נחלת שבט שמעון

נחלות שבטי ישראל. נחלת שבט שמעון צבועה בצהוב

מפה של שבט שמעון משנת ה'תי"ח

נחלת שבט שמעון נקבעה על ידי יהושע בן נון, לאחר סיום הכיבוש של ארץ כנען יחד עם קביעת שאר נחלות השבטים. תיאור התיישבותו של שבט שמעון בנחלתו מופיע בספר יהושע, פרק י"ט, פסוקים א'-ט'. הנחלה הייתה מובלעת בתוך נחלתו של שבט יהודה.

נחלת השבט

בשונה משאר נחלות השבטים, שבט שמעון קיבל נחלה בתוך נחלתו של יהודה באזור הדרומי של ארץ ישראל, וזאת בעקבות מספר בני השבט הנמוך. למעשה, כבר בעת ברכת יעקב לבנו, ניבא עקב על שמעון "אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב, וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל", ששבט שמעון יטמע בתוך נחלות שבטי ישראל. 

בתנ"ך אין תיאור מדויק של גבולות הנחלה, אלא רק רשימת הערים המשתייכים לשבט:

וַיְהִי לָהֶם, בְּנַחֲלָתָם--בְּאֵר-שֶׁבַע וְשֶׁבַע, וּמוֹלָדָה: וַחֲצַר שׁוּעָל וּבָלָה, וָעָצֶם: וְאֶלְתּוֹלַד וּבְתוּל, וְחָרְמָה: וְצִקְלַג וּבֵית-הַמַּרְכָּבוֹת, וַחֲצַר סוּסָה: וּבֵית לְבָאוֹת, וְשָׁרוּחֶן:  עָרִים שְׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן: עַיִן רִמּוֹן, וָעֶתֶר וְעָשָׁן:  עָרִים אַרְבַּע, וְחַצְרֵיהֶן:וְכָל-הַחֲצֵרִים, אֲשֶׁר סְבִיבוֹת הֶעָרִים הָאֵלֶּה, עַד-בַּעֲלַת בְּאֵר, רָאמַת נֶגֶב:  זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי-שִׁמְעוֹן--לְמִשְׁפְּחֹתָם

— ספר יהושע, פרק י"ט, פסוקים ב'-ח'

שבט שמעון התיישב במיקום הדרומי ביותר מכל שבטי ישראל, באזור הנגב, בתוך נחלת שבט יהודה (יהושע י"ט א). נחלת השבט גבלה בצפון בנחלת שבט יהודה והשבט המקביל לו מעבר הירדן המזרחי הוא שבט ראובן שהתיישב במיקום הדרומי ביותר מזרחית לירדן, מצידו השני של ים המלח. נחלתו כללה מספר ערים, בהן: באר שבע, עתר, בית המרכבות, חצר שועל, רמון ועשן.

בהמשך, בתקופה שלאחר פילוג ממלכת ישראל המאוחדת, ככל הנראה שבט שמעון נטמע בתוך שבט יהודה. אולם עוד בימי חזקיה שבט שמעון היה עצמאי במידה מסוימת ואנשיו אף הלכו לכבוש נחלה במבוא גדר (כנראה אזור הערבה), ולהכרית עמלקים בהר שעיר. למעשה, אין במקרא תיאור מדויק של נחלת שבט שמעון וגבולותיה, אלא רק רשימה של הערים המתייחסות לשבט.

מכיוון שיש רק רשימת ערים המיוחסות לשבט, ואין תיאור מדויק של נחלת שבט שמעון, נראה שנכון יהיה לדבר על אזור שבו שכנו בני שמעון בתקופה מסוימת, כנראה בסמיכות לתושבים אחרים, שלא מבני השבט. בחלק מן היישובים, הם שכנו כתושבי קבע ובישובים אחרים הם ישבו כנוודים למחצה. התפתחות גדולה באה על אזור שמעון בתקופת ממלכת יהודה, עם פיתוחו ויישובו של הנגב כולו. לתקופה זו שייכת ההתפשטות הגדולה של שמעון מערבה עד לִמְבוֹא גְדֹר (גרר, לפי תרגום השבעים), וכן הגירת משפחות של שמעון לְהַר שֵׂעִיר, שמימי דוד היה תחת שלטון ישראלי (דברי הימים א', ד', ל"ח-מ"ג). להתפתחות הגדולה של הנגב בתקופה זו, יש עדות במחקר הארכיאולוגי והיא באה גם לידי ביטוי בתיאור מחוז הנגב הגדול של יהודה ב:יהושע, ט"ו, כ"א-ל"ב. אולם מחוז זה מאחד בקרבו לא רק את שמעון אלא גם את חבלי הנגב האחרים, כגון נגב כלב, נגב הירחמאלי ונגב הקיני, שנהפכו כולם לחלק אחיד ובלתי נפרד של יהודה.

נוכחות בני שבט שמעון בנחלת מנשה

• ביעור הפולחן האלילי של אסא. בדברי הימים ב', ט"ו, ח'-ט', בקטע המספר על ביעור האלילים של אסא, נכתב: " וַיַּעֲבֵר הַשִּׁקּוּצִים מִכָּל-אֶרֶץ יְהוּדָה וּבִנְיָמִן, וּמִן-הֶעָרִים אֲשֶׁר לָכַד מֵהַר אֶפְרָיִם; וַיְחַדֵּשׁ, אֶת-מִזְבַּח ה', אֲשֶׁר, לִפְנֵי אוּלָם ה'. וַיִּקְבֹּץ, אֶת-כָּל-יְהוּדָה וּבִנְיָמִן, וְהַגָּרִים עִמָּהֶם, מֵאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וּמִשִּׁמְעוֹן: כִּי-נָפְלוּ עָלָיו מִיִּשְׂרָאֵל, לָרֹב, בִּרְאֹתָם, כִּי-ה' אֱלֹקיו עִמּוֹ ". הרשימה אפרים-מנשה-שמעון וההגדרה של שלושת השבטים האלה כ"ישראל", (בניגוד ליהודה ובנימין), מעוררים את הרושם הברור כי שמעון נמנה על "שבטי הצפון".

• חידוש הברית של יאשיהו. המלך יאשיהו נזכר כמי שחידש את הברית עם ה'. חידוש הברית כלל את עקירת פולחן האלילים, וכן ריכוז כל עבודת ה' בירושלים תוך הריסת הבמות ברחבי הארץ. בדברי הימים ב', ל"ד, ה'-ז' נאמר על יאשיהו כי: " וַיְטַהֵר אֶת-יְהוּדָה, וְאֶת-יְרוּשָׁלִָם. וּבְעָרֵי מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם וְשִׁמְעוֹן, וְעַד-נַפְתָּלִי, בחר בתיהם (בְּחַרְבֹתֵיהֶם), סָבִיב. וַיְנַתֵּץ אֶת-הַמִּזְבְּחוֹת, וְאֶת-הָאֲשֵׁרִים וְהַפְּסִלִים ".

• ספר יהודית. מסורת נוספת על ישיבתם של בני שמעון בישראל נשתמרה גם בספר החיצוני יהודית, אף על פי שיש מקום לפקפק במהימנות נתוניו. בספר, אותו מייחסים לתקופה הפרסית, נמצאים רמזים נוספים לקורותיהם של בני שמעון, בתקופה מאוחרת יותר. הספר מייחס את יהודית ואת עוזיה בן מיכא, מראשי בתוליה, עירה של יהודית (שלפי התיאור שכנה באזור דותן ויבלעם) – על שבט שמעון. הספר מביא את שושלת היוחסין של יהודית, המגיעה עד שלמיאל בן צורישדי שהיה נשיא שבט שמעון בתקופת הנדודים במדבר ועד שמעון – אבי השבט: "ובימים ההם ישבה בעיר יהודית בת מררי, בן עזי, בן יוסף, בן עזיאל, בן חלקיה, בן חנניה, בן גדעון, בן רפיה, בן אחיטוב, בן אליה, בן מלכיה, בן אליאב, בן נתנאל, בן שלמיאל, בן צורישדי, בן שמעון בן ישראל" (יהודית, ח, א). בהמשך מתפללת הגיבורה – יהודית, ואומרת: " יי אלקי אבי שמעון " (יהודית, ט, ב). גם ראש העיר בתוליה, שבה מתרחשת העלילה, עוזיה בן מיכא, מיוחס לשבט שמעון: " ראשי עירם אשר היו בימים ההם עזיה בן מיכא משבט שמעון וחברי בן עתניאל וכרמי בן מלכיאל" (יהודית, ו, ט"ו ). מכיוון שכל הכתובים המייחסים את תושבי בתוליה לשמעון, מסיחים לפי תומם ואינם מוסיפים דבר לעלילת הספר או למסר שלו, מותר להניח שהם מתבססים על מסורת כלשהי.

מובלעות שמעוניות בנחלת מנשה. נחלת שבט שמעון נמצאת בדרום הארץ, אולם יש עדויות על הימצאות בני השבט בקרב נחלת מנשה. יש הטוענים, שמכיוון שמרבית בני השבט היו נודדים ורועי צאן, חלק מתהליך נדידתם היה צפונה, בחודשי הקיץ השחונים. הטענה השנייה, שחלק מבני השבט, נשאר באזור ההתיישבות הראשונית של בני ישראל, אולם יישוביהם היו מפוזרים, והתקיימו כמובלעות בנחלת מנשה, אך הם שמרו על זכרון השתייכותם לשבט שמעון.

רשימה נוספת של הערים מופיע ביהושע, ט"ו, כ"ו-ל"ב ובדברי הימים א', ד', כ"ח-ל"ב. 

טבלת השוואה בין שלוש רשימות ערי שבט שמעון

דברי הימים א', ד', כ"ח-ל"ב	יהושע, י"ט, א'-ט'	יהושע, ט"ו, כ"ו-ל"ב
בְִּאֵר-שֶׁבַע	בְִּאֵר-שֶׁבַע	בְִּאֵר-שֶׁבַע
	שֶׁבַע	שְׁמַע
מוֹלָדָה	מוֹלָדָה	מוֹלָדָה
		חֲצַר גַּדָּה
		חֶשְׁמוֹן
		בֵית פָּלֶט
חֲצַר שׁוּעָל	חֲצַר שׁוּעָל	חֲצַר שׁוּעָל
		בִזְיוֹתְיָה
בִלְהָה	בָלָה	בַּעֲלָה
		עִיִּים
עֶצֶם	עֶצֶם	עֶצֶם
תוֹלָד	אֶלְתּוֹלַד	אֶלְתּוֹלַד
בְתוּאֵל	בְתוּל	כְסִיל
חָרְמָה	חָרְמָה	חָרְמָה
צִיקְלָג	צִקְלַג	צִקְלַג
בֵית מַרְכָּבוֹת	בֵית-הַמַּרְכָּבוֹת	מַדְמַנָּה
חֲצַר סוּסִים	חֲצַר סוּסָה	סַנְסַנָּה
בֵית בִּרְאִי	בֵית לְבָאוֹת	לְבָאוֹת
שַׁעֲרָיִם	שָׁרוּחֶן	שִׁלְחִים
עֵיטָם		אֲמָם
עַיִן	עַיִן	עַיִן
רִמּוֹן	רִמּוֹן	רִמּוֹן
תֹכֶן	עֶתֶר
עָשָׁן	עָשָׁן

בספר יחזקאל נכתב כי באחרית הימים יוקצה לשבע שמעון נחלה עצמאית: "וְעַל גְּבוּל שִׁמְעוֹן, מִפְּאַת קָדִימָה עַד-פְּאַת-יָמָּה" . 

תרשים הנחלה

קישורים חיצוניים

• נחלת שבט שמעון באתר ויקישיבה.