משפט לגראנז' (תורת החבורות)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משפט לגראנז' הוא אחד המשפטים היסודיים בתורת החבורות הסופיות. המשפט קובע שאם G חבורה סופית ו-HG תת-חבורה שלה, אז הסדר של H מחלק את הסדר של G, כלומר |G||H| הוא מספר שלם. המשפט נקרא על שם ז'וזף לואי לגראנז'.

מן המשפט אפשר מיד להסיק שהסדר של כל איבר בחבורה סופית מחלק את סדר החבורה (מכיוון שהחבורה הנוצרת על ידי x היא תת-חבורה, והסדר שלה שווה לסדר של x). במילים אחרות, אם G חבורה סופית אז g|G|=e לכל gG. עובדה זו פותחת את האפשרות לנתח מבנה של חבורות סופיות באמצעות הסדרים של האיברים השונים. זוהי גם הוכחה כמעט מיידית למשפט אוילר.

אם G חבורה אבלית, אז יש לה תת-חבורה מכל סדר המחלק את |G|. תכונה זו, המהווה מעין היפוך של משפט לגראנז', אינה נכונה בחבורות כלליות – הדוגמה הקטנה ביותר היא חבורת התמורות הזוגיות A4, שהיא חבורה מסדר 12 ואין לה אף תת-חבורה מסדר 6.

לגראנז' פרסם את המשפט ב-1770, בעבודתו על שורשים של פולינומים, יותר ממחצית המאה לפני לידתה של תורת החבורות. באותו זמן, המשפט קבע שמספר הערכים השונים שאפשר לקבל מפונקציה של n משתנים על ידי החלפת המשתנים זה בזה מחלק תמיד את n!. הקשר לניסוח המודרני של המשפט הוא שקבוצת התמורות של משתני הפונקציה שאינם משנים אותה (הפונקציה סימטרית ביחס אליהן) היא תת-חבורה H של החבורה הסימטרית של n משתנים (הכוללת n! איברים). מספר הפונקציות השונות המתקבלות מהפונקציה על ידי חילוף סדר המשתנים שווה לאינדקס של H בחבורה הסימטרית, n!/|H|.

הוכחת המשפט

לצורך הוכחת המשפט נוכיח שני דברים - ראשית, שקבוצת כל המחלקות (קוסטים) השמאליות של H מהווה חלוקה של G, ושנית, שגודלה של כל מחלקה כזו שווה לסדר של H.

לצורך הטענה הראשונה, די להראות שהקבוצות aH זרות זו לזו. אכן, אם xaH אז xHaHH=aH, ומאידך אפשר לכתוב x=ah עבור hH, ולכן גם a=xh1xH, כך ש-aHxH ולכן xH=aH. כעת, אם aHbH, אז יש xaHbH ולכן aH=xH=bH.

כעת נראה כי גודלה של כל מחלקה של H שווה לסדר H. לשם כך נבנה פונקציה חד-חד-ערכית מ-H על מחלקה  aH כלשהי שלה.

ההתאמה f:HaH תיבנה כך: f(h)=ah.

נראה כי זו התאמה חד-חד-ערכית: נניח כי f(h1)=f(h2) אז ah1=ah2 ואחרי צמצום נקבל h1=h2.

נראה כי זו התאמה על: יהי xaH, אז על פי הגדרת המחלקה, hH:x=ah ולכן f(h)=x.


על כן הקבוצות H,aH שקולות, כלומר |H|=|aH|.


כעת, לכל איבר ב-G ידוע שהוא שייך למחלקה כלשהי של H. לכן מספר האיברים ב-G הוא סכום מספר האיברים בכל המחלקות של H. יש מספר סופי של מחלקות, כי יש מספר סופי של איברים ב-G. יהי k מספר המחלקות, אז k|H|=|G|, כלומר סדר H מחלק את סדר G, כפי שהיה להוכיח.

קישורים חיצוניים

משפטי יסוד בתורת החבורות
 
 
 
קוסטים שונים הם זרים
קוסטים שונים הם זרים


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל חבורה היא מנה של חבורה חופשית
כל חבורה היא מנה של חבורה חופשית


 
 
מיון של G קבוצות
מיון של G קבוצות


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
המרכז של חבורת p לא טריוויאלית אינו טריוויאלי
המרכז של חבורת p לא טריוויאלית אינו טריוויאלי


 
קבוצה

Ad(G) - אינווריאנטית לא ריקה X של תת-חבורות p-סילו של G מקיימת:

|X|=1modp
קבוצה

Ad(G) - אינווריאנטית לא ריקה X של תת-חבורות p-סילו של G מקיימת:

|X|=1modp


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יחדות אוסף גורמי סדרת ההרכב
יחדות אוסף גורמי סדרת ההרכב


קיום סדרת הרכב עבור חבורות סופיות.
קיום סדרת הרכב עבור חבורות סופיות.


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
המנרמל של המנרמל של תת-חבורת סילו הוא המנרמל שלה
המנרמל של המנרמל של תת-חבורת סילו הוא המנרמל שלה


 
 
 
מקרא
משפט בתורת החבורות
משפט בתורת החבורות הסופיות
 
גרירה: ההוכחה למשפט הנגרר מתבססת על המשפטים הגוררים[1]
 
 
 
 
 
תת-חבורה של חבורה נילפוטנטית היא תת-נורמלית
תת-חבורה של חבורה נילפוטנטית היא תת-נורמלית


 
 
 
 
 
 
 
An פשוטה עבור n>4
An פשוטה עבור n>4


 
חבורה נילפוטנטית סופית מכפלה סופית של חבורת p
חבורה נילפוטנטית סופית מכפלה סופית של חבורת p


כל חבורה מסדר קטן מ-60 פתירה
כל חבורה מסדר קטן מ-60 פתירה


הערה: בתרשים מוצגת דרך אחת לבניות ההוכחות של המשפטים. ישנן דרכים אחרות
  1. כמובן אפשריות הוכחות אחרות שמתבססות על טענות שונות.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

משפט לגראנז' (תורת החבורות)41492647Q505798