לוארה
מדינה / טריטוריה | צרפת |
---|---|
חבל |
![]() |
מושל | מארק גאודה |
בירת ההמחוז | אורליאן |
שפה רשמית | צרפתית |
שטח | 6,757 קמ"ר |
לוארה (באיטלקית: Loiret;[1] בצרפתית: [lwaʁɛ]) היא נפה במחוז סאנטר-עמק הלואר בצפון-מרכז צרפת. היא נקראת על שם הנהר לוארה (אנ'), הנמצא כולו בתחומי המחוז. בשנת 2019 מנתה אוכלוסיית לוארה 680,434 תושבים.[2]
בירת המחוז היא אורליאן, הנמצאת כ-110 ק"מ דרומית-מערבית לפריז. בנוסף להיותה הבירה האזורית, זו עיר עם מבנים היסטוריים ואחוזות רבות, ובהן קתדרלת אורליאן, שהוקמה במאה ה-13 ונבנתה מחדש לאחר שההוגנוטים הרסו אותה ב-1568. למחוז לוארה יש שני תתי מחוזות (אנ'), מונטרגיס (אנ') ופיטיבייה (מחוז מנהלי) (אנ').
היסטוריה
לוארה היא אחת מ-83 הנפות המקוריות שנוצרו במהלך המהפכה הצרפתית ב-4 במרץ 1790, בפקודת האספה המכוננת הלאומית. הן היו אמורות להיות מנוהלות באופן אחיד ושוות בגודלן ובאוכלוסייתן. לוארה עצמה הייתה קודם לכן חלק מהפרובינציה לשעבר של אורליאנה, שהייתה גדולה מכדי להמשיך להתנהל בצורתה הקודמת.
עמק הלואר היה מיושב בתקופה הפלאוליתית, כפי שמעידים אתרים ארכאולוגיים רבים במקום. הקלטים התגוררו במקום, והרומאים כבשו את האזור לאחר מלחמת גאליה. הם סללו כבישים וייסדו ערים כמו סנבום (אנ'), סמוך לאורליאן של ימינו. בסביבות שנת 451 פלשו ההונים לאזור, אך הם נהדפו לפני שהגיעו לסנבום. לאחר מכן הפרנקים הגיעו ללואר וקלוביס הראשון מלך באזור. בהמשך, האזור חווה תקופה של שלום ושגשוג בתקופת שלטונו של קרל הגדול.
גאוגרפיה
לוארה היא אחת משש הנפות באזור סאנטר-עמק הלואר.[3] מצפון לה שוכנים המחוזות אר ולואר, אסון (מחוז) (אנ') וסן-אה-מארן (אנ'), ממזרח שוכנת יון, מדרום-מזרח נייבר (אנ'), מדרום שר (מחוז) (אנ') וממערב לואר ושר (אנ').
רוב שטח הנפה הוא אדמה נמוכה ושטוחה - דרכה זורם נהר הלואר. הנהר נכנס לתחומי הנפה ליד העיירה צ'אטיון-סר-לואר (אנ') בדרום-מזרח, זורם לכיוון צפון-מערב לעבר אורליאן, שם הוא פונה לכיוון דרום-מערב, ויוצא מהנפה ליד בוז'נסי (אנ'). תעלת אורליאן (אנ') מחברת את הנהר באורליאן למפגש עם תעלת לואן (אנ') ותעלת ברייר (אנ'). הנהר והתעלות יצרו נתיבי מסחר חשובים לפני הופעתן של מסילות הברזל. אורכו של הנהר לוארה, שעל שמו נקראת הנפה, הוא 12 ק"מ, והוא מתחבר ללואר דרומית-מערבית לאורליאן. מקורו באורליאן-לה-סורס, והשפך שלו בסן-אילר-סן-מסמין (אנ'). נהרות אחרים במחוז הם לוינג (אנ'), יובל בגדה הימנית של הלואר, ונהר אואן (אנ') הזורם ללוינג.
שטחה הכולל של הנפה הוא 6,757 קמ"ר ומידותיה הן 119 ק"מ ממערב למזרח ו-77 ק"מ מצפון לדרום. שטחים משמעותיים בנפה משמשים לחקלאות, וביניהם יש גבעות מיוערות נמוכות וכמה אזורים מיוערים.[4] החלק הצפון-מערבי של הנפה נמצא באזור גידול החיטה הידוע בשם בוס, רמה גלית ובה כמה מהאדמות החקלאיות הטובות בצרפת.[3] אזור זה היה פופולרי בקרב האצולה הצרפתית בימי הביניים ובתקופת הרנסאנס, ויש בו טירות היסטוריות רבות.
החלק של המחוז שמדרום ללואר מכונה סולון (אזור בצרפת) (אנ') והוא אזור ביצות, וביניהן גבעות שבהן מגדלים גפנים.[4] החלק המזרחי של המחוז ידוע בשם גטינה (אנ') והיה חלק מפרובינציה בשם זה. עד תחילת המאה ה-21 היה המקום ידוע בייצור זעפרן, אך עם הזמן הייצור הצטמצם מכיוון שעלותו התייקרה.[5]
דמוגרפיה
|
|
ערים עיקריות
העיר המאוכלסת ביותר היא אורליאן, בירת המחוז. נכון לשנת 2019, ישנן 6 קומונות עם יותר מ-15,000 תושבים במחוז, כולן חלק מהצבר של אורליאן:[2][8]
קומונה | אוכלוסייה (2019) |
---|---|
אורליאן | 116,269 |
אוליבט (אנ') | 22,386 |
סן-ז'אן-דה-בריי (אנ') | 21,288 |
פלורי-לה-אוברה (אנ') | 21,010 |
סן-ז'אן-דה-לה-רואל (אנ') | 16,411 |
סאראן (אנ') | 16,357 |
כלכלה
הבוס הוא אזור גידול החיטה העיקרי, וכמו גם שיבולת-שועל ושיפון. גידולים אחרים בנפה כוללים פירות, אספרגוס, זעפרן ועשבי תיבול. גפנים וייצור יין, וכמו גם תעשייה של שימור פירות. יש בנפה גם גידול דבורים וייצור דבש. בלוארה יש התפתחות תעשייתית מועטה, והמסחר מתרכז במכירת תירס, עץ, בקר, ערמונים, סיידר, דבש, קמח, פירות, דגים, מלח, זעפרן וצמר. המינרלים היחידים המופקים בנפה הם אבן גיר, חוואר וחמרה.[4]
פוליטיקה
נשיא מועצת הנפה הוא מארק גאודט, שנבחר ב-2017. ללוארה יש 6 מחוזות בחירה המיוצגים באספה הלאומית.[9]
תחבורה
הנפה נהנית מהקרבה לפריז ומקשרי תחבורה יעילים. לאורליאן אין עדיין TGV, אך היא מחוברת לפריז באמצעות רכבות אקספרס מהירות. הכביש המהיר A71 (אנ') מחבר את פריז עם אורליאן וקלרמון-פראן. הכביש המהיר A10 (אנ') מקשר את פריז עם אורליאן ובורדו, והכביש הלאומי 20 (אנ') מקשר את פריז עם אורליאן, לימוז', טולוז וספרד.
תיירות
אורליאן היא יעד תיירותי פופולרי המזוהה עם ז'אן ד'ארק. קתדרלת אורליאן נבנתה בסגנון גותי בין השנים 1278 ל-1329, נהרסה על ידי ההוגנוטים בשנת 1568, ונבנתה מחדש בין המאות ה-17 וה-19.[10]
הערות שוליים
- ↑ Dictionary.com | Meanings & Definitions of English Words, Dictionary.com (באנגלית)
- ^ 2.0 2.1 קובץ נתונים על המחוז (בצרפתית)
- ^ 3.0 3.1 The Centre region of France - About-France.com, about-france.com (באנגלית)
- ^ 4.0 4.1 4.2 Comprehensive Dictionary of the World, Mittal Publications. (באנגלית)
- ↑ Maguelonne Toussaint-Samat, A History of Food, John Wiley & Sons, 2009-03-25, מסת"ב 978-1-4443-0514-2. (באנגלית)
- ↑ Le SPLAF - Historique du Loiret, splaf.free.fr
- ↑ Évolution et structure de la population en 2016 − Recensement de la population – Résultats pour toutes les communes, départements, régions, intercommunalités... | Insee, www.insee.fr
- ↑ Unité urbaine 2020 d'Orléans | Insee, www.insee.fr
- ↑ Assemblée nationale, Assemblée nationale ~ Les députés, le vote de la loi, le Parlement français, Assemblée nationale (בצרפתית)
- ↑ Sainte-Croix Cathedral | cathedral, Orléans, France | Britannica, www.britannica.com (באנגלית)
לוארה41099241Q12574