כלכלת צ'ילה
| דירוג עולמי | תמ"ג: 46; תמ"ג לנפש: 81 |
|---|---|
| סטטיסטיקה | |
| תמ"ג | 330,267 |
| תמ"ג לנפש | 16,603 |
| צמיחה כלכלית | 2.10% (דירוג: 134; הערכה לשנת 2015) |
| מדד ג'יני | 52.1 (דירוג: 14; 2009) |
| כוח עבודה | 8,680,000 (הערכה לשנת 2015) |
|
הנתונים מבוססים בעיקר על: ספר העובדות העולמי של ה-CIA הסכומים הנקובים בדולרים בערך זה, הכוונה לדולר אמריקאי, אלא אם כן צוין אחרת | |
כלכלת צ'ילה היא כלכלה מתפתחת, ואחת מהכלכלות המובילות בדרום אמריקה. סנטיאגו דה צ'ילה, בירת צ'ילה, היא המרכז הכלכלי של המדינה. מטבע המדינה הוא הפסו הצ'יליאני. 19.6% מהתמ"ג מושקע במערכת הסוציאלית של צ'ילה.[1]
הכלכלה בצ'ילה מוטת יצוא. מוצר היצוא העיקרי הוא עדיין הנחושת (53.6%), ואחריו מוצרי חקלאות (8.4%), כימיקלים (5.0%), וזהב (2.1%) נכון ל-2014.[2] בסוף המאה ה-20 החלה צ'ילה לייצא יין משובח, דגי סלמון ועץ. על פי נתוני 2022, צ'ילה היא יצואנית הענבים השנייה בעולם (1.21 מיליארד דולר).
צ'ילה שותפה בפורום לשיתוף פעולה כלכלי אסיה – האוקיינוס השקט (APEC), בהסכם המקיף והמתקדם לשותפות טרנס-פסיפית (CPTPP), בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) ובארגון הסחר העולמי (WTO). היא גם חלק מהמרקוסור, גוש מסחרי אזורי בדרום אמריקה. אחוז האבטלה במדינה הוא 7.2% נכון ל-2022.[3]
היסטוריה
הספרדים הגיעו לצ'ילה לראשונה במאה ה-15, אז סחרו בעיקר במזון, חקלאות ומשאבי טבע.
במהלך המאה ה-18 התקיימה מלחמת אזרחים בצ'ילה שהביאה לעלייתה של שיטה פוליטית שבה נתן הקונגרס את הטון ואשר בה הפכו מכרות המלחת במדבר אטקמה למנוע הכלכלי של המדינה.
קצב הגידול הכלכלה בשנות ה-90 של המאה ה-20 הגיע ל-7% עד 12%. לגידול זה אחראים מספר שינויים מהותיים שבוצעו בכלכלת המדינה החל מסוף שנות ה-70. חלק משינויים אלו היו כה משמעותיים עד כי מדינות שונות ברחבי העולם החלו לחקור אותם ואף לנסות לאמץ אותם. מקרה אחד של שינוי כזה בשוק הפנסיוני הצ'יליאני עורר התעניינות רבה בעולם והוא מכונה המודל הצ'יליאני. משבר הכלכלה באסיה שהחל ב-1997 האט את קצב הגידול ל-3% בשנה.
בשנת 2019 החל במדינה גל מחאות ענק על רקע כלכלי.[4]
תעשיות
כרייה
תעשיית הכרייה היא תעשייה מרכזית בכלכלה של צ'ילה. היא יצרנית הנחושת הגדולה בעולם.[5] מגוון חברות צ'ילאניות עוסקות בתחום הכרייה, כגון קודלקו, BHP, גלנקור ועוד. ישנם 7 אזורי כרייה עיקריים בתחומי המדינה: אל טניטה, לוס פלמברס, אלטונורטה, פאיפוטה, אסקונידד, רדומירו וקולההואסי.
חקלאות
צ'ילה היא אחת מיצרניות הדובדבנים והחמוציות הגדולות בעולם. היא גם מייצאת ענבים, תפוחים, קיווי, אגסים, אגוזי לוז ושזיפים.[6] רוב תעשיית החקלאות במדינה ממוקמת בעמק המרכזי של צ'ילה.
סלמון
צ'ילה היא יצרנית הסלמון השנייה בגודלה בעולם. בעשורים האחרונים, תעשייה זו גדלה אודות לסחר בינלאומי. בנובמבר 2018, החברה הסינית Joyvio Group רכשה את יצרנית הסלמון הצ'ילאנית "Australis Seafood" ב-880 מיליון דולר, החברה מייצאת כ-30% מהסלמון המיוצר במדינה.[7]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ OECD, OECD Tax Policy Reviews: Chile 2022, OECD Tax Policy Reviews, 2022-06-23 doi: 10.1787/0a8d9e7c-en
- ↑ OEC: Chile (CHL) Profile of Exports, Imports and Trade Partners, atlas.media.mit.edu (באנגלית)
- ↑ World Bank Open Data, World Bank Open Data
- ↑ מיליון איש צעדו בבירת צ'ילה: "הנשיא צריך ללכת", באתר וואלה, 26 באוקטובר 2019
- ↑ COPPER, הסקר הגאולוגי של ארצות הברית, עמ' 1-2
- ↑ FAOSTAT, www.fao.org
- ↑ El Mercurio S.A.P, El Mercurio Inversiones, www.elmercurio.com (בספרדית)
כלכלת צ'ילה42271817Q1133641