לדלג לתוכן

הלל פלאי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
הלל פלאי
בהופעה בסוכה
בהופעה בסוכה
לידה 14 בפברואר 1972 (גיל: 53)
ירושלים
סוגה

מוזיקה יהודית

מוזיקה חסידית
כלי נגינה גיטרה

הרב הלל פלאי (נולד בכ"ט בשבט תשל"ב, 14 בפברואר 1972) הוא רב ומלחין חרדי בולט, המשתייך לסוגת המוזיקה החסידית.

ביוגרפיה

פלאי, יליד ירושלים, בן ליהודה (יודק'ה) וחנה פלאי תלמיד ישיבת חברון[1] עסקן וחבר בארגון יד לעולים פעילים דארה"ב[2]ובעליו של עיתון משפחה[3]. ונינו של רבי אברהם נח פלאי[4] בצעירותו למד בישיבת בית מאיר, [5].

כיהן כראש כולל ומחזיק במשרות תורניות שונות. מוזמן לעיתים קרובות למסור הרצאות חינוכיות וסדרות ועדים לבני הישיבות. החל מחודש אלול תשפ"א משמש כר"מ בישיבת תורת רפאל בסניפה החדש בית שמש.

מתוקף מעמדו התורני מסרב הרב פלאי להקרא בתואר זמר או מלחין, ועל פי רוב נמנע מלהופיע באירועי זמר המוניים, כי אם בעיקר בארועים סגורים בקרב בני תורה ובמתכונת שמרנית. כמו כן הוא ממעט מלהקליט את לחניו בקולו.

מתגורר בבית שמש, נשוי ואב לילדים.

אחיו הם אלי פלאי מו"ל ובעל השליטה במשפחה[6] ואיש החינוך נח פלאי.

ביוגרפיה מוזקאלית

בצעירותו למד בישיבת בית מאיר, וכבר אז בלטו לחניו בעיקר סביב חתונות של חבריו[7].

פרץ לתודעה הציבורית בסוף שנות התשעים, כאשר בגיל 25 הלחין עבור יידל ורדיגר את הלהיט "ועתה בנים שירו למלך". ידידיה מאיר סיפר במופע כי שמע את פלאי שהיה אז מלחין אלמוני בן 24, בשמחת שבע ברכות של אחד ממכריו ב-1997 ומאז התרוצץ בין זמרים שונים להשמיע להם קלטת מלחניו, עד שהצליח לסקרן את יידל שישיר את הלחן הזה[8].

זמן קצר לאחר מכן התפרסמו שני לחנים נוספים שלו, שהושרו בידי מרדכי בן-דוד ואברהם פריד מכוכביה הגדולים של המוזיקה החסידית, עבור בן דוד זה היה "הבט" (מוכר יותר כשיר "וכנה אשר נטעה ימינך") ועבור פריד "עד הנה". שלושת השירים היו ללהיטים, ומאז הופיעו ומופיעים לחניו בעשרות אלבומים של הזמרים הבולטים במוזיקה החסידית.

אות הפתיחה בתוכנית הרדיו מלווה מלכה היה לחנו של פלאי שירו למלך.

סגנון מוזיקלי

הרב פלאי בוחר את המילים ללחניו מן המקורות, ולעיתים גם מפיוטים נדירים[9]. לעיתים הוא מלחין מילים של אחרים, כמו בשיר "שירו של אבא" שכתבה הסופרת מנוחה טוקר על אביה הרב משה חברוני, והשיר "קדושה אני מבקש" (מילותיו האחרונות של הרב משה צבי נריה). חלק משיריו הם בהשראת התפילות בימים נוראים, כדוגמה לחנו לפיוט "אוחילה לאל".

הרב פלאי משתייך למגזר הליטאי וסגנונו המוזיקלי מושפע רבות מעולם הישיבות הליטאי, אף על פי שהסגנון הפופולרי יותר הם לחנים חסידיים.

בשנת 2011 הלחין מנגינה למילותיו האחרונות של הרב משה צבי נריה, "קדושה אני מבקש", לבקשת משפחתו של הרב[10]. בשנת 2023, לאחר פטירתו של הרב שמעון בעדני, הלחין ניגון לפיוט 'שור נא אבי' שנמצא בין כתביו[11], ובשנת 2024 הלחין את השיר 'בעל הבירה' על מילותיו של הרב דניאל וולפסון[12].

בשנת 2014 פרסם הזמר אבי מילר אלבום שכל לחניו הם של הרב פלאי[13]. בעקבות הצלחת האלבום הוציא מילר בשנת 2015 אלבום נוסף באותה מתכונת[14].

באלול תשע"ו לקראת הימים הנוראים נערך מופע משיריו של הרב פלאי, בהנחייתו של ידידיה מאיר, במוזיאון תל אביב לאמנות. במופע השתתפו בין השאר הזמרים ישראל פרנס אבי מילר ויצחק מאיר[8]. בתמוז ה'תשפ"א דורג שמיני במצעד המלחינים הגדולים במוזיקה החסידית במצעד שנערך בשיתוף קול פליי ואתר המחדש[15].

לחנים מפורסמים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. סגלוב, פנחס (עליו), רצח הקדוש ר' פנחס סגלוב, תשמ"ג, עמ' 104
  2. גולן, יהודית, קרני אור, תשע"ה, עמ' 116
  3. משה ויסברג, הלוחם שבורח מהזרקורים: הכירו את אלי פלאי, באתר בחדרי חרדים, ‏ט"ו תשרי התשע"ה 09.10.14 | 19:15
  4. גלינסקי, אפרים זלמן, עיונים והערות במלאכת שביעית, תשע"ד, עמ' 2-4
  5. חנני בלייך, ענף התזמורות: כתבת סיקור מיוחדת, באתר "שלאגר"
  6. משה ויסברג, הלוחם שבורח מהזרקורים: הכירו את אלי פלאי, באתר בחדרי חרדים, 9 באוקטובר 2014
  7. חנני בלייך, ענף התזמורות: כתבת סיקור מיוחדת, באתר "שלאגר"
  8. ^ 8.0 8.1 נתנאל לייפר, ‏איך גילה ידידיה מאיר את ר' הלל פלאי • צפו, באתר כיכר השבת, 23 בספטמבר 2016
  9. סוד הצלחתו של הלל פלאי, באתר "מורשת"
  10. הרב נריה ביקש קדושה, ר' הלל פלאי הלחין לו באתר ערוץ 7.
  11. הפיוט המרגש מאוצרות הרב בעדני, באתר מסורת
  12. מוסף שבת קודש של יתד נאמן, פרשת בראשית תשפ"ה.
  13. להאזנה • אלבום חדש: 'אבי מילר שר ר' הלל', באתר חרדים10, ‏2014-09-08
  14. אלבום חדש: "אבי מילר שר ר' הלל פלאי 2" • האזינו - כיכר השבת, באתר כיכר השבת
  15. הצבעתם והשפעתם – “המלחינים הגדולים במוזיקה החסידית”, באתר המחדש

הלל פלאי34431793Q18327962