ועדת השרים להתיישבות
ועדת השרים להתיישבות (נקראה גם עדת שרים לענייני התיישבות באזורי עדיפות לאומית, בעוטף עזה ובפריפריה; ועדת שרים לענייני התיישבות באזור יהודה ושומרון; ועדת השרים להתיישבות כפרית וחקלאית; ועדת השרים להתיישבות ביו"ש וחבל עזה) הייתה ועדת שרים של ממשלת ישראל, אשר מונתה לשם אישור הקמת יישובים חדשים ביהודה ושומרון, רצועת עזה, סיני ורמת הגולן.
תפקיד וסמכויות
אישורה של הוועדה מקנה ליישוב מעמד רשמי, המאפשר לו לקבל שירותים מוניציפליים ואחרים. ללא אישורה של הוועדה לא ניתן להקים יישוב כפרי חדש. הוועדה, בין היתר, דנה הוועדה ומגבשת את מדיניות הממשלה בנוגע לבנייה בלתי-מוסדרת שבוצעה באזור ובהכרה ביישובים שבנו על אדמות מדינה.[1]
היסטוריה
בינואר 1970 הוקמה ועדת משותפת לממשלת ישראל וההסתדרות הציונית, בת נציגות שווה משתי הגופים, כגוף האחראי לקבלת ההחלטה להקמת יישובים.[2]
הוועדה הוקמה לראשונה בשנת 1972, בשם "המועצה להתיישבות", ביוזמת השר בלי תיק ישראל גלילי, שהיה ממצדדי תנועת ההתנחלות ומיוזמי הקמת ימית.[3] גלילי ביקש לקדם בניית יישובים בשטחים שמדינת ישראל כבשה לאחר מלחמת ששת הימים, נושא שהיה שנוי במחלוקת בין השותפות במערך, מפלגות העבודה ומפ"ם.[4] בשנת 1973 אישרה הוועדה את הקמת ימית בפתחת רפיח,[5] למרות שבמקביל נערכו שיחות שלום בראשות מזכיר המדינה האמריקאי ויליאם רוג'רס (תוכנית רוג'רס), ואף הוצע שמדינת ישראל תחכור את פתחת רפיח במסגרת הסכם שלום.[6] בתקופה זו אושרה גם הקמתם של עשרות יישובים ברמת הגולן,[7] סביב ירושלים, אזור צפון ים המלח ובקעת הירדן.[8]
בסך הכל, בעת שגלילי כיהן כיושב ראש הוועדה (בתקופת ממשלות לוי אשכול, גולדה מאיר וממשלת יצחק רבין הראשונה), אושרה הקמתם של 76 יישובים חדשים.[9]
במרץ 1975 החליטה ממשלת ישראל השבע עשרה כי כל הצעה להתיישבות חדשה צריכה להתקבל בוועדת השרים לענייני התיישבות.[10]
עם הקמת ממשלת בגין הראשונה ביוני 1977 מונה שר החקלאות אריאל שרון ליו"ר הוועדה לענייני התיישבות השותפת לממשלת ולהסתדרות הציונית.[11] מעט לאחר מכן הוקמה ועדת שרים לענייני התנחלות שכללה רק שרי ממשלה ללא חברות נציגי ההסתדרות הציונית. בוועדה היו חברים שר החקלאות שרון ששימש כיו"ר הוועדה, שר האוצר שמחה ארליך, שר הביטחון עזר ויצמן, שר החוץ משה דיין, שר הבינוי והשיכון גדעון פת, שר התעשייה יגאל הורביץ ושר החינוך והתרבות זבולון המר.[12]
תקופת השיא של פעילות הוועדה באישור יישובים חדשים ביהודה ושמרון הייתה בשנים 1977–1981, כאשר שר החקלאות אריאל שרון עמד בראשה.[13] במשך שלוש שנים החליטה הוועדה על הקמת 72 יישובים ברחבי יהודה ושומרון.[14][15] לראשונה אישרה הוועדה גם יישובים שהוקמו ביוזמה פרטית על אדמה פרטית כמו שערי תקווה ואורנית או על אדמות מדינה כמו ביתר עילית ואפרת.
בממשלת בגין השנייה שהוקמה ב־1981 עמד בראש הוועדה בתחילה שמחה ארליך. לאחר מותו ביוני 1983 החליפו יובל נאמן בראשות הוועדה.[16] תחת נאמן הייתה פעילות נרחבת של הוועדה, שהקימה כ־50 יישובים ביהודה ושומרון.[17]
עם הקמת ממשלת האחדות ב־1984 פסקה הוועדה לפעול.[18]
עם תום כהונתה של ממשלת רבין השנייה ב־1995, הופסקה עבודתה של ועדת שרים להתיישבות.
באוגוסט 1996 החליטה ממשלת ישראל כי כל החלטה של הוועדה תובא לאישור הממשלה.[2]
בשנת 1999, עם הקמת ממשלת ישראל העשרים ושמונה, הוחלט על הקמתה מחדש של ועדת השרים בראשות ראש הממשלה ושר הביטחון אהוד ברק, בתקופה זו עסקה הוועדה באישור הקמתם של יישובים חדשים בכל רחבי המדינה. בין השאר אישרה את הקמתם של היישובים נווה תמרים וחירן,[19] תוכנית להקמת 9 יישובים חדשים בגולן שלא יצאה לפועל בסוף 2003[20] והקמת מרחב התיישבות כפרי-קהילתי במזרח חבל לכיש, בו שוכנו מפוני גוש קטיף בשנת 2007.[21]
בממשלת ישראל השלושים ואחת, בראשות אהוד אולמרט הוקמה ועדת שרים להתיישבות כפרית וחקלאית, בראשות אולמרט, ושר החקלאות שימש כממלא מקומו.[22] הוועדה החליטה על פיתוח חבל מזרח לכיש שנועד למגורשי גוש קטיף.[23]
ביוני 2012 הוקמה ועדה זו מחדש, על ידי ממשלת ישראל ה-32 בראשות בנימין נתניהו, והוא עמד בראשה.[24][25]
בינואר 2016 הקימה ממשלת ישראל השלושים וארבע "ועדת שרים לענייני התיישבות באזורי עדיפות לאומית, בעוטף עזה ובפריפריה", אף היא בראשות ראש הממשלה נתניהו.[26][27]
יושבי ראש הוועדה
| שם | תקופת כהונה | ממשלה | הערות |
|---|---|---|---|
| ישראל גלילי | 1972–1977[28] | 15, 16, 17 | שר בלי תיק |
| אריאל שרון | 1977–1981 | 18 | שר החקלאות |
| שמחה ארליך | 1981–19 ביוני 1983 | 19 | סגן ראש הממשלה ושר החקלאות |
| יובל נאמן | 1983–13 בספטמבר 1984[29] | 20 | שר המדע; שימש כסגן יו"ר הוועדה בימי ארליך ומילא את מקומו לאחר פטירתו[16] |
| אהוד ברק | 1991–2001 | 28 | ראש ממשלת ישראל ושר הביטחון |
| אהוד אולמרט | 22 ביולי 2007–2009 | 31 | ראש ממשלת ישראל |
| בנימין נתניהו | 2012–2020 | 33, 34 |
לקריאה נוספת
- דוד נוימן ולביאה אפלבום, "היישוב והכפר הקהילתי - מרעיון למציאות", בתוך: העלייה אל ההר - ההתיישבות היהודית המתחדשת ביהודה ושומרון, העורך: אברהם שבות, הוצאת ספריית בית אל - המכללה האקדמית יהודה ושומרון - 2002
הערות שוליים
- ↑ ועדת שרים לענייני התיישבות באזור יהודה ושומרון(הקישור אינו פעיל), באתר משרד ראש הממשלה
- ^ 2.0 2.1 יחזקאל ליין ואיל ויצמן, גזל הקרקעות: מדיניות ההתנחלות בגדה המערבית, באתר בצלם, מאי 2002, עמ' 17
- ↑ דיין בעד הקמת העיר "ימית" ־ אך לא יעלה ההצעה בממשלת, מעריב, 25 באוקטובר 1972
- ↑ מפ"ם קובלת על פעולות ועדת השרים להתיישבות, דבר, 6 בנובמבר 1975
- ↑ שרף: המרכז בפיתחת רפיח אבן פינה ליישוב עירוני, מעריב, 23 בפברואר 1973
- ↑ יוסף חריף, ישראל מציירת את "מפת השלום" עם מצרים, מעריב, 5 בינואר 1973
- ↑ גלילי: לא נוכל להאבק בהתנחלויות, בלי להקים התנחלויות בעצמנו, מעריב, 2 בדצמבר 1975
- ↑ דן פתיר, הנוסח המלא של סיכום שרי העבודה על תכנית הפעולה בשטחים, דבר, 16 באוגוסט 1973
- ↑ שלמה נקדימון, "ישראל גלילי: שומר המסד ונוטה הקו" מאת עמוס שיפריס, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2010
- ↑ מבקר המדינה, מימון עבודות בנייה ופיתוח ביהודה ושומרון, דוח שנתי 54ב לשנת 2003 ולחשבונות שנת הכספים 2002, עמ' 360
- ↑ דליה שחורי, הוועדה לענייני התיישבות, על המשמר, 27 ביוני 1977
- ↑ דליה שחורי, גרעין של גוש אמונים "התנחל" אתמול במחנה צבאי בשומרון, על המשמר, 3 באוקטובר 1977
- ↑ יהודה ליטני, "מבצע שרון" - קצה הקרחון, עמדה (כתב עת סוציאליסטי), 1 בספטמבר 1978
- ↑ אלוף בן, "בהתנחלויות יש אלמנט של זמניות, למתנחלים אין זכות קניין על בתיהם", באתר הארץ, 3 באפריל 2004
- ↑ הישובים שהקמתם אושרה בוועדת השרים להתיישבות, מעריב, 30 בדצמבר 1982
- ^ 16.0 16.1 חנן פורת וועדת־השרים: ארליך לא יכחיש, כותרת ראשית, 13 ביולי 1983; אריה כנרתי, נאמן: אמשיך בראשות ועדת השרים להתיישבות, דבר, 15 בספטמבר 1983
- ↑ מרדכי לאש, יוסי גולדשטיין, יצחק שי, תרומתו של שר המדע והפיתוח יובל נאמן לקידום המחקר הארכיאולוגי ביהודה ושומרון, מחקרי יהודה ושומרון לא (1), 2022, עמ' 78–77 doi: 10.26351/JSRS/31-1/3
- ↑ מנחם רהט, התחיה תובעת מהליכוד שני תיקים בממשלה, מעריב, 6 בנובמבר 1988
- ↑ שלומי שפר, המועצה הארצית אישרה את הקמת היישובים נוה תמרים וחירן בנגב, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2001
- ↑ דיאנה בחור-ניר, התוכנית ליישוב הגולן: מחאות בדמשק, ביקורת בארה"ב, באתר ynet, 31 בדצמבר 2003
- ↑ צפריר רינת, אל תיגעו בחבל לכיש, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2007
רוני סופר, אושרה הרחבת ישובים עבור מפוני ההתנתקות, באתר ynet, 31 באוגוסט 2007 - ↑ החלטה 2069 של הממשלה ה־31: ועדת שרים להתיישבות כפרית וחקלאית, באתר משרד ראש הממשלה, 22 ביולי 2007
- ↑ הקמת מרחב התיישבות כפרי-קהילתי באזור מזרח לכיש, באתר משרד ראש הממשלה, 28 באוגוסט 2007
- ↑ ברק רביד, הממשלה אישרה את הקמת ועדת השרים להתנחלויות, ברק ומופז התנגדו, באתר הארץ, 19 ביוני 2012
- ↑ החלטה מס' 4772 של הממשלה ה־32: הקמת ועדת שרים לענייני התיישבות באזור יהודה ושומרון, באתר משרד ראש הממשלה, 17 ביוני 2012
- ↑ החטלה מס' 1072 של הממשלה ה־34: ועדת שרים לענייני התיישבות באזורי עדיפות לאומית, בעוטף עזה ובפריפריה, באתר משרד ראש הממשלה, 31 בינואר 2016
- ↑ הוקמה ועדת שרים לענייני התיישבות באזורי עדיפות לאומית, באתר מעריב אונליין, 25 בינואר 2016
- ↑ יוסף וקסמן, ראשי הליכוד כבר הבטיחו: יישוב עירוני יוקם במעלה־אדומים, מעריב, 20 ביוני 1977
- ↑ אילן כפיר, נעמה כהן, מסדר הדמעות של קורבנות האחדות, חדשות, 10 בספטמבר 1984
ועדת השרים להתיישבות41933660Q6710165