דעת תבונות
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רבי משה חיים לוצאטו |
| סוגה | מוסר |
| קישורים חיצוניים | |
| ויקיטקסט | דעת תבונות בוויקיטקסט |
| היברובוקס | באתר היברו בוקס |
דעת תבונות הוא אחד מספריו של רבי משה חיים לוצאטו.
על הספר
הספר נכתב בעיצומו של פולמוס רמח"ל במסגרתו התחייב רמח"ל שלא לחבר ספרים העוסקים במישרין בקבלה, ולכך אף שהספר עוסק ביסודות עמוקים בתורת הסוד, כמעט ואינו משתמש במושגים קבליים. (תוכנו של הספר נכתב בספרו האחר ספר הכללים בצורה קבלית). בעקבות כך, ובשל התוכן הבהיר בלשון השווה לכל נפש, הספר התקבל והתפרסם יותר משאר ספריו.
יש הרואים ספר זה כספר יסודי ביהדות.
מבנה הספר
הספר בנוי בצורה דיאלקטית, ומציג ויכוח בין שתי ישויות המשוחחות ביניהן - האחד הוא "השכל" והשנייה, "הנשמה". השכל הוא המסביר ואילו הנשמה היא השואלת. הספר מביא בתחילתו כמה עניינים ששואלת הנשמה, וככל שהספר מתקדם, שאלות אלה מתבררות.
צורת כתיבה זו הייתה נפוצה בתקופת חיבור הספר[1] וגם בתקופות מוקדמות יותר ניתן למצוא צורת חיבור זו, למשל בספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי
מרעיונות הספר
עניין מרכזי בספר הוא "הנהגת הייחוד והנהגת המשפט". "הנהגת המשפט" היא ההנהגה שעל פיה הקב"ה מתנהג עם בני האדם לפי מעשיהם, אם טובים - בטוב ולהפך. ב"הנהגת הייחוד" לעומת זאת משתמש הבורא ללא קשר למעשי בני האדם, וכל תפקידה הוא להביא בצורה נסתרת את העולם לתכלית המתוכננת מראש: גילוי כבוד שמיים[2], גם ללא מעשים טובים, (אמנם ביד בני האדם לקבוע אם התכלית הנרצית תבוא על ידי מעשיהם הטובים, או על ידי ייסורים).
כמו כן, מוסבר בספר עניין זמני העולם לפי התקופות השונות, למשל הזמן שטרם חטא אדם הראשון, הזמן שאחר החטא. הזמן שעד מתן תורה, הזמן ממתן תורה. ובכלל, זמני ה"הארת פנים" לעומת זמני ה"הסתר פנים". במקומות מסוימים בספר עוסק הרמח"ל בקיצור גם בזמנים שאחר ששת אלפי השנה בהם העולם קיים, ומסביר עד האלף העשירי, שבו אין לנו השגה, ונקרא, בהשאלה ממעשר בהמה - עשירי קודש.
הנצחה
על שם הספר נקראה ישיבת 'דעת תבונות' בבני ברק.
קישורים חיצוניים
דעת_תבונות24969030Q18663159
- ↑ לדוגמה ספר שומר אמונים מאת רבי יוסף אירגס, ועוד
- ↑ וסמך הרמח"ל את זאת על הפסוק 'כל הנברא בשמי ולכבודי בראתיו' וכו', שתכלית הבריאה היא גילוי כבוד שמיים על ידי בני האדם.