לא ידוע
זהו שם וייטנאמי; שם המשפחה הוא לֵה. על פי הנוהג המקומי, יש להתייחס לאדם זה בשמו הפרטי, טְהוֹ.
לֵה דֶק טְהוֹ או לה דיק טהו (בווייטנאמית: Lê Ðức Thọ; 14 באוקטובר 1911 – 13 באוקטובר 1990) היה מהפכן, גנרל, דיפלומט ופוליטיקאי וייטנאמי, שסירב לקבל את פרס נובל לשלום, שוועדת פרס נובל מצאה לנכון להעניק לו ביחד עם הנרי קיסינג'ר בשנת 1973.
ב-1930 עזר טהו לייסד את המפלגה הקומוניסטית של וייטנאם. בעקבות פעילותו, השלטונות המקומיים של האימפריה הקולוניאלית הצרפתית כלאו אותו למשך כמה שנים, מ-1930–1936 ושוב בין השנים 1939–1944. אחרי שחרורו ממאסר, ב-1945, עזר טהו להנהיג את הווייט מין, ארגון שהוקם על מנת להשיג עצמאות לוייטנאם מהשלטון הצרפתי, עד שנחתמו ההסכמים של ועידת ז'נבה ב-1954. ב-1955 הצטרף לפוליטביורו של מפלגת הפועלים של וייטנאם, שהפכה היום למפלגה הקומוניסטית של וייטנאם. ב-1956 ניהל טהו את הווייטקונג, שפעל נגד הממשל בדרום וייטנאם.
הסכמי השלום של פריז
ארצות הברית הצטרפה באופן פעיל למלחמת וייטנאם במהלך שנות ה-60. בין השנים 1969—1973 נערכו בפריז שיחות, חלקן חשאיות וחלקן גלויות, לקידום תהליך השלום בין המדינות. המגעים שניהל טהו, שהיה נציגה של הרפובליקה הדמוקרטית הווייטנאמית בשיחות החשאיות, והיועץ לביטחון לאומי דאז, הנרי קיסינג'ר, הן שהובילו להפסקת האש בין המדינות ב-23 בינואר 1973. הבסיס של ההסכם ההיסטורי כלל: שחרור שבויים תוך 80 ימים, הפסקת אש שתפוקח על ידי ה-ICC (International Commission of Control and Supervision), בחירות חופשיות ודמוקרטיות בדרום וייטנאם, תימשך פעילותה של הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי (USAID) בדרום וייטנאם והכוחות של צפון וייטנאם יוכלו להישאר בדרום וייטנאם.
אף שההסכמים נחתמו ב-23 בינואר 1973, נמשכו המגעים בין המדינות גם בהמשך, גם הלחימה נמשכה באופן לא סדיר בחלק מהמקומות. כאשר נסוגו הכוחות המזוינים של ארצות הברית, ב-29 במרץ, ההפצצות בצפון וייטנאם נמשכו. כיוון שההסכמים הופרו על ידי כל הצדדים, שבו קיסינג'ר וטהו אל שולחן הדיונים במאי וביוני 1973 על מנת להשיב את תהליך השלום על כנו. ב-13 ביוני 1973 חתמו ארצות הברית וצפון וייטנאם על תצהיר משותף לפיו שתי המדינות יישמו את ההסכמים.
פרס נובל לשלום
ועדת פרס נובל מצאה לנכון להעניק ללה דק טהו ולהנרי קיסינג'ר במשותף את פרס נובל לשלום בשנת 1973, על מאמציהם בקידום המשא ומתן בהסכמי פריז. קיסינג'ר קיבל את הפרס באותה שנה, אולם טהו סירב לקבל את הפרס בטענה שעדיין אין שלום בארצו.[1]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
| זוכי פרס נובל לשלום
|
| 1901–1925
|
דינן, פאסי (1901) • דוקומון, גובאט (1902) • קרמר (1903) • המוסד לחוק בינלאומי (1904) • פון זוטנר (1905) • רוזוולט (1906) • מונטה, רנו (1907) • ארנולדסון, באייר (1908) • ברנארט, דה קונסטן (1909) • לשכת השלום הבינלאומית בשווייץ (1910) • אסר, פריד (1911) • רוט (1912) • לה פונטן (1913) • לא הוענק (1914–1916) • הצלב האדום (1917) • לא הוענק (1918) • וילסון (1919) • בורז'ואה (1920) • ברנטין, לאנגה (1921) • ננסן (1922) • לא הוענק (1923-1924) • צ'מברלין, דוז (1925)
|
|
| 1926–1950
|
בריאן, שטרזמן (1926) • ביוסון, קווידה (1927) • לא הוענק (1928) • קלוג (1929) • סודרבלום (1930) • אדמס, באטלר (1931) • לא הוענק (1932) • אנג'ל (1933) • הנדרסון (1934) • פון אוסייצקי (1935) • לאמאס (1936) • ססיל (1937) • משרד ננסן הבין-לאומי לפליטים (1938) • לא הוענק (1939–1943) • הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (1944) • הול (1945) • באלץ', מוט (1946) • מועצת שירות הידידים הבריטית, אגודה אמריקאית לשירותי הידידים (1947) • לא הוענק (1948) • אור (1949) • באנץ' (1950)
|
| 1951–1975
|
ז'ואו (1951) • שווייצר (1952) • מרשל (1953) • נציבות האו"ם לפליטים (1954) • לא הוענק (1955–1956) • פירסון (1957) • פיר (1958) • נואל-בייקר (1959) • לוטולי (1960) • המרשלד (1961) • פאולינג (1962) • הצלב האדום (1963) • לותר קינג (1964) • UNICEF (1965) • לא הוענק (1966–1967) • קאסן (1968) • ארגון העבודה הבין-לאומי (1969) • בורלוג (1970) • ברנדט (1971) • לא הוענק (1972) • קיסינג'ר, לה דק טהו (סירב לקבל) (1973) • מקברייד, סאטו (1974) • סחרוב (1975)
|
| 1976–2000
|
ויליאמס, מגווייר (1976) • אמנסטי אינטרנשיונל (1977) • בגין, סאדאת (1978) • תרזה (1979) • אסקיבל (1980) • נציבות האו"ם לפליטים (1981) • מירדאל, רובלס (1982) • ואלנסה (1983) • טוטו (1984) • האגודה הבין-לאומית של רופאים למניעת מלחמה גרעינית (1985) • ויזל (1986) • אריאס (1987) • כוחות שמירת השלום של האומות המאוחדות (1988) • גיאטסו (1989) • גורבצ'וב (1990) • סו צ'י (1991) • מנצ'ו (1992) • מנדלה, דה קלרק (1993) • רבין, פרס, ערפאת (1994) • רוטבלט, ועידות פגוואש בנושא מדע ועניינים בין-לאומיים (1995) • בלו, הורטה (1996) • המאמץ העולמי לאיסור על השימוש במוקשים, ויליאמס (1997) • יום, טרימבל (1998) • רופאים ללא גבולות (1999) • קים (2000)
|
| 2001 ואילך
|
האומות המאוחדות, אנאן (2001) • קרטר (2002) • עבאדי (2003) • מאטאיי (2004) • הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, אל-בראדעי (2005) • יונוס, גרמין (2006) • גור, הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (2007) • אהטיסארי (2008) • אובמה (2009) • שיאובו (2010) • ג'ונסון-סירליף, בואי, כרמאן (2011) • האיחוד האירופי (2012) • הארגון למניעת הפצת נשק כימי (2013) • יוספזאי, סאטיארת'י (2014) • קוורטט הדיאלוג הלאומי בתוניסיה (2015) • סנטוס (2016) • התנועה הבינלאומית להשמדת נשק גרעיני (2017) • מוראד, מקווגי (2018) • אבי אחמד (2019) • תוכנית המזון העולמית (2020) • מוראטוב, רסה (2021) • ביאליצקי, ממוריאל, המרכז לחירויות אזרחיות (2022) • נרגוס מוחמדי (2023) •ניהון הידאנקיו (2024)
|
25540565לה דק טהו
