ברכסים, בסמוך לישיבה. הוא מסר "ועדים", ופעם בשלושה שבועות מסר שיחה במקום הרב לופיאן. באלול ה'תש"ל, לאחר פטירת הרב לופיאן, התמנה תחתיו למנהל הרוחני של הישיבה. כאשר נפתחה ישיבת "כנסת חזקיהו לצעירים", על ידי הרב אליהו אליעזר מישקובסקי, מסר הרב יפה את שיעור הפתיחה.

בשנת ה'תש"ל נקרא הרב יפה על ידי רבי הלל כגן, משגיח ישיבת גרודנא, לכהן בה כמנהל רוחני ומסר שם שיחות מספר שנים. בשנת ה'תשמ"ז החל למסור שיחות בישיבת קול יעקב בירושלים. בשנותיו האחרונות מסר גם שיחה שבועית בישיבת "קרן אורה" שבכרמיאל. כן מסר שיחות מוסר בבית המוסר בירושלים. בביתו שברכסים מסר בכל שבוע מספר "ועדים" מוסריים, למחנכים, לאברכים ולבחורים.

בכ"ו באב ה'תשע"ב צורף הרב יפה למועצת גדולי התורה של דגל התורה. היה מנשיאי קופת העיר בני ברק והצטרף למסעות גדולי התורה שארגנה הקופה החל משנת ה'תשס"ט, כן יסד את מעמדי התפילה בי"א בסיוון, יום פטירת השל"ה, על קברו. היה מורה הדרך של מוסדות חרדיים, בהם רשת הכוללים "רינה של תורה".

נפטר לאחר תקופת מחלה, בי"ט בחשוון ה'תשע"ח. הלוויתו יצאה מקריית צאנז בנתניה שם שהה בתקופת חייו האחרונה בבית החולים לניאדו. האדמו"ר מצאנז הספידו. לאחר מכן המשיכה ההלוויה לישיבת קול יעקב בירושלים, שם ספדוהו רבי שמואל אוירבך, הרב יהודה עדס והרב דוד כהן. משם המשיכה ההלוויה לישיבתו ברכסים, שם ספדו לו ראשי הישיבה, וכן רבי ברוך מרדכי אזרחי, הרב ברוך דב פוברסקי והרב דב לנדו. נטמן בבית הקברות ברכסים.

שיחותיו

רבי דב מסר מדי שבוע עשרות ועדי ושיחות מוסר, בישיבות שבהן הוא מילא את תפקיד המשגיח ובבית המוסר בירושלים. כמו כן הוא מסר ועדים בביתו שברכסים, למחנכים, לאברכים ולבחורים.

בשיחותיו היה מדגיש את מאמר חז"ל: "אם אין אני לי מי לי"[5], ואומר שהוא לא בא אלא להגיש בפני השומעים את דברי חז"ל, ואילו העבודה המוסרית עצמה מוטלת על כל אחד ואחד. והיה מצטט את דברי רבינו יונה[6] על המשנה 'אם אדם לא יעורר נפשו מה יועילוהו המוסרים'.

הוא מחה נגד עשיית מצוות כ"עול", ללא רגשי הנאה ואושר, והתנהלות דתית מתוך עצבים ("נרווים") וקפדנות, ואמר בשם החזון איש שהדבר גורם לחילול השם, כי נראה שכדי להיות צדיק צריך להיות קפדן. התנהל באופן רך ומקרב כלפי התלמידים.

בזקנותו אמר: ”כשהתחלתי לכהן כמשגיח הייתי צעיר המשגיחים שבדור, ועתה קוראים לי זקן המשגיחים שבדור, וזה עבר כל כך מהר - ללמדכם שהחיים עוברים ביעף ועל האדם לנצלם אך למוטב, כי לא יהא סיפק בידו להתעלות כמשאלתו כל ימיו”.

משפחתו

נשא את הרבנית רבקה כהן בשנת ה'תשי"א, שכיתומה גדלה בבית דודה רבי אהרן כהן, ראש ישיבת חברון, להם נולדו שישה ילדים. בניו וחתניו:

חיבוריו

  • לעבדך באמת - שיחות מוסר בענייני חודש אלול וימים נוראים.
  • לעבדך באמת - שיחות מוסר בענייני אמונה, תורה, מועדים, גמילות חסדים, וכן רשימות והדרכות ממרן החזון איש.
  • שמע בני - שיחות מוסר על סדר הפרשיות, שנערכו על ידי תלמידו הרב ידידיה יוסף שורץ, תשע"ח.
  • דברי חכמים; דברי מוסר - קונטרסים על חודש אלול וחנוכה, נערכו על ידי תלמידיו בישיבת כנסת חזקיהו.
  • לעבדך באמת - על חומשים בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים.
  • וטהר לבנו - לקט עצות והדרכות בענייני טהרת העיניים, קדושת הגוף ועוד, רכסים תשע"ה.
  • עבודת הימים הנוראים - מודיעין עילית תשע"ו.
  • דבקה נפשי אחריך - מיומניו האישיים פרקי התעלות, צמיחה והתבוננות, נערך ע"י הרב מאיר למברסקי, תשע"ט.

.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הישיבה הגדולה במגזר החרדי, בארכיון האינטרנט של אתר "אנשים ישראל"
  2. ^ על פי פרסום ביתד נאמן הוא העיד על עצמו שנולד מהול (ראה בקישורים חיצוניים).
  3. ^ "האדם הקדוש ביותר שזכיתי לפגוש", באתר ערוץ 7, 15 בנובמבר 2017
    הרב אליעזר מלמד, בשבע, כשרבי דב יפה שמח מספרו של הרב קוק, באתר בחדרי חרדים, 16 בנובמבר 2017
  4. ^ ראו גם בהקדמת הספר "פאר הדור" על חיי החזון איש
  5. ^ משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה י"ד. ראה גם פירוש הרמב"ם על המשנה שם.
  6. ^ שערי תשובה שער שני אות כו
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0