נכל
| נכל |
|---|
נִכַּל (באכדית: Nikkal, וכך גם בחורית, חתית ואוגריתית)[1] או נִכַּל ואִב (באוגריתית: 𐎐𐎋𐎍𐎟𐎆𐎛𐎁)[2] היא אלילה בפנתאונים קדומים בסהר הפורה, אשת אליל הירח.
מקור השם "נִכַּל"[א] הוא בשם אלילת הירח השומרית NIN.GAL (אנ') (במשמעות "הגבירה הגדולה"), במעתק הג' לכ'[ב] ובהידמות הנ' לכ' העוקבת.[1][2] באוגריתית מופיעה האלילה לעיתים בצורת שם כפול, נכל־ואִב; משמעות המלה "אִב" איננה ודאית, אך סביר שנובעת מהמלה "יב"/"הב" (בחילופי י־ה־א), פיל או ביתר דיוק שן הפיל הלבנה, שנהב – הדומה לסהר הירח במולדו.[2] סברות אחרות מקשרות את "אִב" ל"אִבּוֹ" (איוב, ח', י"ב), "אִבֵּי הנחל" (שיר השירים, ו', י"א) או "אִנְבֵּה" (דניאל, ד', י"ח) במקרא, או למלה ebbu ("טהורים").[2]
ראו גם
ביאורים
הערות שוליים
| אלילים במיתולוגיה הכנענית | ||
|---|---|---|
| הפנתאון הכנעני | אדון • אל • אשרה • בעל • בעל זבוב • בעל פעור • גד • גפן-ואֻגר • דגון • חורון • ים • ירח • כושר וחסיס • כושרות • כמוש • מולך • מות • נכל ואיב • סער • ענת • עשתר • עשתרת • קדש-ואמרר • רשף • שחר • שלם • שפש • תרפים |
|
| אתרים מיתולוגיים | אוגרית • פסגת הצפון | |
| כתבים דתיים | אגדת אקהת • אגדת כרת • עלילות בעל וענת • שירה אוגריתית | |
| פולחן | במות • מצבה • מקדש מגדול • נסך וקטורת • סעודת מרזח | |
| הנהגה דתית | בעלת האוב • כהנים (כמרים) • קדשים (קדש וקדשת) | |
| מיתולוגיה מסופוטמית | ||
|---|---|---|
| הפנתאון המסופוטמי | אבגל • אדד • איננה • אנו • אנכי (אאה) • אנליל • אשור • מרדוך • נינורתה • נינטו • נינקאסי • נינתינוגה • נסרוך • נרגל • סין (ננה) • עשתר (אישתר) • שמש • תיאמת • תמוז | |
| יצירות ספרותיות | אנומה אליש • עלילות גילגמש | |
| גיבורים | אותנפישתים • אנכידו • גילגמש | |
| דתות | הדת הבבלית אשורית • הדת השומרית אכדית | |
נכל37837001Q2228113