רבי משה חברוני
 | |
| לידה |
תרס"ה שומיאץ שברוסיה |
|---|---|
| פטירה |
ט' בתמוז ה'תשל"ה (בגיל 70 בערך) ירושלים, ישראל |
| חיבוריו | משאת משה |
| השתייכות | חרדים ליטאים |
הרב אברהם משה חברוני (תרס"ה, 1905 – ט' בתמוז תשל"ה, יוני 1975) היה ראש ישיבת חברון וחבר מועצת גדולי התורה.
תולדותיו
נולד בשומיאץ שברוסיה לרבי יצחק זאב. בצעירותו למד אצל החפץ חיים בישיבת ראדין.
במהלך מלחמת העולם הראשונה, בזמן ששתה ישיבת ראדין בשומיאץ, פנתה אמו אל החפץ חיים בבקשה לצרף את בנה הצעיר לישיבה, מחשש השפעות ההשכלה. בנו של החפץ חיים, רבי לייב, וחתנו ראש הישיבה, רבי הירש לוינסון, התנגדו בטענה שילד בגילו צריך להישאר עם הוריו בזמן מלחמה. החפץ חיים פנה להכרעת מרא דאתרא, רבי ירחמיאל גרשון אדלשטיין, שפסק כי אם הילד יתחיל תפילין – יוכל להצטרף לישיבה[1].
בישיבת סלבודקה התפרסם כ'עילוי משומיאץ'. בשנת תרפ"ד עלה לארץ ישראל עם קבוצה שבראשה עמד הסבא מסלבודקה. ניצול פרעות תרפ"ט. נישא לרחל בתו של ראש ישיבת סלבודקה רבי משה מרדכי אפשטיין. במשך השנים הפך לאחד מראשי ישיבת חברון.
בשנת תש"ז נסע לארצות הברית לצורך גיוס כספים עבור הישיבה, ושהה שם במשך כחצי שנה. בשנת תש"ח נסע שוב ושהה זמן דומה. וכשנודע לו על הקמת המדינה קרע קריעה, ובשנים הראשונות צם, שאמר לשואלים "גלות בין יהודים היא הקשה ביותר, גם אם זה לא נראה כך"[1]
לאחר פטירת רבי יחזקאל סרנא, בשנת תשכ"ט, התמנה לראש הישיבה. בתקופת כהונתו נבנו מבני הישיבה החדשים בשכונת גבעת מרדכי בירושלים, אך הוא לא זכה לחנוך אותם. נפטר בשנת תשל"ה, לאחר שחלה כ20 שנה. זמן קצר לאחר פטירתו עברה הישיבה למשכנה החדש.
לאחר פטירתו החל בנו יצחק זאב לכהן כמנהל הישיבה. את מקומו בראשות הישיבה מילא רבי שמחה זיסל ברוידא, יחד עם הרב אברהם פרבשטיין והרב הלל זקס. לאחר פטירת בנו, התמנה הנכד הרב יוסף חברוני לכהן כראש ישיבה לצד הרב דוד כהן, הרב שלמה כץ והרב משה מרדכי פרבשטיין.
בנוסף, מכהנים בישיבת חברון נכדיו; הרב איתן יפהן כר"מ לועד א', ואחיו הרב אברהם משה יפהן המשמש כראש הקיבוץ וראש כולל קדשים בישיבה.
בתו מנוחה טוקר כתבה עליו שיר בשם "שירו של אבא" על דביקותו בלימוד התורה. השיר הולחן על ידי הלל פלאי והושר על ידי מיכאל שטרייכר.
רחוב "משאת משה" (שם ספרו) בשכונת גבעת מרדכי בירושלים מנציח את זכרו.
ספריו
- משאת משה - על המסכתות שבת, חולין, פסחים, זבחים, בבא קמא, בבא בתרא, יבמות, קידושין וסדר קדשים. מכון ירושלים הוציאו מהדורה חדשה של חלק מהמסכתות - מסכת קידושין (תשע"ב), מסכת פסחים (תשע"ט) ומסכת בבא קמא (תש"פ).
- משאת משה - ענייני מוסר
משפחתו
- בנו הרב מרדכי, כיהן כר"מ בישיבה, ונפטר בצעירותו בגיל 48, בשנת תשמ"ו[2]. והיה חסיד גור.
- בנו יצחק, שימש מנהל ונשיא הישיבה עד לפטירתו בשנת תש"ע.
- נכדו הרב יוסף חברוני ראש ישיבת חברון.
- בתו אהובה אסתר, אלמנת הרב הלל זקס בנו של רבי מנחם מנדל זקס (חתנו של החפץ חיים). מראשי ישיבת חברון, ומייסד וראש ישיבת כנסת הגדולה במודיעין עילית.
- נכדו רבי יצחק זאב זקס ראש ישיבת כנסת הגדולה.
- בתו לאה, אשת הרב אהרן יפה'ן, נכדו של הרב אברהם יפה'ן (חתנו של הסבא מנובהרדוק), כיהן כר"מ בישיבה ונפטר בצעירותו.
- בתו מנוחה, הייתה נשואה לרב נחמן טוקר מראשי ישיבת חברון.
- בתו שרה, אשת הרב יחיאל זק"ש, בן הרב ניסן זק"ש.
לקריאה נוספת
- דוד זריצקי, בטלו השקדנים, גבורת הדעת, נדפסו בשנית בתוך ספרו: זכרונם לברכה: גאוני הדורות ואישי סגולה, עמ' 347–355
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 ב. ראם, זכרו תורת משה, מוסף יתד נאמן גליון 36 פרשת חוקת, ח' תמוז תשפ"ה, עמ' 17-18-19
- ↑ הפרדס שנה ס' גיליון ח' עמ' 26
| רבני ישיבת חברון כנסת ישראל | ||
|---|---|---|
| ראשי הישיבה בהווה | הרב דוד כהן • הרב שלמה כץ • הרב משה מרדכי פרבשטין • הרב יוסף חברוני | 
|
| משגיחים בהווה | הרב חיים יצחק קפלן | |
| ראשי ישיבה שנפטרו | רבי משה מרדכי אפשטיין • רבי יחזקאל סרנא • רבי משה חברוני • רבי אהרן כהן • רבי שמחה זיסל ברוידא • רבי אברהם פרבשטין | |
| משגיחים שנפטרו | רבי נתן צבי פינקל (הסבא מסלבודקא) • רבי יהודה לייב חסמן • רבי אברהם נח פאלי • רבי מאיר חדש • רבי צבי הירש פאלי • רבי אברהם סלומון | |
| רבנים בולטים בישיבה שנפטרו | רבי אהרן יפה'ן • רבי משה פינקל • רבי נחמן טוקר | |
| רבנים שעזבו | הרב ברוך מרדכי אזרחי • רבי הלל זקס • רבי חיים סרנא • רבי רפאל שמואלביץ • הרב שלמה פאליי | |
| הקודם: הרב יחזקאל סרנא |
ראשי ישיבת חברון - כנסת ישראל 1969 - 1975 |
הבא: הרב שמחה זיסל ברוידא |
משה חברוני30032596