המפלגה הקומוניסטית של וייטנאם

המפלגה הקומוניסטית של וייטנאם
Đảng Cộng sản Việt Nam
מדינה	וייטנאם
מייסד	הו צ'י מין
מנהיגים	טו לאם
מזכיר כללי	טו לאם
תקופת הפעילות	3 בפברואר 1930 – הווה (95 שנים)
אידאולוגיות	קומוניזם, מרקסיזם-לניניזם, מחשבת הו צ'י מין, לאומיות וייטנאמית
נוצרה מתוך	המפלגה הקומוניסטית של אינדוצ'ינה, המפלגה הקומוניסטית של אנאם, הליגה הקומוניסטית של אינדוצ'ינה
מטה	בא דין
מיקום במפה הפוליטית	שמאל רדיקלי
ארגונים בינלאומיים	IMCWP
צבעים רשמיים	אדום
נציגויות בפרלמנטים
האספה הלאומית של וייטנאם	500 / 465

המפלגה הקומוניסטית של וייטנאם (בווייטנאמית: Đảng Cộng sản Việt Nam) היא מפלגה קומוניסטית והמפלגה החוקית היחידה בווייטנאם, המשמשת כמפלגת השלטון במדינה מאז נפילת סאיגון (הו צ'י מין סיטי) ואיחוד וייטנאם בשנת 1975, ולפני כן הייתה מפלגת השלטון בצפון וייטנאם משנת 1954. המפלגה שולטת באופן סמכותני וריכוזי במדינה, כולל בתקשורת, בצבא ובכלכלה, וביקורת על המפלגה אסורה, כמו כן גם הקמת מפלגות מתחרות. עליונותה של המפלגה מעוגנת בסעיף 4 בחוקה הווייטנאמית, והציבור בווייטנאם מתייחס למפלגה כאל "המפלגה" או "מפלגתנו". המפלגה מאורגנת כמפלגה בעלת צנטרליזם דמוקרטי, שיטה אשר פותחה על ידי מנהיג מהפכת אוקטובר ולדימיר לנין. הערכאה הגבוהה במפלגה הוא היא הקונגרס הלאומי, אשר בוחר את ההנהגה המרכזית של המפלגה. ההנהגה המרכזית בוחרת את הפוליטיבורו והמזכירות המרכזית של המפלגה, כאשר המזכירות המרכזית בוחרת את המזכיר המרכזי של המפלגה, הלוא הוא מנהיג וייטנאם. מזכיר המפלגה כיום ומנהיג וייטנאם הוא טו לאם.

היסטוריה

שנותיה הראשונות

שורשיה של המפלגה נעוצים עוד בשנת 1925, כשמייסד המפלגה הו צ'י מין הקים את הליגה המהפכנית הווייטנאמית הצעירה, שנאבקה למען סיום השליטה הצרפתית בווייטנאם. וחלוקה מחדש של האדמות במדינה למען החקלאים. הליגה תכננה לכונן מהפכה חמושה כנגד השלטון הצרפתי, וניסיונות אלה נתמכו כספית על ידי הקומינטרן. בשנת 1928 משרדי הליגה בקנטון (כיום גואנגג'ואו) שבסין נהרסו על ידי הקוומינטנג, והליגה נאלצה לפעול בסתר. לאחר מכן, חברי המפלגה הקומוניסטית של אינדוצ'ינה והמפלגה הקומוניסטית של אנאם, התאחדו יחד עם הליגה, ויצרו את המפלגה הקומוניסטית של וייטנאם ב-3 בפברואר 1930, בכנס שנערך כ4 ימים בהונג קונג. מאוחר יותר לבקשת הקומינטרן, המפלגה שינתה את שמה למפלגה הקומוניסטית האינדוצ'ינית (ההודו-סינית). למרות גודלה הקטן, המפלגה עוררה אקלים פוליטי סוער במדינה בתחילת שנות ה-30, וערכה 3 מצעדי האחד במאי שסחפו את החקלאים במדינה, אשר נתקלו בדיכוי נרחב של השלטונות הקולוניאליים, שכללו ירי חי על החקלאים הזועמים. כ-1300 חקלאים מפגינים נהרגו בדיכוי הצעדות.

במהלך שנות ה-30 ותחילת שנות ה-40 המפלגה התחזקה מאוד, וב-1945 השתתפה במהפכת אוגוסט כנגד הקיסרות הווייטנאמית, ששימשה כמדינת בובות של האימפריה היפנית בין מרץ לאוגוסט 1945. המפלגה הפילה את שלטון הקיסרות והשתלטה על חלקה הצפוני של וייטנאם והקימה את צפון וייטנאם.

מלחמת הודו–סין הראשונה

לאחר מהפכת אוגוסט והקמת צפון וייטנאם דה פקטו, מונה מקים המפלגה הו צ'י מין לראש הממשלה ולנשיא צפון וייטנאם, והכריז על הקמת המדינה החדשה. המדינה לא הוכרה בינלאומית, ולאחר שכוחות בריטים וצרפתים החזירו את האזור לשליטה צרפתית, ולאחר כישלון המשא ומתן בין הו צ'י מין לכוחות הצרפתיים, פרצה מלחמת הודו–סין הראשונה נגד הכוחות הצרפתיים, והמפלגה נלחמה באמצעות הכוח הצבאי שלה, הווייט מין. בשנת 1951 שינתה את שמה באופן רשמי ל"מפלגת הפועלים של וייטנאם". המפלגה נלחמה נגד הכוחות הצרפתיים, בתמיכת ברית המועצות וסין. במהלך המלחמה נהרגו כ־300 אלף לוחמים מכוחות הוייט מין, אך המלחמה הסתיימה בניצחון וייטנאמי, ושמה קץ לשלטון הקולוניאליסטי הצרפתי בווייטנאם כולה במסגרת ועידת ז'נבה ב-1954, שחילקה את וייטנאם לשתי מדינות: צפון וייטנאם ודרום וייטנאם. המפלגה הקומוניסטית שלטה בצפון וייטנאם בתמיכת ברית המועצות וסין העממית, ובדרום וייטנאם שלט משטר פרו מערבי בתמיכת ארצות הברית.

במהלך מלחמת וייטנאם

אף על פי שלפי הסכמות ועידת ז'נבה חלוקת וייטנאם הייתה אמורה להיות זמנית בלבד, עד לבחירת מנהיג בבחירות דמוקרטיות ב-1956, אותן בחירות לא נערכו מעולם, והקיסר באו דאי ששלט בדרום וייטנאם, הודח על ידי נו דין דיים, איש עסקים וייטנאמי אנטי-קומוניסט בשנת 1955, שלאחר מכן השתלט על דרום וייטנאם בתמיכת ארצות הברית. לאחר השתלטותו על דרום וייטנאם, צפון וייטנאם פתחה במלחמה נגד דרום וייטנאם בתמיכת ברית המועצות וסין העממית, שהתפתחה למלחמת וייטנאם. תחילה צפון וייטנאם נלחמה לבדה נגד דרום וייטנאם, עד שב-1960 כפריים וקומוניסטים בדרום וייטנאם שהתנגדו לשלטון הפרו מערבי במדינה הקימו את הווייטקונג, ארגון גרילה שנלחם לצד צפון וייטנאם נגד דרום וייטנאם, במטרה להקים מדינה וייטנאמית אחת תחת שלטון קומוניסטי. המלחמה יחד עם כוחות הוייטקונג בדרום נמשכה כ-15 שנים, עד שב-1975, עם נפילת סאיגון (כיום הו צ'י מין סיטי), המפלגה השתלטה על וייטנאם כולה, והקימה את הרפובליקה הסוציאליסטית של וייטנאם, הלוא היא וייטנאם המודרנית. בקונגרס המפלגה הראשון תחת שליטתה במדינה בשנת 1976, הקומוניסטים בדרום וייטנאם התאחדו רשמית עם הקומוניסטים, וקראו למפלגה המאוחדת בשמה הנוכחי. המפלגה הסבירה כי שינוי השם והמיזוג בוצעו לאור "הדיקטטורה הפרולטריונית המתחזקת, התפתחות הנהגת מעמד הפועלים, והברית בין הפועלים לאיכרים".

תחת וייטנאם המודרנית

לאחר הקמת המדינה הקומוניסטית המאוחדת, המפלגה ומזכירה הכללי לה דואן החלה בתכנון הכלכלה בווייטנאם, אשר תתבסס על בניית הסוציאליזם במדינה ותמיכה בהתפשטות סוציאליסטית בינלאומית. מטרת המפלגה הייתה לבנות מדינה סוציאליסטית חזקה ומשגשגת תוך 20 שנה. למרות התקוות, מצבה של הכלכלה הווייטנאמית עד אמצע שנות ה-80 תחת מדיניות המפלגה היה בכי רע, ווייטנאם נחשבה לאחת המדינות העניות בעולם בתקופה זו. הקולות הרפורמיסטים במפלגה שקראו לכינון רפורמות כלכליות שיכוננו כלכלת שוק סוציאליסטית במדינה הלכו והתגברו, עד שב-1985 הוחלט על רפורמות מקיפות לכת שנמשכו עד לשנות ה-2000, שבמהלכן וייטנאם עברה טרנספורמציה לכלכלת שוק סוציאליסטית בעל מאפיינים קפיטליסטיים רבים, תוך כדי הסרות מסוימות של צנזורה על התקשורת ועל חופש הביטוי. הרפורמות הכלכליות המקיפות שהמפלגה הובילה זכו לשבחים מצד המפלגה הקומוניסטית של סין, אשר בעצמה הובילה רפורמות מרחיקות לכת תחת שלטונו של דנג שיאופינג. למרות הרפורמות, מזכיר המפלגה נוין ון לין אמר בקונגרס השביעי של המפלגה בשנת 1991 כי המפלגה והמדינה עדיין מחויבות לסוציאליזם. לאחר תחלופת מזכירי מפלגה, נבחר בשנת 2001 נונג דוק מאן למזכיר המפלגה, תפקיד אותו מילא עד 2011. לאחריו נבחר נווין פו טרונג, שנחשב למזכיר המפלגה החזק ביותר זה עשרות שנים, וכהונתו נקטעה במפתיע עקב פטירתו ב-19 ביולי 2024. הוא הוחלף על ידי טו לאם, שמכהן כיום כמזכיר המפלגה.

אידאולוגיה

המפלגה נחשבת למפלגה קומוניסטית ומרקסיסטית-לניניסטית, אך בפועל למרות ריכוזיותה בשלטון, בתקשורת ובצבא, היא מנהיגה בפועל כלכלה סוציאליסטית עם אלמנטים קפיטליסטיים רבים, והלכה למעשה מנהיגה משטר כלכלי של קפיטליזם מדיני, כלומר סחר חופשי בשליטת המדינה, בדומה לכלכלה הסינית כיום.

בתחום יחסי החוץ המפלגה מקיימת יחסים מלאים אך מתוחים עם הרפובליקה העממית של סין, וב-1979 אף נלחמו השניים על רקע סכסוכי גבול. בנוסף ישנו סכסוך בין השניים על רקע שליטה בים סין הדרומי ועל איי ספראטלי בפרט. בשל מתיחות זו המפלגה הידקה משמעותית את יחסיה עם ארצות הברית.^[1] כיום המפלגה נחשבת לאחת המפלגות הקומוניסטיות הידידותיות ביותר לארצות הברית ולמערב בפרט.^[2]

בנוסף, המפלגה מקיימת קשרים חמים עם ישראל, בניגוד גדול למפלגות ומדינות קומוניסטיות אחרות.^[3] בנוסף ישנו סחר בנשק גדול מאוד לווייטנאם, והיא נמצאת במקום השני בייצוא הנשק של ישראל, לאחר רוסיה. סחר בנשק זה בא עקב חששותיה של וייטנאם מסין. בנוסף, נחתמו הסכמי סחר חופשי ותעשייה בין המדינות. בשל כך, המפלגה נחשבת למפלגה הקומוניסטית הידידותית ביותר לישראל.