רבי הלל זקס
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים ריקים [ 1, 2 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| לידה | ט"ו בשבט תרצ"א |
|---|---|
| פטירה |
כ"ב בטבת תשע"ה (בגיל 83) בני ברק, ישראל |
| תחומי עיסוק | ראש ישיבה מנהיג קהילה |
| רבותיו |
הרב משה פיינשטיין הרב ראובן גרוזובסקי |
| אב | הרב מנחם מנדל יוסף זקס |
הרב הלל זקס (ט"ו בשבט תרצ"א, 2 בפברואר 1931[1] - כ"ב בטבת תשע"ה, 13 בינואר 2015) היה ראש ישיבת כנסת הגדולה במודיעין עילית ומראשי ישיבת חברון.
ביוגרפיה
נולד בראדין לרב מנחם מנדל יוסף זקס ולפייגא, בתו של החפץ חיים. בזמן לידתו הייתה אימו בסכנה והגיעו לבקרה בבית החולים החפץ חיים יחד עם הרב חיים עוזר גרודזנסקי. נקרא על שם אבי סבתו, הרב הלל שניידר[2]. לסנדקאות בבריתו כובד הרב חנוך העניך אייגש (בעל ה'מרחשת') ובברכות כובד הרב ברוך בער ליבוביץ. בגיל 8, בעקבות פלישת הצבא האדום לפולין, עברה משפחתו לאיישישוק, ולאחר מכן לווילנה. לאחר קבלת אשרת כניסה לארצות הברית חצתה משפחתו את ברית המועצות לאורכה ומשם עברה ליפן ולארצות הברית. בהגיעו לאמריקה בגיל 9 למד אצל הרב משה פיינשטיין בישיבת תפארת ירושלים, לאחר מכן אצל הרב ראובן גרוזובסקי בישיבת בית מדרש עליון ובישיבת לייקווד בראשות הרב אהרן קוטלר. הוא למד בחברותא עם הרב שניאור קוטלר כעשר שנים וכחמש שנים עם הרב שמואל קמינצקי.
בשנות ה-50 נישא לאהובה אסתר חברוני, בתו של ראש ישיבת חברון הרב אברהם משה חברוני לאחר שהרב אהרון קוטלר הציע את השידוך לרב חברוני באחד מביקוריו בארץ. לאחר נישואיו התגורר בארצות הברית. בשנת 1960 עלה לישראל. היה הרב הראשון של היישוב מעלה עמוס. לאחר מכן התיישב בשכונת גאולה בירושלים, סמוך לישיבת חברון. מאוחר יותר התמנה לר"מ בישיבה ולאחר מכן לראש ישיבה לצד ראשי הישיבה הרב שמחה זיסל ברוידא והרב אברהם פרבשטיין.
בשנת תשנ"ו בעקבות חילוקי דעות פרש מראשות ישיבת חברון וייסד את ישיבת כנסת הגדולה במודיעין עילית, המכונה על שמו, "ר' הלל" (הוא התגורר בקארווילה בתוך מתחם הישיבה). לאחר פטירתו ממלא את מקומו בראשות הישיבה בנו, הרב יצחק זאב זקס. עם זאת עדיין נשאר בתואר ראש ישיבת חברון, והיה מגיע בשנים הראשונות למסור שיעורים וועדים ומסיבת חנוכה, אך כעבור שנים הפסיק זאת בהדרגה. עד לשנת תשס"ח 2008 היה מופיע בתחילת 'זמן' למסור שיעור פתיחה. לאחר מכן, עד כשנתיים קודם פטירתו היה מגיע בעשרת ימי תשובה למסור שיחה קודם יום כיפור.
בשנת תשע"ג פתח בסמוך לישיבה הגדולה את ישיבת כנסת הגדולה לצעירים, והעמיד בראשה את הרב מרדכי ברגמן, נכדו (נשוי לבת חתנו הרב חיים מן) ובוגר הישיבה. בשנת תשפ"ב הישיבה קטנה עברה לשכונת נאות הפסגה במודיעין עילית.
הרב זקס היה בקיא בקבלה והחשיב את ספרי הגר"א והרמח"ל. התנגד לחסידות ובספריית ישיבתו אין ספרי חסידות מלבד ספר התניא. הוא דחה את קבלת מהלכי הרחוב החרדי ללא בדיקה מעמיקה, והתנגד בחריפות לתופעות כמו הפרסום של ועדות הצדקה למיניהן. התנגד להצבעה בבחירות[1]. היה צם ביום העצמאות. ר' הלל היה מוסר בשבוע כשלושים שיעורים ויותר לבני הקהילה והישיבה, עד שבעצת רופאיו (בערך כשנתיים לפני פטירתו) עקב העומס הגדול החל למסור מספר מועט יותר של שיעורים. היה מוסר שיעור כללי פעמיים בשבוע (בימי שני ושישי). שיעורים מיוחדים הוא היה מוסר כל יום בחג החנוכה לפני הדלקת הנרות ובמוצאי יום כיפור כשעה וחצי לאחר צאת הצום. (שיעורים אלו ממשיכים עד היום ע"י בנו ראש הישיבה), כמו כן לפני כל יציאה למסע גיוס כספים בחו"ל ר' הלל היה מכנס את בני הישיבה בבית המדרש ומדבר איתם בצער על כך שהוא נאלץ לעזוב אותם ולצאת אל הניכר. בסוכות ובפסח היה מקבל בביתו אלפי תלמידים ובוגרים מרחבי הארץ שהיו עולים להקביל פני רבם.
נפטר בכ"ב בטבת תשע"ה, 13 בינואר 2015[1][3]. לאחר פטירתו הוציא בנו הצעיר, הרב מנחם מנדל יוסף, סדרת ספרים בשם הרופא לשבורי לב המרכזת את שיחותיו שנאמרו בישיבה לאורך השנים על פי סדר פרשיות השבוע ומועדי השנה.
בנוסף, יצאו קבצים מתורתו ביניהם ניתן למנות 'לפי מהללו' 'יתהלל המתהלל' (בתוך ישורון). בנוסף בישיבה נשמרים כתבים ושיעורים רבים, אך הגישה ניתנת רק לתלמידיו המובהקים.
דרך לימודו היתה ע"פ מה שקיבל מרבו רבי ראובן גרוזובסקי שקיבל מחמיו רבי ברוך דב ליבוביץ, אמנם החזיק עצמו לתלמידו של רבי ברוך דב ליבוביץ, מתוך ספרו ברכת שמואל. היה ידוע בדיוקיו הרבים בדברי הגמ' והראשונים. אמנם, אע"פ שהיה בעל אוריינטציה בריסקאית מובהקת, היה מיודד עם תלמידי החזו"א כהרב גרינימן והרב נדל.
מתלמידיו
- הרב דוד כהן - ראש ישיבת חברון.
- הרב צבי פרצוביץ - ראש ישיבת מיר ברכפלד.
- הרב ניסן זלמן גולדברג - מראשי ישיבת אור ישראל.
- הרב חזקיהו יוסף מישקובסקי - משגיח ישיבת ארחות תורה.
- הרב מנחם דן מייזלס - ראש ישיבת ראדין.
- הרב אברהם לויסון - מראשי ישיבת חברון.
- הרב בנימין מאיר כהן - לשעבר ר"מ בישיבת כנסת הגדולה, כיום בישיבת מאור התורה.
- הרב חנוך הבלין - ר"מ בישיבת פוניבז' של הרב מרקוביץ'.
- הרב אברהם סלומון ר"מ בישיבת כנסת הגדולה וראש הקיבוץ בטלזסטון.
משפחתו
- בנו ממלא מקומו הרב יצחק זאב, חתנו של הרב צבי רוטברג.
- בנו הרב אהרן זקס, ראש כולל בבני ברק.
- חתנו הרב חיים מן (בנו של הרב מרדכי מן), רב קהילת "שדרות יחזקאל" במודיעין עילית וראש ישיבת באר התלמוד באלעד ולשעבר ר"מ בישיבת כנסת הגדולה.
- חתנו הרב צבי וילנסקי (נכדו של הרב אליהו לופיאן), ראש ישיבה לבני חו"ל. נשוי למרים (שימשה כמזכירת היישוב מתתיהו).
לקריאה נוספת
- קונטרס יתהלל המתהלל, בתוך ישורון, לג, אלול תשע"ה, עמ' ק"מ ואילך
קישורים חיצוניים
- מדהים: בכתה אחת 21 ילדים העונים לשם הלל (ע"ש הלל זקס), בחדרי חרדים, ספטמבר 2019
- אהרון קריב, הרב הלל זקס – איש הרגש שחינך את תלמידיו לחשוב, באתר וואלה!, 14 בינואר 2015
- דיון אודותיו בפורום "ספרים וסופרים" באתר בחדרי חרדים
הספד מפי הרב משה שפירא זצ"ל, לצפייה באתר בינינו
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 עולם התורה באבל: ראש ישיבת 'כנסת הגדולה' הגאון רבי הלל זקס זצ"ל, באתר בחדרי חרדים
- ^ הרב שניידר היה אב בית דין לאפיס, מחבר הספר "בית הלל" וחותנו של החפץ חיים בזיווג שני.
- ^ ישראל כהן, הגאון רבי הלל זקס זצ"ל ראש ישיבת 'כנסת הגדולה', באתר כיכר השבת, 13 בינואר 2015
| רבני ישיבת חברון כנסת ישראל | ||
|---|---|---|
| ראשי הישיבה בהווה | הרב דוד כהן • הרב שלמה כץ • הרב משה מרדכי פרבשטין • הרב יוסף חברוני | 
|
| משגיחים בהווה | הרב חיים יצחק קפלן | |
| ראשי ישיבה שנפטרו | רבי משה מרדכי אפשטיין • רבי יחזקאל סרנא • רבי משה חברוני • רבי אהרן כהן • רבי שמחה זיסל ברוידא • רבי אברהם פרבשטין | |
| משגיחים שנפטרו | רבי נתן צבי פינקל (הסבא מסלבודקא) • רבי יהודה לייב חסמן • רבי אברהם נח פאלי • רבי מאיר חדש • רבי צבי הירש פאלי • רבי אברהם סלומון | |
| רבנים בולטים בישיבה שנפטרו | רבי אהרן יפה'ן • רבי משה פינקל • רבי נחמן טוקר | |
| רבנים שעזבו | הרב ברוך מרדכי אזרחי • רבי הלל זקס • רבי חיים סרנא • רבי רפאל שמואלביץ • הרב שלמה פאליי | |
הלל זקס36836804Q6757318