משרד ננסן הבין-לאומי לפליטים (באנגלית: Nansen International Office for Refugees, בצרפתית: Office International Nansen pour les Réfugiés) היה ארגון שהוקם ב-1930 על ידי חבר הלאומים ונקרא על שמו של פריטיוף ננסן, זמן קצר לאחר מותו והיה אחראי מבחינה בינלאומית על פליטים מאזורי מלחמה בין השנים 1930 – 1939. הארגון ידוע בעיקר בשל דרכוני ננסן שהנפיק ושאפשרו לאנשים חסרי לאומיות לעבור ממדינה למדינה. הארגון קיבל את פרס נובל לשלום ב-1938.[1][2]
משרד ננסן הבינלאומי לפליטים הוקם ב-1930 על ידי חבר הלאומים, זמן קצר לאחר מותו של פריטיוף ננסן כדי להמשיך את פועלו הבינלאומי המוצלח לסיוע לפליטים. לפיכך הוא המשיך את פועלו של הארגון שננסן הקים בז'נבה, שווייץ ב-1921.[1] חבר הלאומים גם מימן את ההוצאות המנהלתיות של המשרד לפליטים, שכן הוצאותיו היו רק על הנפקת הדרכונים ופעולות הרווחה שלו מומנו על ידי תורמים פרטיים.
תפקידו של הארגון היה לספק תמיכה פוליטית וחומרית לפליטים. פליטים מגרמניה הנאצית או ממלחמת האזרחים בספרד לא יכלו לקבל סיוע מהארגון, אף על פי שמדינות רבות סירבו לקבל את הפליטים הללו.
למרות בעיות אלו, הוענק פרס נובל לשלום לארגון ב-1938 עבור פועלו, אך עקב פירוקו זמן קצר לאחר מכן, כספי הפרס הועברו לארגון הפליטים החדש של חבר הלאומים.
במהלך כהונתו בת שמונה שנים משרד ננסן צמצם את מספר הפליטים מיותר מ -1,000,000 ל 500,000. השיטות לסייע לפליטים כללו עזרה חומרית ומינהלית כאחד; המשרד נתן הלוואות לקידום עזרה עצמית וסייע לפליטים באבטחת מסמכים כמו אישורי עבודה ושהייה. שירות נוסף של המשרד היה להגן על פליטים מגירוש ועוולות אחרות מסוג זה. בסך הכל, משרד ננסן התערב ביותר מ-800,000 מקרים.[3]
הישגים
משרד הפליטים הצליח להגיע לכמה הישגים בשנות קיומו. דוגמה אחת היא שהמשרד היה אחראי לאימוצה של אמנת הפליטים של 1933 על ידי 14 מדינות.
המשרד סייע במציאת מקלט במבנים שהוקמו לשם כך בסוריה ובלבנון עבור 40,000 פליטים ארמנים, וזאת לאחר יישובם של 10,000 פליטים נוספים בירוואן.
משרד הפליטים היה גם אחראי להצלחה של יישוב פליטי חבל הסאר בפרגוואי לאחר 1935.
